וילארד ואן אורמאן קוויין
| וילארד ואן אורמאן קוויין | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 25 ביוני 1908 |
| תאריך פטירה | 25 בדצמבר 2000 |
| זרם | פילוסופיה אנליטית |
| תחומי עניין | לוגיקה, אונטולוגיה, תורת ההכרה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של המדע, תורת הקבוצות |
| הושפע מ | רודולף קרנפ, החוג הווינאי, ברטראנד ראסל, אלפרד נורת' וייטהד, ויליאם איש אוקאם, אלפרד טרסקי |
| השפיע על | דניאל דנט, ריצ'רד רורטי, נועם חומסקי, תומאס קון, הילארי פטנאם, דונלד דייווידסון |
וילארד ואן אורמאן קוויין (באנגלית: Willard Van Orman Quine) (25 ביוני 1908 - 25 בדצמבר 2000), מחשובי הפילוסופים והלוגיקנים האמריקאים במאה ה-20.
בתחילת דרכו עסק בעיקר בלוגיקה פורמלית ובהדרגה החל לעסוק גם בשאלות של אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה ושפה.
מאמרו "שתי דוגמות לאמפיריציזם" שהתפרסם בשנת 1951, נחשב למאמר מרכזי בענף הפילוסופיה האנליטית.
בשנת 1993 זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
קוויין גדל בעיר אקרון שבמדינת אוהיו. אביו היה יזם, ואמו הייתה מורה, ולאחר מכן הפכה לעקרת בית. הוא למד מתמטיקה ופילוסופיה בקולג' אוברלין שבאוהיו. לאחר מכן, בשנת 1932, עשה דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת הארוורד. המנחה שלו היה הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד.
לאחר הדוקטורט, קיבל קוויין מילגה שאיפשרה לו להסתובב באירופה למשך כשנה. במהלך שנה זו הוא פגש כמה לוגיקנים חשובים, ביניהם אלפרד טרסקי, וגם כמה מחברי החוג הווינאי, ביניהם רודולף קרנפ. מפגשים אלו השפיעו רבות על קוויין, ועל גיבוש משנתו הפילוסופית.
במלחמת העולם השנייה שירת קוויין באגף המודיעין של הצי האמריקני, והגיע עד לדרגת לוטננט קומנדר. לאחר מכן שב לעבוד ולהרצות באוניברסיטת הארוורד. קוויין הנחה תלמידים רבים, שכמה מהם התפרסמו כפילוסופים בזכות עצמם. ביניהם: דניאל דנט, דונלד דיווידסון, ודיוויד לואיס.
קוויין התחתן פעמיים, והוליד ארבעה ילדים. הוא מת בגיל 92 בעיר בוסטון.
[עריכה] משנתו הפילוסופית
[עריכה] הלוגיקה של קוויין
קוויין תרם רבות לתחום הלוגיקה במהלך הקריירה שלו. קוויין "צמצם" את המונח "לוגיקה" כך שיכלול אך ורק לוגיקה פורמלית ושפה מסדר ראשון. הוא פסל את ההכללה בתחום ה"לוגיקה" של מונחים כמו לוגיקה מודלית או שפה מסדר שני.
בנוסף, קוויין יצא נגד ה"ערבוב" של לוגיקה עם תורת הקבוצות. כתוצאה מכך, הוא פסל חלקים רבים מהפרינקיפה מתמטיקה (אחד הטקסטים החשובים שנכתבו בתחום הפילוסופיה של המתמטיקה באותה תקופה), שנכתב על ידי מורו (אלפרד נורת' וייטהד) בשיתוף עם ברטראנד ראסל. ספרו "לוגיקה מתמטית" מראה שניתן לפשט הוכחות רבות מתוך ה"פרינקיפה", ולהציג ב-250 עמודים את מה שראסל ווייטהד הציגו ב-1000 עמודים.
בשנות ה-60 החל קוויין לעסוק בשיטה לוגית חדשה שפותחה על ידו, וכונתה לוגיקה של נשוא-מגדיר [1]. השיטה נועדה להציג שפה מסדר ראשון באמצעות אלגברה בלבד, כלומר ללא שימוש בכמת. בשנת 1976 פירסם קוויין מאמר שהציג את הלוגיקה הזו לעולם. חוקרים רבים בתחום הלוגיקה חקרו והרחיבו אותה במשך השנים.
קוויין רצה מאוד שהלוגיקה הפורמלית תיושם בסופו של דבר גם בתחומים נוספים, מלבד מתמטיקה ופילוסופיה. הוא פירסם כמה מאמרים על שילובה של הלוגיקה הבוליאנית בתחום הנדסת החשמל, ואף עבד על הנושא בשיתוף עם מהנדס החשמל אדוארד מקלוסקי.
[עריכה] גישתו האונטולוגית של קוויין
קוויין היה אמפיריציסט, ותמך במה שמכונה "יחסיות אונטולוגית". כלומר, הוא גרס שתקפותן של כל התיאוריות, והמסקנות הנובעות מהן, מבוססת בסופו של דבר על התאמתן לניסיון חיינו. לדוגמא: אין הבדל, לשיטתו של קוויין, בין היווינם העתיקים שהניחו שזאוס קיים, לבין מדען מודרני שמניח שקרינה אלקטרומגנטית קיימת. בשני המקרים ההנחה מתיישבת עם הידע הקיים באותה תקופה. לעומת זאת, אדם מודרני שמאמין בקיומו של זאוס שוגה, מכיוון שקיום קימוי של זאוס אינו מתיישב עם הידע הקיים. (למשל- אנשים הגיעו לפסגת האולימפוס, וראו שאין שם אף אחד).
