סימן אש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סימן אש על מבנה בגרמניה

סימן אש היה לוחית מתכת שהוצמדה לבית או נכס מבוטח בחברת ביטוח כנגד שריפות. השימוש בסימן אש החל לאחר השריפה הגדולה של לונדון (1666), כאשר קבוצות של בעלי בתים החליטו להתאגד, לשלם פרמיה ולזכות בשירות כבאות ובפיצוי כספי. לוחית המתכת שהוצמדה לבית היוותה את הפוליסה, עדות לתשלום הפרמיה וכן סימלה לכבאים באיזה מבנה עליהם לפעול, מאחר שלא היו נהוגים שמות רחובות ומספרי בתים. לאחר מכן, שימשו לוחיות המתכת כפרסומת לחברת הביטוח.

בארץ ישראל בתקופת המנדט פעלו חברות ביטוח רבות שהתקינו סימני אש על בתים בערי ישראל ומושבותיה, בהן ג'נרלי, מגדל חברה לביטוח, מנורה, "החברה הארצישראלית לביטוח כללי" בנשיאותו של מאיר דיזנגוף, "נציונל - חברה לאחריות אש", שנציגה בארץ היה אלתר לוין, "הסנה" ועוד. סימני האש היוו פרסומת יותר מאשר תיעוד תשלום. עם השנים נשכחו הלוחיות ורק בעת פעולות לשימור מבנים התגלו.

הלוחיות מהוות כיום כר לאספנות ולתיעוד היסטורי של תחומי הביטוח, הנדל"ן וההיסטוריה הכלכלית. סביב אספנות סימני האש, בעיקר באנגליה, מתקיימות ועידות אספנים ונכתבת ספרות מקצועית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]