דוקטור לשם כבוד
דרך מקובלת של אוניברסיטאות להעניק כבוד לאישים שהאוניברסיטה חפצה ביקרם היא הענקת תואר דוקטור לשם כבוד. התואר הוא לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.
מעט מהדינמיקה של הענקת תואר דוקטור של כבוד ניתן ללמוד ממקרהו של שלמה זלמן שוקן. בשנת 1952, לקראת יום הולדתו ה-75, ביקש שוקן לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית. עד אותה עת העניקה האוניברסיטה כבוד זה רק לשלושה אישים בולטים, חיים ויצמן, יהודה לייב מאגנס ואלברט איינשטיין, והיא התנתה את הענקת התואר בכך ששוקן יתחייב לתרום לאוניברסיטה את ספרייתו העשירה. שוקן סירב לתנאי זה, כדי שלא ייווצר הרושם שקנה את התואר בכסף, וסבר שהוא ראוי לתואר בזכות תרומתו לאוניברסיטה כיושב ראש הוועד הפועל שלה במשך עשר שנים. בעקבות מחלוקת זו לא זכה שוקן בתואר [1]. מאז נעשו הנהלים פחות נוקשים.
אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא זה שבו הוענק תואר זה לרמטכ"ל יצחק רבין על ידי האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. במהלך הטקס נשא רבין את נאום הר הצופים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ זהר שביט, כמוהו לא אראה עוד, באתר הארץ, 28.4.06
| השכלה גבוהה | ||
|---|---|---|
| תארים אקדמיים |
תואר אקדמי • בוגר אוניברסיטה • תארים מתקדמים • מוסמך אוניברסיטה • דוקטור • פוסט-דוקטורט • דוקטור לשם כבוד |
|
| תפקידים ומקצועות |
סטודנט • סגל אקדמי • רקטור • דקאן • פרופסור • מורה מן החוץ • עוזר הוראה ומתרגל • עוזר מחקר |
|
| סוגי מוסדות לימוד | ||
| פקולטות |
אמנות • הנדסה • מדעי החברה • מדעי החיים • מדעי הרוח • מדעים מדויקים • משפטים • ניהול • רפואה |
|
| מושגים נוספים |
אגודת סטודנטים • חופש אקדמי • סילבוס • סמינר • קתדרה • קמפוס • שכר לימוד • תזה |
|
| השכלה גבוהה בישראל |
אוניברסיטאות בישראל • מכללות אקדמיות בישראל • מכללות מקצועיות בישראל • המועצה להשכלה גבוהה • המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) • הוועדה לתכנון ולתקצוב • ועד ראשי האוניברסיטאות • המועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר • הפורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות • מרכז ארצי לבחינות ולהערכה |
|
