קרל הגדול
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל הגדול (בלטינית: Carolus Magnus ר' בהמשך לגבי שמו) (2 באפריל 742 או 747 - 28 בינואר 814) היה מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים. בנו של פפין הגוץ וברטארדה מלאון וחלק מהשושלת הקרולינגית. היה מלך הפרנקים בשנים 768-814, מלך לומברדיה בשנים 774-814. הוכתר לקיסר האימפריה הרומית הקדושה (imperator Romanorum) ברומא ב-25 בדצמבר 800 על ידי האפיפיור לאו השלישי, ועקב כך הוא נחשב לקיסר האימפריה הרומית הקדושה הראשון (כקרל הראשון). בעקבות כיבושיו הוא שלט על ממלכה שהשתרעה על רוב מערב אירופה.
תוכן עניינים |
[עריכה] שמו
כינויו של קרל הגדול בעברית מושפע, כמו במקרים רבים אחרים, משמו בגרמנית: Karl der Große (זה האחרון נובע מן הכינוי בלטינית). שמו באנגלית של קרל הגדול מושפע מן הנוסח של שמו בצרפתית עתיקה: Charlemagne (מבוטא: "שארלמאן") הבא מלטינית Carolus Magnus אך למעשה שם זה אינו בשימוש בצרפתית מודרנית, המבכרת את הכינוי Charles le Grand. גם בשפות אחרות, שמו נוסע מן הכינוי הלטיני - Karel de Grote בהולנדית. לעומת זאת כן אומרים Carlomagno באיטלקית ובספרדית. בשפות סלאביות רבות, המונח ל"מלך" נלקח מן השם הגרמני של קרל הגדול - král בצ'כית, kralj בסרבו-קרואטית או król בפולנית. חשיבותו ההיסטורית של קרל הגדול השפיעה גם על החלטתו של השבועון רב ההשפעה האקונומיסט לכנות את טור הפרשנות הקבוע בענייני אירופה "Charlemagne", על שם קרל הגדול.
[עריכה] רקע
[עריכה] השושלת הקרולינגית |
שבט פפין
|
שבט ארנולף
|
השושלת הקרולינגית
|
לאחר הסכם ורדן (843)
|
הפרנקים הם במקור עובדי אלילים ברברים גרמאנים אשר קיבלו עליהם את הנצרות. הם היגרו מעבר לנהר הריין במאה החמישית, אל תוך האימפריה הרומית המתפוררת, והיו במאה ה-8 שליטי גאליה והחלק הגדול של מרכז אירופה שממערב לריין. השליטים הקדומים של הפרנקים, המרובינגים, הפכו בהדרגה את ממלכתם לממלכה חסרת אונים, וכונו "rois fainéants", כלומר "המלכים חסרי המעש". למעשה, כל כוחות הממשלה נוהלו בידי המזכיר הראשי שלהם, שנקרא "ראש הארמון".
ב-687 שם פפין מהריסטל קץ לעימות בין המלכים לראשי הארמונות שלהם, על ידי ניצחונו בקרב טרטי, ולמעשה נעשה השליט היחיד של כל הפרנקים. פפין מהריסטל עצמו היה נכדן של שתיים מהדמויות החשובות בממלכה אוסטריאסיה, חלק צפוני-מזרחי בממלכת המרובינגים, ארנולף ממץ ופפין מלנדן. פפין מהריסטל נורש בידי בנו הלא חוקי שארל מרטל. לאחר מותו נורש מרטל בידי שני בניו, קרלומן ופפין הגוץ, שהוא אביו של קרל הגדול. כדי למנוע את פיצול הממלכה ביניהם, החליטו שני האחים למנות את קילדריק השלישי למלך, והוא למעשה היה המלך המרובינגי האחרון.
לאחר שקרלומן התפטר ממשרתו, הדיח פפין הגוץ את קילדריק באישור האפיפיור. בשנת 751 פפין נבחר ונמשח למלך הפרנקים, וב 754 הוא ובניו הצעירים נמשחו שוב על ידי האפיפיור סטפנוס השלישי. מעשה זה סימל למעשה את החלפתה של השושלת המרובינגית על ידי השושלת הקרולינגית, שמתחילה למעשה במלך קרל מרטל. המלך המפורסם ביותר בה הוא קרל הגדול, שעל שמו נקרא שם השושלת.
יורשיו המיידיים של פפין היו שני בניו, קרל וקרלומן, שירשו את הממלכה העצומה שהשתרעה על פני רוב מערב ומרכז אירופה. החולקה המנהלית של הממלכה בין האחים גרמה למעשה ליצירת גרמניה וצרפת בעתיד.
מלך הרומאים
בחג המולד של שנת 800, הוכתר קרל הגדול לקיסר רומא בכנסית פטרוס הקדוש, בכך קרא תיגר על מעמדה של האימפריה הביזנטית כיורשת רומא החוקית. לא רק מבחינה חוקית הייתה לאימפריה הביזנטית בעיה קשה עם קרל הגדול: גם מבחינה צבאית, כבש קרל את שאריות השטחים הנתונים לשליטה ביזנטית בצפון איטליה, וב-812 נאלצה הקיסרות הביזנטית להכיר בקרל כמלך הרומאים.
