סטייסי בנט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגמת, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סטייסי בנט
Stacey Bent
לידה שנות ה־60 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ריצ'רד זייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • Bert and Candace Forbes University Fellow in Undergraduate Education (2013)
  • פרס כימיה של פני השטח של האגודה האמריקנית לכימיה (2018)
  • פרס פיטר מארק (2000)
  • פרס קובלנץ (2001) עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטייסי בנטאנגלית: Stacey Bent) היא פרופסור להנדסה כימית, סגנית פרובוסט (Provost) לתארים מתקדמים וענייני פוסט-דוקטורט (VPGE) באוניברסיטת סטנפורד. נוסף על כך, היא חברה באקדמיה הלאומית להנדסה בארצות הברית.

היא הייתה המנהלת של מרכז "תומקט" (TomKat) לאנרגיה מתחדשת באוניברסיטת סטנפורד ודיקנית עמית בכירה בבית הספר להנדסה באוניברסיטת סטנפורד עד שנת 2019[1].

בנט זכתה בפרסים רבים על מחקריה, והיא ידועה בעיקר בזכות תרומתה הרבה בתחומים של הנדסת חומרים, מדע פני השטח ועיבוד מוליכים למחצה. עבודתה כיום מיושמת במוליכים למחצה, פאנלים סולאריים וזרזים.[2]

חינוך וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנט סיימה את לימודי התואר השני בהנדסה כימית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בשנת 1987 וסיימה את עבודת הדוקטורט שלה באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1992.

בנט קיבלה מאוניברסיטת סטנפורד תואר דוקטור לשם כבוד מהמחלקות להנדסה וכימיה של חומרים, הנדסת חשמל וכימיה.

בנוסף, היא הייתה יושבת ראש המחלקה להנדסה כימית בסטנפורד מ-2015 עד 2016 ומקורבת דיקן בבית הספר להנדסה בסטנפורד בשנים 2016 עד 2019, לפני עבודתה הנוכחית כסגנית ראש האוניברסיטה.

הייתה מנהלת מרכז Tomcat לאנרגיה מתחדשת בשנים 2010 עד 2019. בנוסף היא עמיתה בכירה במכון סטנפורד על שם "פרקורוט" לאנרגיה ועמיתה בקהילת הכימיה האמריקאית (ACS) ובקהילת הוואקום האמריקאית (AVS). היא מנהלת לשעבר של המרכז להמרה לאנרגיה יעילה (CNEEC)

בנט נבחרה כחברה בארגון האקדמי להנדסה בארצות הברית בשנת 2020.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנט נשואה לברוס, ולהם שני ילדים ביולוגים - רייצ'ל ודרו, ושני ילדים חורגים - דניאל ואנדרו.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתה של בנט מתמקדת בעיקר בכימיה וסינתזה של חומרים עם יישומים בייצור מוליכים למחצה, ננוטכנולוגיה, מיקרואלקטרוניקה ואנרגיה מתחדשת.

התזה שלה עסקה בהבנת הדינמיקה של אטומי מימן בסביבות עשויות סיליקון, והיא ממלאת תפקיד משמעותי בנושא זה.

בנט מנהלת קבוצת מחקר אשר מתמקדת בהבנה ובשליטה בכימיה העילית ויישום אלה על מגוון בעיות בייצור מוליכים למחצה, מיקרו-אלקטרוניקה, ננו-אלקטרוניקה, ננו-טכנולוגיה אנרגיה מתחדשת, ומשתמשת במערכות הנחת שכבה אטומית (ALD), משטחי מוליכים למחצה, חומרים בקנה מידה מיקרוסקופי לספיגת אור ופיתוח זרזים אלקטריים.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנט קיבלה פרסים רבים בזכות מחקריה ועבודתה, ביניהם פרס בקמן יונג לחוקרים, פרס המורה של קמיל דרייפוס, פרס הזיכרון לפיטר מארק, פרס ארגון הכימיה של ארצות הברית לקריירה, פרס טאו בטא פאי עבור מצוינות בהוראת תואר ראשון והפרס בכימיה עילית של החברה הכימית בארצות הברית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על סגל בית הספר להנדסה, באתר אוניברסיטת סטנפורד (נדלה מאתר WaybackMachine), ‏11 במרץ 2018
  2. ^ סטייסי בנט, דף הבית, באתר אוניברסיטת סטנפורד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]