גלדיס נייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלדיס נייט
Gladys Knight
לידה 28 במאי 1944 (בת 79)
אטלנטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1952 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מוטאון, קולומביה רקורדס, MCA רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
gladysknight.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גלדיס נייט, 1997

גלדיס מריה נייטאנגלית: Gladys Maria Knight; נולדה ב-28 במאי 1944) היא זמרת, שחקנית ואשת עסקים אמריקאית. נודעה בעיקר בשל הלהיטים שהקליטה בין שנות ה-60 לשנות ה-80, אשר הקנו לה את הכינוי "קיסרית הנשמה" ("Empress of Soul").[1][2]

נייט נולדה באטלנטה, ובילדותה שרה במקהלת הכנסייה המקומית. היא התפרסמה לראשונה בגיל שמונה כאשר זכתה בתוכנית הטלוויזיה "The Original Amateur Hour". באותה שנה החלה להופיע יחד עם אחיה מרלד ובני דודיה ויליאם גסט ואדוארד פאטן. בהמשך הקימו הארבעה את להקת "גלדיס נייט והפיפס" שהתקיימה ברציפות עד 1989. שניים משירי הלהקה הגיעו למקום הראשון בבילבורד הוט 100: "Midnight Train to Georgia" ו-"That's What Friends Are For"). לאחר התפרקות הלהקה הופיעה נייט כאמנית סולו.

אחד עשר סינגלים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ, שישה אלבומים שלה הגיעו למקום הראשון במצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ. היא זכתה בשבעה פרסי גראמי (שלושה עם הפיפס וארבעה כאמנית סולו),[3] ונכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול יחד עם הפיפס. שניים משיריה ("I Heard It Through the Grapevine" ו-"Midnight Train to Georgia") הוכנסו להיכל התהילה של הגראמי בשל ערך "היסטורי, אמנותי ומשמעותי".[4][5] היא גם הקליטה את שיר הנושא לסרט ג'יימס בונד מ-1989 "רישיון להרוג". מגזין הרולינג סטון דירג את נייט בין 100 הזמרים הגדולים בכל הזמנים.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלדיס נייט בוויקישיתוף

גלדיס נייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]