ספינת נויראט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספינת נויראט (באנגלית: Neurath's boat) הוא דימוי המשמש בתיאורים אנטי־בסיסיים (אנ') על הידע, במיוחד בפילוסופיה של המדע. דימוי זה נוסח לראשונה על ידי אוטו נויראט, פילוסוף וסוציולוג יהודי. הוא מבוסס בחלקו על ספינת תסאוס, אשר משמש באופן סטנדרטי להמחשת שאלות פילוסופיות אחרות, הקשורות לבעיות של זהות.[1] דימוי זה זכה לפופולריות על־ידי וילארד ואן אורמאן קוויין במגזין "מילה וחפץ" (אנ') (1960).

נויראט השתמש בדימוי במספר מקומות.[1][2] הראשון היה בחיבור "בעיות בכלכלת מלחמה" (1913) שכתב. ב"אנטי-ספנגלר" (מאנגלית: Anti-Spengler) (1921) כתב נוירת':

אנו כמו מלחים אשר בלב הים נצרכים לשפץ את הספינה, אך לעולם לא מסוגלים לבנות אותה לגמרי מחדש. בזמן שקורה אחת מן הספינה נעקרת, קורה אחרת חייב מיד לבוא במקומה, ועל כך נתמכת שאר הספינה. בצורה זו, בכך שאנחנו משתמשים בקורות ישנות ובעצי סחף, הספינה יכולה לקבל צורה חדשה לגמרי, אך רק בעזרה שינוי הדרגתי.

— Neurath, Otto (1973) [1921]. "Anti-Spengler". Empiricism and Sociology. Vienna Circle Collection. Vol. 1. Dordrecht: D. Reidel. pp. 158–213 (199)

האנלוגיה הלא־בסיסית של נויראט לשחזור ספינה בים מנוגדת לאנלוגיה הבסיסית (אנ') המוקדמת הרבה יותר של דקארט - ב"מאמר על המתודה" (1637) ו"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" (1641) - של הריסת בניין בבת־אחת ובנייתה מחדש מלמטה למעלה.[3] נויראט עצמו עמד על הניגוד הזה.[2][4]

בהקשר הדימוי, הסירה לעיתים הוחלפה ברפסודה בדיונים של כמה פילוסופים, כמו פול לורנזן ב־1968,[5] סוזן האק ב־1974,[6] וארנסט סוסה ב־1980.[7] השימוש של לורנזן בדימוי של הרפסודה היה מעין התאמה של דימויו של נויראט לעקרונות הפילוסופיה הבסיסית, תוך שהוא חולק על נויראט בטענה שאפשר לקפוץ למים ולבנות רפסודה חדשה תוך כדי שחייה, כלומר "להתחיל מאפס" ולבנות מערכת ידע חדשה.[5][8]

לפני הדימוי של נויראט, צ'ארלס פרס השתמש במטרה דומה בדימוי של הליכה על בִיצה: אדם עושה צעד נוסף רק כאשר האדמה מתחת לרגליו מאפשרת זאת.[9]

אתחול נויראטיאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קית' סטנוביץ', בספרו "המרד של הרובוט" (מאנגלית: The Robot's Rebellion), מתייחס אליו כאל אתחול נויראטיאני, תוך שימוש במונח bootstrapping כאנלוגיה לאופי הרקורסיבי שבו האדם שב ומשכתב את אמונותיו ודעותיו.[10] "קרש רקוב" על הספינה, למשל, עשוי לייצג מם וירוס או מם זבל (כלומר, מם שאינו מותאם לאינדיבידואל, או אינו משרת מטרה מועילה למימוש מטרות חייו של אדם). ייתכן שאי־אפשר להביא את הספינה לחוף לצורך תיקונים, לכן אפשר לעמוד על קרשים שאינם רקובים כדי לתקן או להחליף את אלו שיש. במועד מאוחר יותר, ניתן לבדוק את הקרשים ששימשו בעבר לתמיכה על ידי עמידה על קרשים אחרים שאינם רקובים:

We can conduct certain tests assuming that certain memeplexes (e.g., science, logic, rationality) are foundational, but at a later time we might want to bring these latter memeplexes into question too. The more comprehensively we have tested our interlocking memeplexes, the more confident we can be that we have not let a meme virus enter into our mindware….[10]181

בדרך זו, אנשים עשויים להמשיך לבחון ולשנות את האמונות שלהם כדי להפוך לרציונליים יותר.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Cartwright, Nancy; Cat, Jordi; Fleck, Lola; Uebel, Thomas E. (2008). "On Neurath's Boat". Otto Neurath: Philosophy Between Science and Politics. Ideas in Context. Vol. 38. Cambridge, UK; New York: Cambridge University Press. pp. 89–94. doi:10.1017/CBO9780511598241.004. ISBN 9780521041119. OCLC 231660530.
  2. ^ 1 2 Neurath, Otto (1973). "Anti-Spengler". Empiricism and Sociology. Vienna Circle Collection. Vol. 1. Dordrecht: D. Reidel. pp. 158–213 (199). doi:10.1007/978-94-010-2525-6_6. ISBN 978-90-277-0259-3. OCLC 780516135.
  3. ^ Kelly, Thomas (2014). "Quine and Epistemology". In Harman, Gilbert; LePore, Ernest (eds.). A Companion to W.V.O. Quine. Blackwell Companions to Philosophy. Vol. 55. Hoboken, NJ: Wiley-Blackwell. pp. 17–37 (28, 34). doi:10.1002/9781118607992.ch1. ISBN 9780470672105. OCLC 869526283. On such epistemological analogies in general, from Descartes and Neurath and others, see: Thagard, Paul; Beam, Craig (ביולי 2004). "Epistemological Metaphors and the Nature of Philosophy" (PDF). Metaphilosophy. 35 (4): 504–516. doi:10.1111/j.1467-9973.2004.00333.x. JSTOR 24439714. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Stöltzner, Michael (2001). "An Auxiliary Motive for Buridan's Ass: Otto Neurath on Choice Without Preference in Science and Society". philsci-archive.pitt.edu. נבדק ב-2020-04-28.
  5. ^ 1 2 Lorenzen, Paul (1987). "Methodical Thinking". Constructive Philosophy. Amherst, MA: University of Massachusetts Press. pp. 3–29. ISBN 0870235648. OCLC 14376554. If we envision natural language as a ship at sea, then our situation can be described as follows: If we are unable to make landfall, then our ship must have been constructed on the high seas—not by us but by our ancestors. Our ancestors must have been able to swim and have somehow carpentered together a raft out of, say, driftwood. They then continually improved on this raft until today the raft has become a comfortable ship. So comfortable that we no longer have the courage to jump into the water and once more start from scratch. To solve the problem of the method for thought, we must put ourselves in such a shipless condition, that is, bereft of language, and then attempt to retrace the activities whereby we could, while swimming free in the middle of the sea of life, build for ourselves a raft or even a ship.
  6. ^ Haack, Susan (1974). Deviant Logic: Some Philosophical Issues. London; New York: Cambridge University Press. p. 37. ISBN 052120500X. OCLC 1200917. Certainly some logic is taken for granted in the presentation of the pragmatist picture. But to suppose that this shows that picture to be incoherent is to forget, what is crucial, that we are, to use Neurath's figure, rebuilding our raft while afloat on it.
  7. ^ Sosa, Ernest (1991). "The Raft and the Pyramid: Coherence Versus Foundations in the Theory of Knowledge". Knowledge in Perspective: Selected Essays in Epistemology. Cambridge, UK; New York: Cambridge University Press. pp. 165–191. doi:10.1017/CBO9780511625299.011. ISBN 0521356288. OCLC 22206442. The coherentists reject the metaphor of the pyramid in favor of one that they owe to the positivist Neurath, according to whom our body of knowledge is a raft that floats free of any anchor or tie. Repairs must be made afloat, and though no part is untouchable, we must stand on some in order to replace or repair others. Not every part can go at once.
  8. ^ Mercer, Mark (בנובמבר 1990). "Book Review: Constructive Philosophy, by Paul Lorenzen" (PDF). International Studies in Philosophy. 22 (3): 130–131. doi:10.5840/intstudphil199022349. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Misak, Cheryl (1995). Verificationism: Its History and Prospects. Philosophical Issues in Science. London; New York: Routledge. p. 113. doi:10.4324/9780203980248. ISBN 0415125979. OCLC 32239039. Peirce's view is similar to Neurath's. Inquiry is the process of acquiring beliefs by making adjustments to our body of background belief. We revise our beliefs (and add or subtract beliefs) so as to better account for and deal with experience. ... Peirce uses a metaphor similar in spirit to Neurath's boat. Inquiry 'is not standing upon the bedrock of fact. It is walking upon a bog, and can only say, this ground seems to hold for the present. Here I will stay till it begins to give way.' (CP 5.589)
  10. ^ 1 2 3 Stanovich, Keith E. (2004). The Robot's Rebellion: Finding Meaning in the Age of Darwin. Chicago: University of Chicago Press. doi:10.7208/chicago/9780226771199.001.0001. ISBN 0226770893. OCLC 52942713.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ספינת_נויראט&oldid=38592953"