פלובדיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פלובדיב (בולגרית Пловдив, טורקית Filibe) היא העיר השניה בגודלה בבולגריה, אחרי סופיה. העיר שוכנת במישור תראקיה העילי, 165 ק"מ מדרום מזרח לסופיה על שתי גדותיו של נהר המריצה. העיר משתרעת בין שבע גבעות המופיעות בסמל העיר.

פלובדיב היא אחת הערים העתיקות באירופה נמצאו בה שרידים מתקופת האבן החדשה, תקופת הברזל ותקופת הברונזה. לפי האגדה שוטט אורפאוס בנו של מלך תראקיה באזור בחפשו אחרי אהובתו אורידיקה.

המלך פיליפוס השני כבש את העיר שנקראה על שמו "פיליפוליס".

הרומאים כבשו את העיר בשנת 45 לספירה. באתו הזמן השתרעה העיר על פני שלוש גבעות בלבד ולכן נקראה טרימונטיום.

מהמאה ה-10 הייתה העיר מרכז של האמונה הבוגומילית.

לפי חוזה סאן סטפנו שנחתם ב-1878 נכללה פלובדיב בבולגריה העצמאית אולם בקונגרס ברלין ב1878 שוב נקרעה מבולגריה ונכללה במחוז האוטונומי רומליה המזרחית. רק ב-1885 סופחה סופית לבולגריה.

החלק התיירותי המעניין בעיר הוא הרובע העתיק, מבוך של רחובות צרים מרוצפים באבנים קטנות עם בתים מסוגננים בצבעים שונים. בין הבתים יש לציין את הבית בו התגורר המדינאי והמשורר הצרפתי אלפונס דה למרטין בשנת 1833 בדרכו למזרח התיכון וכן את המוזיאון האתנוגרפי.

בשנת 1980 התגלה במפתיע ברובע העתיק תיאטרון רומי המשמש כיום להופעות.

בפלובדיב התגוררה קהילה יהודית בת 6,000 איש ולה מספר בתי כנסת. ב-10 במרץ 1943 קיבלו היהודים פקודה להתכנס במקום אחד בעיר למטרת שילוחם למחנות ההשמדה. בלחץ מספר פוליטיקאים בולגרים ואנשי הכנסייה בוטלה הפקודה. לזכר הצלת יהודי פלובדיב הוקמה אנדרטה צנועה ליד בית הכנסת. לאחר הקמת מדינת ישראל עלו רוב יהודי פלובדיב ארצה. כיום ישנה בעיר קהילה של כ-400 איש ולה בית כנסת אחד.

מסגד דיומאיה בפלובדיב.	אנדרטה להצלת יהודי פלובדיד.	המדרחוב הראשי בפלובדיב.	המוזיאון האתנוגרפי בפלובדיב.
תבליט של אורפאוס בכניסה לרובע העתיק של פלובדיד.	התיאטרון הרומי בפלובדיב.	בית אלפונס דה למרטין בפלובדיב.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלובדיב