מרטין לותר קינג

מרטין לותר קינג הבן

ד"ר מרטין לותר קינג הבן (באנגלית: Martin Luther King, Jr; ‏15 בינואר 1929 - 4 באפריל 1968) היה כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי לוחם למען זכויות של השחורים בארצות הברית וזוכה פרס נובל לשלום.

קינג הוא מגדולי הדוגלים במאבק לא אלים. לזכרו נחוג יום מרטין לותר קינג שהוא חג לאומי על פי חקיקה פדרלית בארצות הברית. נרצח על ידי מתנקש, ג'יימס ארל ריי, ב-4 באפריל 1968.

רקע

מרטין לותר קינג ג'וניור נולד באטלנטה שבג'ורג'יה למרטין לותר קינג האב ולאלברטה ויליאם קינג. הוא למד סוציולוגיה ותאולוגיה לתואר ראשון, קיבל דוקטורט בתאולוגיה סיסטמתית מאוניברסיטת בוסטון בשנת 1955 והיה חבר באחוות אלפא פי אלפא. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה שאלת הפניית הלחי השנייה שבתורת ישו והמאבק הלא אלים שהנהיג מהטמה גנדי בהודו.

ב-1953 נישא קינג לקורטה סקוט בטקס בביתם של הוריה, כשאביו מנהל את הטקס. לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים : יולנדה ,מרטין לותר קינג השלישי,באניס ודקסטר.

בשנת 1954 התמנה לכומר של הכנסייה הבפטיסטית במונטגומרי, אלבמה.

בשנים אלו, למרות החוקה האמריקאית הקוראת בין היתר להענקת זכויות שוות לכל אזרחי ארצות הברית ללא קשר לדת, גזע ומין, עדיין היו נהוגים בארצות הברית חוקים מפלים כלפי השחורים. מדיניות זו נקראה מדיניות ההפרדה שבה מתקנים ציבוריים כמו ברזי מים, ספסלים ציבוריים ועוד היו שמורים ל"לבנים" בלבד. בנוסף נותני שירות פרטיים כמו מסעדות, אוטובוסים וכולי לא היו חייבים לשרת "שחורים". אך האפליה הבוטה ביותר הייתה במדיניות ההפרדה בבתי הספר הציבוריים.

בנוסף להפליה זו, הייתה הפליה כנגד שחורים (ומיעוטים נוספים, כמו יהודים, או ציבורים אחרים כמו נשים), גם במקומות העבודה, בכל הקשור לקבלה לעבודה, שכר, או קידום מקצועי. צבע עורו של אדם, המדינה ממנה היגר, מינו ודתו היו עילה למניעת כניסתו לאוניברסיטאות, חוגים, מקצועות, פירמות או משרות ציבוריות. הפליה זו נוצרה גם בגלל תנאים חברתיים-כלכליים (כמו השכלה ירודה יותר, ועוני גדול יותר בקרב מיעוטים). תופעה זו מכונה גם נומרוס קלאוזוס. הפליה זו הייתה לעתים רשמית (כמו אוניברסיטאות ללבנים פרוטסטנטים בלבד) ולעתים בלתי רשמית (מוסכמה לפיה מי שמועסק בדרגי הניהול הוא פרוטסטנטי ולבן). בנוסף, הייתה הפליה במקומות המגורים - שכונות מגורים רבות היו שכונות ללבנים בלבד, כאשר אם שחורים היו עוברים לגור בשכונה זו, הם היו עלולים להתקל בגילויי אלימות, שריפת הבית או רצח. במדינות דרום ארצות הברית, שחורים אף נתלו או נשרפו על ידי הקו קלוקס קלאן שבשנת 1920 הגיעה לשיאה עם 4 מליון חברים. במקרים רבים אלימות כנגד שחורים קיבלה עידוד, חצי קריצה או התעלמות מצד שופטים, מחוקקים ובעיקר המשטרה המקומית, ואילו במקרים אחרים, היו משפטים מוטים כנגד שחורים שהואשמו בעברות כמו אונס או רצח על סמך ראיות מפוברקות, כאשר ההרשעות ניתנות על ידי חבר מושבעים לבן. חלק מהמשפטים הללו קיבלו תהודה רבה והיו לבימות של מאבק ציבורי לזיכוי הנאשמים.

