סיפורים לנימי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיפורים לנימי
לוגו הסדרה, מתוך שיר הפתיחה
לוגו הסדרה, מתוך שיר הפתיחה
סוגה חינוכי, ילדים
כותבים דקלה כץ
בימוי בובי לקס
שחקנים איקי גלעד
שלומית הגואל-טריגר
דני שטג
טוביה צפיר
רבקה מיכאלי
ארץ מקור ישראלישראל ישראל
שפות עברית
הפקה
מפיק אור רם
עורכים אבי שמש, עופר זר, עדי טל, רולי קלמן, שרון ברקוביץ, חגי מאירי
אתר צילומים אולפני מימד
צלמים גרג סלומון, איציק אסף, גיל סומך
אורך פרק כ-8 דקות
שידור
רשת שידור ערוץ הופ!
הופ! ילדות ישראלית
תקופת שידור מקורית 2000

סיפורים לנימי היא סדרת טלוויזיה חינוכית ישראלית לילדים, אשר צולמה באולפני מימד עבור ערוץ הופ!, בו התחילה להיות משודרת בשנת 2000. הסדרה הופקה על ידי אור רם, בוימה על ידי בובי לקס, ונכתבה על ידי דקלה כץ. פרקי הסדרה, שאורכם כ-8 דקות, שודרו במקור בימי א'-ה' בשעה 18:45[1].

דמותה של נימי זכתה לאהבה רבה בקרב הצופים, ולכן היא הופיעה בתכנים נוספים של ערוץ הופ!, ביניהם "הקייטנה של הופ! - מא' עד ת'" (2003), "חבורת ה"ס" (2003), "החדר / המרחב המוגן של הופ!" (2005), "המגילה החדשה של הופ!" (2005) ו"יום הולדת למדינה" (2008).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה עוקבת אחר ילדה בשם נימי, אשר בכל לילה שומעת סיפור אחר לפני השינה מדודיה דני ושלומית, ומסבא וסבתא שלה. בין הסיפורים שהופיעו בסדרה נכללים "טיול של ארנב וחתול", "נמר בפיג'מה של זהב", "זה קרה ביום סערה", "שמוליקיפוד" ו"דירה להשכיר".

דמויות ושחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נימי (איקי גלעד) – ילדה בעלת שיער אדמוני, אשר בכל פרק מספרים לה סיפור אחר לפני השינה.
  • שלומית (שלומית הגואל-טריגר) – דודתה של נימי, אשר מספרת לה סיפורים.
  • דני (דני שטג) – דודה של נימי, אשר מספר לה סיפורים.
  • סבא (טוביה צפיר) – סבא של נימי, אשר מספר לה סיפורים.
  • סבתא (רבקה מיכאלי) – סבתא של נימי, אשר מספרת לה סיפורים.

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה הופקה על ידי אור רם, בוימה על ידי בובי לקס, ונכתבה על ידי דקלה כץ. מריה גורביץ' ייצרה את הבובה של נימי, על פי עיצבו של שי צ'רקה. את שיר הפתיחה של הסדרה כתבה נוגה אלגום, הלחין שמוליק נויפלד וביצע יהודה תמיר. הסדרה צולמה על ידי גרג סלומון, איציק אסף וגיל סומך באולפני מימד.

רבקה מיכאלי, אשר גילמה את סבתא של נימי בסדרה, סיפרה שהיא הייתה רק בשני ימי צילום שבכל אחד מהם היא הקריאה 14 סיפורים. בנוסף היא סיפרה על העבודה עם הבובה של נימי:

"פיתחתי איתה יחסים מיוחדים. המפעילה הייתה יושבת מתחת לבימה ושולחת את היד מלמטה, אבל בעיני נימי הייתה פרטנרית לכל דבר. בסוף הצילומים, כשראיתי אותה מושפלת, ארוזה בתוך מזוודה עם הפנים לקרקעית ובלי רגליים, היה לי מאוד קשה"[2].

מדיות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים לסדרה נוצרו חוברות, משחקים, בובות ו-DVD.

בשנת 2004 יצא לאור על ידי "הוצאת מפה" ספר בשם "הספור של נימי" המכיל 30 עמודים. את הספר כתבה אראלה טהרלב-בן שחר, והוא מספר על כך שנמאס לנימי לשמוע סיפורים והיא רוצה לספר את הסיפור שלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיורא יהלום, ‏שובו של מיץ פטל, באתר גלובס, 20 בפברואר 2001
  2. ^ אביב לביא, השמרטף הלאומי, באתר הארץ, 10 ביוני 2003