סמל האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סמלו של הקיסר יוזף השני, 1765
הסמל ב-1510, תקופת הקיסר מקסימיליאן הראשון

סמל האימפריה הרומית הקדושהגרמנית: Die Siegel der deutschen Kaiser und Könige) הוא שלט אצולה ששימש את קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומייצג את הסמכות הקיסרית העליונה. הסמל כולל כתבנית בסיס את עיט הרייך השחור הדו-ראשי ובין כנפיו את אוסף שלטי הגיבורים של מדינות האימפריה. המבנה הפרטני של הסמל השתנה בין קיסר למשנהו. הצבעים השולטים בסמל הם שחור וזהוב. שלטי הנסיכים הבוחרים (ברנדנבורג, סקסוניה, טריר, מיינץ, קלן, פפאלץ ובוהמיה) מוצגים בדרך כלל בסמלים גדולים יותר מאשר שאר המדינות.

עיט הרייך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של הסמל בעיט ההראלדי בנס הלגיון של הצבא הרומי. העיט הופיע לראשונה בשלט האצולה של קארל הגדול ויורשיו במאה ה-9. סמל של עיט דו-ראשי יוחס גם לפרידריך השני לבית הוהנשטאופן על ידי ה"כרוניקה מאיורה" של מתיו פריס בסביבות 1250. זיגמונד לבית לוקסמבורג השתמש בעיט דו-ראשי שחור לאחר שהוכתר לקיסר ב-1433, בעוד שעיט בעל ראש אחד שימש כסמל "מלך הרומאים" הנבחר בלבד, הקיסר לעתיד.

עד ימי אלברכט השני, מלך גרמניה (13971439) היה העיט הסמל הבלבדי של הקיסר, אולם ממועד זה כולל הסמל האימפריאלי את סמלי המדינות על כנפיו של העיט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]