סופרבול LIII

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופרבול LIII
ניו אינגלנד פטריוטס
(AFC)

13
לוס אנג'לס ראמס
(NFC)

3
1 2 3 4 תוצאה
פטריוטס 0 3 0 10 13
ראמס 0 0 3 0 3
תאריך 3 בפברואר 2019
אצטדיון אצטדיון מרצדס-בנץ, אטלנטה
MVP ג'וליאן אדלמן
פייבוריטית ניו אינגלנד פטריוטס ב-2.5 נקודות
שירת ההמנון גלדיס נייט
הטלת מטבע ברניס קינג (בתו של מרטין לותר קינג)
שופט ג'ון פרי
מופע מחצית מארון 5
נוכחות 70,081
שידור בטלוויזיה
רשת CBS
שדרנים ג'ים נאנז (שדרן ראשי), טוני רומו (פרשן)
רייטינג ומדד נילסן 100.7 מיליון צופים בארצות הברית (41.1)
עלות 30 שניות פרסומת 5.25 מיליון דולר
LII LIV

סופרבול LIII הוא משחק הסופרבול ה-53 שהתקיים ב-3 בפברואר 2019, בין לוס אנג'לס ראמס, אלופת חטיבת ה-NFC לניו אינגלנד פטריוטס, אלופת חטיבת ה-AFC בליגת ה-NFL. המשחק התקיים באצטדיון מרצדס-בנץ באטלנטה שבג'ורג'יה ושודר ברשת CBS. במשחק ניצחה ניו אינגלנד פטריוטס 13–3 וזכתה בתואר בפעם השישית בתולדותיה. ל-MVP של משחק הסופרבול נבחר ג'וליאן אדלמן.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת מיקום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון מרצדס-בנץ באטלנטה שנבחר לארח את המשחק

ב-24 במאי 2016 נבחרה אטלנטה לארח את המשחק באצטדיון מרצדס-בנץ המשמש את קבוצת אטלנטה פלקונס. העיר אירחה בעבר שני משחקי סופרבול באצטדיון ג'ורג'יה דום, סופרבול XXVIII ב-1994 וסופרבול XXXIV ב-2000.

באצטדיון התארחו 70,081 צופים, כשהיחס בין אוהדי הפטריוטס לאוהדי הראמס הוערך ב-4–1 לטובת הקבוצה מניו אינגלנד.[1]

עונת 2018 ב-NFL[עריכת קוד מקור | עריכה]

סופרבול LIII חתם את עונת 2018 בליגת ה-NFL. לסופרבול העפילו אלופת חטיבת ה-AFC ניו אינגלנד פטריוטס בפעם ה-11 בתולדותיה (שיא NFL) ואלופת חטיבת ה-NFC, לוס אנג'לס ראמס בפעם הרביעית בתולדותיה. שתי הקבוצות סיימו את העונה במקום השני בחטיבות שלהן, לוס אנג'לס ראמס עם מאזן של 13–3 וניו אינגלנד פטריוטס עם מאזן של 11–5. הקבוצות נפגשו בעבר בסופרבול XXXVI בו ניצחה ניו אינגלנד.

לוס אנג'לס ראמס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוס אנג'לס ראמס שהודחה בעונת 2017 בסיבוב הראשון של הפלייאוף, התחזקה בתחילת העונה בחוליית ההגנה עם החתמתו של שחקן ההגנה אינדמיקן סו, החתמתו לטווח ארוך של כוכב הקבוצה ארון דונלד על חוזה שיא ב-NFL לשחקן הגנה והבאתם בטרייד של הקורנרבקים מרקוס פיטרס מקנזס סיטי צ'יפס ואקיב טאליב מדנוור ברונקוס. בצד ההתקפי הוסיפה הקבוצה לסגל את התופס ברנדין קוקס מניו אינגלנד פטריוטס תמורת בחירת סיבוב ראשון בדראפט. הקבוצה פתחה את העונה במאזן של 8–0 בטרם הפסידה בחוץ לניו אורלינס סיינטס, וסיימה אותה במאזן של 13–3 ובמקום השני בחטיבת ה-NFC לאחר ניו אורלינס. במהלך העונה הצטיין הראנינג בק טוד גורלי ששיחק ב-14 מתוך 16 המשחקים, עם 17 טאצ'דאונים ו-1,251 יארד בריצה, ו-580 יארד ו-4 טאצ'דאונים בתפיסה. בהגנה הוביל דונלד את הליגה עם 20.5 סאק ונבחר בפעם השנייה ברציפות בתואר שחקן ההגנה של העונה.

בפלייאוף גברה לוס אנג'לס בבית על דאלאס קאובויס 30–22 ובגמר ה-NFC ניצחה בחוץ את ניו אורלינס סיינטס 26–23 לאחר הארכה, במשחק שהעיבה עליו החלטת שופטים שגויה שמנעה מניו אורלינס ניצחון כמעט ודאי.[2]

מאמן הקבוצה בשנתו השנייה, שון מקווי, היה למאמן הצעיר שאימן בסופרבול, בגיל 33.[3]

ניו אינגלנד פטריוטס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביל בליצ'יק מאמן ניו אינגלנד פטריוטס

ניו אינגלנד פטריוטס העפילה לסופרבול בפעם הרביעית בחמש השנים האחרונות ובפעם ה-11 בתולדותיה, שיפור של שיא הליגה שקבעה בעונה קודמת. את העונה סיימה במאזן 11–5 וסיימה ראשונה בבית AFC מזרח בפעם העשירית ברציפות, ושנייה בחטיבת ה-AFC לאחר קנזס סיטי צ'יפס.

בפלייאוף גברה הקבוצה בבית על לוס אנג'לס צ'רג'רס 41–28 ובגמר ה-AFC ניצחה בחוץ את קנזס סיטי צ'יפס 37–31 לאחר הארכה.

מהלך המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וליאן אדלמן, ה-MVP של הסופרבול

לוס אנג'לס ראמס זכתה בהטלת המטבע ובחרה להתחיל את המשחק בהגנה. מיד בתחילת המשחק נחטפה מסירתו של הקוורטרבק טום בריידי והכדור עבר לראמס. שתי הקבוצות לא הצליחו להשיג נקודות ברבע הראשון, כולל החטאת בעיטה שדה של הפטריוטס מ-46 יארד. ברבע השני הבקיעה ניו אינגלנד שער שדה מ-39 יארד והקבוצות ירדו למחצית ביתרון 3–0 לפטריוטס.

ברבע השני השוותה לוס אנג'לס את התוצאה עם שער שדה מ-53 יארד. הרבע האחרון התאפיין בהמשך תצוגה הגנתית חזקה של ניו אינגלנד. הפטריוטס עלו ליתרון 10–3 7:00 דקות לסיום המשחק לאחר דרייב שכלל מספר מסירות מוצלחות של בריידי לג'וליאן אדלמן ולרוב גרונקובסקי וטאצ'דאון של הראנינג בק סוני מישל. בסדרת המהלכים הבאה מסר הקוורטרבק של הראמס ג'ראד גוף לאינטרספשן של סטפון גילמור, 4:17 דקות לסוף המשחק. ניו אינגלנד הגדילה את היתרון ל-13–3 עם שער שדה מ-41 יארד, 1:12 דקות לסיום, שחתם את תוצאת המשחק.

הגנת הפטריוטס ששמרה את הראמס על 3 נקודות בלבד, המספר הנמוך ביותר בתולדות הסופרבול, ורק 9.1% ממוצע הנקודות של הראמס לאורך השנה, זכתה לשבחים רבים ותוארה כתצוגה ההגנתית הטובה ביותר במשחקי הסופרבול.[4]

ל-MVP של משחק הסופרבול נבחר ג'וליאן אדלמן שרשם במשחק 10 תפיסות ל-141 יארד ועוד ריצה אחת ל-8 יארד.