[עריכה] מראו האישי
מראו האישי של קרל לא ידוע משום פורטרט בימינו, אך ידוע בערך מתיאור טוב של ההיסטוריון הפרנקי איינהרד, שנכתב בספר הביוגרפיה "ויטה קארולי מאגני". הוא מתואר כגבוה, הדור, בעל שער נאה ובעל צוואר עבה.
[עריכה] ביוגרפיה
קרל היה בנם הצעיר ביותר של פפין הגוץ וברטארדה מלאון. למרות שלא קיימות עדויות מוצקות לכך, היסטוריונים בעבר טענו כי נולד ב-2 באפריל 742. זאת, בהסתמך על המידע שניתן עם מותו, ולא בהסתמך על מידע ראשוני לגבי לידתו. תאריך אחר שניתן הוא ה-1 באפריל 747 (אך האפשרות קלושה, כי בשנת 747 ה-1 באפריל היה חג הפסחא, וסביר שהיסטוריונים בעבר היו מתייחסים ללידתו של מנהיג בחג הפסחא; ולפיכך נראה כי תאריך זה הוכנס לספרי ההיסטוריה כמחשבה לאחר מעשה ועל מנת לפאר את שמו). אפשרות נוספת שניתנה היא שנת 748. מכל מקום, קרל נולד ככל הנראה בהרסטל, עיירה בקרבת לייז' (בבלגיה של ימינו) שממנה הגיעו השושלות של הקרולינגים והמרובינגים. כשהיה בן שבע עבר לאזור ז'וליפ, ולעתים מציינים מקום זה בטעות כמקום לידתו.
לאחר מותו של פפין הגוץ, הממלכה נחלקה בין שני בניו, קרל וקרלומן. קרל קיבל את החלקים החיצוניים של הממלכה, בעוד שקרלומן קיבל את החלקים הפנימיים.
לאחר מות קרלומן, קרל ירש את חלקו והרחיב במלחמותיו בלומברדיה, סקסוניה ובספרד. באחת מפלישותיו לספרד הקים את המארקה הספרדית, מחוז ספר מבוצר שלימים נהפך לקטלוניה.
בשנת 799 נתבקש על ידי האפיפיור לאו השלישי להתערב בסכסוך שניטש בינו לבין אצולת רומא. אחרי שהכריע לטובת האפיפיור, הכתיר אותו האפיפיור לקיסר ב-25 בדצמבר 800 בעת מיסת חג המולד ברומא. הכתרה זו הייתה היסוד להקמת הקיסרות הגרמנית של ימי הביניים, והאימפריה הרומית הקדושה.
קרל הגדול ניהל את הקיסרות על ידי רוזנים שקיבלו קרקעות תמורת שירותם בצבא וניהול האדמות שבבעלותם. יחסים אלו בין הקיסר למקבלי הקרקעות שכונו 'וסאלים מלאכותיים' (vassi dominici) נחשבים לבסיס של הפאודליזם (למעשה מדובר בפיאודליות הקלאסית).
קרל הגדול עודד התעוררות תרבותית בהקימו בתי ספר ליד המנזרים, הפצת ספר דרשות לחינוך העם והנהגת סדר תפילה אחיד ברחבי האימפריה. הוא גם עודד העתקת ספרים בכתב האירי "המינוסקול הקרולינגי" המשמש יסוד לאותיות האלף בית הלטיניות של ימינו. קרל הגדול התעניין מאוד בלימודים (רטוריקה, דיאלקטיקה ואסטרונומיה). הוא למד לקרוא לטינית בבגרותו אך המשיך לדבר גרמנית בחצרו. ליקט חומר על דקדוק גרמני ועל שירה גרמנית קדומה. בספרו "חיי קרל הגדול" מזכירו איינהרד כתב: "הוא החזיק לוחות צפחה וחרט תחת כריתו כדי שבזמנו הפנוי יוכל להתאמן בכתיבת אותיות לטיניות. אך היות שהתחיל בכך מאוחר מדי בחייו מאמציו לא נשאו פרי."
בחייו נישא קרל הגדול חמש פעמים ונולדו לו שנים-עשר ילדים מנשותיו השונות, מתוכם ארבעה בנים שהגיעו לבגרות. כמו כן היו לו ילדים נוספים מפילגשיו. קרל העניק לבניו מחוזות שלטון שונים, ובנו פפין מלך איטליה נועד לרשת את כסאו אחריו. אך היות ששלושה מתוך ארבעת בניו מתו לפניו, הוריש קרל את הממלכה לבנו היחיד שנותר בחיים, לואי החסיד.
[עריכה] לקריאה נוספת
- איינהרד, חיי קרל הגדול, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
|
השושלת המרובינגית | השושלת הקרולינגית | השושלת הקפטינגית | שושלת ולואה | שושלת בורבון | שושלת אורליאן | שושלת בונפרטה פפין הגוץ | קרלומן הראשון | קרל הגדול | לואי הראשון | שארל השני | לואי השני | לואי השלישי | קרלומן השני | שארל השלישי | אודו | שארל השלישי | רובר הראשון | ראול | לואי הרביעי | לותר | לואי החמישי |