מאבקו למען זכויות האזרח

מרטין לותר קינג נושא את נאומו המפורסם "יש לי חלום"

הפרדה גזעית באוטובוסים ציבוריים הייתה לסמל הגזענות כלפי השחורים בארצות הברית, בעיקר במדינות הדרום. בשנת 1955 התעוררה סערה ציבורית לאחר שאישה שחורה בשם רוזה פארקס סירבה לוותר על כסאה באוטובוס ציבורי לטובת אדם לבן, כפי שנדרש לפי החוק. ד"ר מרטין לותר קינג החליט לעשות מעשה, והנהיג את חרם האוטובוסים של מונטגומרי שבו החרימו השחורים את האוטובוסים. הוא אף סייע בארגון אוטובוס שחצה את העיר מונטוגומרי והוביל רק נוסעים שחורים, כשללבנים נאסרה אליו הכניסה. פעולה זו זכתה לתשומת לב ברמה לאומית והייתה אחד מהזרזים שהובילו להקמת התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. החרם נמשך 362 יום, ובמהלכם פוצץ ביתו של לותר. השביתה הסתיימה כאשר בית המשפט העליון פסק שההפרדה הגזעית באוטובוסים תיפסק.

בשנת 1957 היה קינג ממקימי ארגון ה"SCLC - Southern Christian Leadership Conference" הוועידה למנהיגות נוצרית דרומית, ארגון לשוויון זכויות האזרח, ועמד בראשו עד מותו. על זאת זכה לביקורת מגורמים רדיקליים יותר מבין לוחמי זכויות האזרח שהתנגדו לגישתו הבלתי אלימה של הארגון.

קינג מהווה סמל למאבק עיקש, שנשא פירות, למען זכויות האדם. בתמונה: הרחוב הקרוי על שמו בירושלים.

קינג היה מחסידי שיטת האי ציות אזרחי והפעולה הישירה ששימשה בהצלחה את מהאטמה גנדי בהודו וברוח שיטה זו אירגן צעדות עבור זכויות הצבעה לשחורים, ביטול ההפרדה הגזעית ועוד.

בעקבות המצעד לוושינגטון בשנת 1963 אשר מנה 200,000 מפגינים שחורים ולבנים ליברלים,אשר סוקר בתקשורת,יצר מצב שזכויותיהם של השחורים היה בראש סדר היום והקונגרס לא היה יכול להתעלם מבעיית השחורים. לכן, ב-2 ביולי 1964 נחקק חוק זכויות האזרח בארצות הברית, חוק זה אסר על כל קיום של אפליה במקומות ציבוריים, מתקנים ציבוריים ובתי ספר ציבוריים והבטיח את אכיפת שוויון זכויות שחורים ללבנים. ב-1965, במהלך הפגנת זכויות אדם, פעלה המשטרה באלימות רבה נגד המפגינים, דבר שגרם ללחץ ציבורי גדול על הממשל ותרם תרומה גדולה למאבקו.

נאומו "יש לי חלום", אותו נשא ב-28 באוגוסט 1963 מעל מדרגות אנדרטת לינקולן בוושיגנטון, הוא אחד הנאומים המפורסמים מאז ומעולם. בשל אותו הנאום גם נבחר לאיש השנה של המגזין טיים באותה שנה.

כמו כן, קינג היה ממתנגדיה הבולטים של מלחמת וייטנאם.

הרצח

ב-4 באפריל 1968 בעת ששהה במוטל בממפיס טנסי, לשם הגיע כדי לתמוך בשביתת עובדי התברואה בעיר שהתחוללה באותו הזמן, נרצח ד"ר מרטין לותר קינג ביריה. ג'יימס ארל ריי הודה ברצח והורשע אך לאחר מכן חזר בו מהודאתו. בשנת 1999 זכתה משפחתו של קינג בתביעה אזרחית נגד לויד ג'וורס שהצהיר כי קיבל מאה אלף דולר כדי לארגן את ההתנקשות. חבר המושבעים קבע כי סוכנויות ממשלתיות היו מעורבות במזימת הרצח.

בשנת 1983 נקבע תאריך הולדתו של קינג כיום מרטין לותר קינג - חג לאומי בארצות הברית.

ראו גם

• מאבק האפרו-אמריקאים לשוויון זכויות
• ועדת בית הנבחרים בנוגע להתנקשויות
• פעולה ישירה
• הנאום "יש לי חלום"

לקריאה נוספת

• מרטין לותר קינג : אוטוביוגרפיה, מאנגלית: דפנה לוי, ידיעות ספרים, 2008.

• רוג'ר ברנס, מרטין לותר קינג : ביוגרפיה, מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי, עורך מדעי: אייל נווה, רסלינג, 2010.

קישורים חיצוניים

• הפרק הראשון באוטוביוגרפיה של מרטין לותר קינג (תרגום: דפנה לוי, הוצאת ידיעות ספרים, 2008)
• מרטין לותר קינג, באתר "סנונית".
• אורי פז, מורשת מרטין לותר קינג ויחסו ליהודים באתר פאזל.
• "מכתב מכלא בירמינגהאם" (באנגלית).
• הנאום יש לי חלום (טקסט באנגלית).
• הנאום יש לי חלום בקובץ קול, להאזנה או צפיה בוידאו (Title No1)..
• הנאום יש לי חלום, כמו ששודר בחינוכית. וידאו באתר youtube.
• מרטין לותר קינג, באנציקלופדיה ynet