ניו אינגלנד פטריוטס זכתה בתואר השישי בתולדותיה והשוותה את שיא הזכיות של פיטסבורג סטילרס. ביל בליצ'יק מאמן הפטריוטס זכה בתואר בפעם השישי והיה בכך למאמן הראשון בליגה עם כמות זו של אליפויות. טום בריידי זכה אף הוא בפעם השישית באליפות, יותר מכל שחקן אחר בתולדות הליגה.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טום בריידי

סטטיסטיקה קבוצתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו אינגלנד פטריוטס לוס אנג'לס ראמס
ניסיונות ראשונים 22 14
יארדים בריצה 154 62
ניסיונות ריצה 32 18
יארדים לריצה 4.8 3.4
ניסיונות והשלמות מסירה 21/35 19/38
סאקים (איבוד יארדים בגינם) 1 (9) 4 (31)
אינטרספשנים 1 1
יארדים במסירה 253 198
סך הכל יארדים 407 260
השמטות ואיבודים מהשמטות 0-1 0-1
עבירות (יארדים כעונש) 3 (20) 9 (65)
זמן אחזקת כדור 33:10 26:50
איבודי כדור 1 1
  • במשחק נקבע שיא שלילי של מספר נקודות בסופרבול.

סטטיסטיקה אישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו אינגלנד פטריוטס - מסירה
ניסיונות השלמות יארדים טאצ'דאונים אינטרספשנים
טום בריידי 35 21 262 0 1
ניו אינגלנד פטריוטס - ריצה
נשיאות יארדים ממוצע טאצ'דאונים מרחק שיא
סוני מישל 18 94 5.2 1 26
רקס בורקהד 7 43 6.1 0 26
ג'וליאן אדלמן 1 8 8.0 0 8
קורדל פטרסון 2 7 3.5 0 6
ג'יימס וייט 2 4 2 0 3
טום בריידי 2 2- 1- 0 1-
ניו אינגלנד פטריוטס - תפיסה
תפיסות יארדים ממוצע טאצ'דאונים מרחק שיא
ג'וליאן אדלמן 10 141 14.1 0 27
רוב גרונקובסקי 6 87 14.5 0 29
רקס בורקהד 1 15 7.5 0 8
קורדל פטרסון 2 14 7.0 0 9
ג'יימס וייט 1 5 5.0 0 5
לוס אנג'לס ראמס - מסירה
ניסיונות השלמות יארדים טאצ'דאונים אינטרספשנים
ג'ראד גוף 38 19 229 0 1
לוס אנג'לס ראמס - ריצה
נשיאות יארדים ממוצע טאצ'דאונים מרחק שיא
טוד גרלי 10 35 3.5 0 16
סי ג'יי אנדרסון 7 22 3.1 0 5
רוברט וודס 1 5 5 0 5
לוס אנג'לס ראמס - תפיסה
תפיסות יארדים ממוצע טאצ'דאונים מרחק שיא
ברנדין קוקס 8 120 15.0 0 24
רוברט וודס 5 70 14.0 0 18
ג'וש ריינולדס 3 28 9.3 0 11
סי ג'יי אנדרסון 2 12 6 0 9
טוד גרלי 1 1- 1- 0 1-

שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק שודר בארצות הברית ברשת CBS, צוות השידור כלל את השדרן הראשי ג'ים נאנז לצד הפרשן טוני רומו. הרייטינג שנרשם בארצות הברית היה 41.1, הנמוך ביותר מאז 2005.[5]

זמן פרסום נמכר בסכום של בין 5.1 ל-5.3 מיליון דולר ל"ספוט" (30 שניות).[6]

בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביצוע מופע המחצית נבחרה להקת מארון 5 שאירחה את הראפרים טרוויס סקוט וביג בוי. הלהקה ביצעה במהלך המופע את להיטיה: Harder to Breathe, ‏This Love, ‏ Girls Like You, ‏She Will Be Loved, ‏Sugar, ו-Moves Like Jagger. את המנון ארצות הברית ביצעה זמרת הנשמה ילידת אטלנטה, גלדיס נייט.

במהלך החודשים הקודמים לאירוע, נשמעו קריאות ועצומות מרחבי העולם לניגון השיר "Sweet Victory", זאת כדי לכבד את הליכתו לעולם של סטיבן הילנבורג, אשר בסדרה המפורסמת אותו יצר בובספוג מכנסמרובע ניגנו את אותו השיר במעין מופע מחצית של משחק פוטבול. במהלך המופע של מארון 5, בוצעה מחווה קצרה לבובספוג מכנסמרובע, אך לא בוצע השיר עצמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סופרבול LIII בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]