אף על פי כן, קוויין ראה שבני אדם מבססים את כל החלטותיהם על מידע קיים, ועל תיאוריות הנובעות ממנו, ולא ניתן להטיל ספק בתיאוריה אחת בלי שהדבר יוביל להטלת ספק בתיאוריות נוספות. (למשל- הטלת ספק בחוק השני של ניוטון תוביל להטלת ספק בכוח המשיכה, ומשם להטלת ספק בקיומה של אנרגיה גרביטציונית וכו'). כתוצאה מכך, קוויין תמך בהוליזם, והתייחס אל המדע כאל רשת קוהרנטית של תיאוריות, שניתן להטיל ספק בכולן, אך לא באחת מהן בלבד, כי הן בנויות זו על זו.
קוויין תמך באינסטרומנטליזם, וכתביו הובילו לקבלה רחבה שלה בתחום הפילוסופיה של המדע.
[עריכה] גישתו האפיסטמולוגית של קוויין
קוויין ביקר בחריפות את האמפיריציזם הלוגי וטען יחד עם פייר דוהם, כי אי אפשר לבודד טענות כך שניתן יהיה להעמידן במבחן ההפרכה של פופר, או במבחן האימות של קארנאפ.
קוויין יצא נגד האפיסטמולוגיה הנורמטיבית, וטען שהיא פשטנית מדי, ואינה מנתחת כראוי את המושג "ידע", ואת התנאים לידע. לטענתו, הפילוסופיה צריכה להיעזר בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה כדי להבין לעומק את צורת החשיבה שלנו, ואת מהות הידע. גישה זו שנוייה במחלוקת בקרב הפילוסופים, וזכתה לביקורת רבה.[2]
[עריכה] תרומתו של קוויין לפילוסופיה של הלשון
[עריכה] דחיית ההבחנה בין "מנתח" ל"מרכיב"
קוויין דחה את התיאוריה של עמנואל קאנט, על פיה יש הבדל בין משפט "מנתח" למשפט "מרכיב". כאשר משפט מנתח (אנליטי) הוא משפט שאומר על המושג דבר שכלול בו מעצם הגדרתו, (למשל- כלב הוא בעל-חיים.) ומשפט מרכיב (סינטטי) הוא משפט שמוסר לנו מידע הלקוח מהניסיון (למשל- הבית הוא ירוק) ע"פ קוויין, משפטים אנליטיים מבוססים גם הם על ידע קודם. למשל אמיתותו של המשפט "כלב הוא בעל חיים" תלוייה בידע- מה זה בעל חיים, ומה זה כלב. תינוק שראה כלבים אך אינו מבין מה זה "בעל חיים", או אדם שלא ראה כלב מעולם, לא יוכלו לדעת אם כלב הוא בעל חיים, בדיוק כמו שאדם שלא ראה בית (מסויים) לא יידע אם הוא ירוק או לא.
מובן שבדוגמא זו יש הבדל בין מספר האנשים היודע שכלב הוא בעל חיים לבין מספר האנשים שיודע שהבית ירוק, אבל ע"פ קוויין זה ההבדל היחיד, ואין סיבה להבדיל בשום צורה אחרת בין המשפטים. בנוסף, ניתן למצוא משפטים אנליטיים שמעטים יודעים עליהם, כמו "קריפטון הוא יסוד כימי" ומשפטים סינטטיים שידועים לכל, כמו "כדור הארץ עגול".
[עריכה] שמות עצם ריקים
אחת הבעייות העתיקות בפילוסופיה של הלשון, שהועלתה (בצורה מעט שונה) עוד על ידי פרמנידס, היא שאלת משמעותם של שמות עצם ריקים, כלומר- שמות עצם שאינם מתייחסים לשום עצם קיים. למשל- "פגסוס", או "חד-קרן". מקובל להגיד ש"פגסוס אינו קיים", אבל אם הוא אינו קיים בשום מובן, הרי שאין משמעות לשום משפט שמכיל את המילה "פגסוס". ובכל זאת, אנו רואים שלמשפט "פגסוס מופיע גם בספרות הפנטזיה"[3] יש משמעות, ואפילו ניתן להגיד שהמשפט "לפגסוס אין כנפיים" שגוי, אף על פי שאין בנמצא אף פגסוס כדי להוכיח זאת. לעומת זאת, ברור שהפגסוס אינו "קיים" באותו מובן שסוסים רגילים קיימים.
קוויין התייחס לבעיה זו במאמרו On What There Is:
"מובן שכשאנחנו אומרים שפגסוס היה סוס מכונף מיתולוגי, יש לכך משמעות, ויותר מכך- אנחנו אפילו אומרים דברים נכונים! מובן שאם הם נכונים, הרי שהם נכונים לגבי משהו, אז לא יכול להיות שאנו מדברים על שום-דבר." [4]
קוויין הסיק מכך שכל שמות העצם מתייחסים למשהו במובן הלשוני. אחרי שמסכימים על כך, אפשר לנסות להבין אותם, ולשאול שאלות על קיומם או אי-קיומם במובנים אחרים.
[עריכה] תרומתו של קוויין למתמטיקה
קוויין תרם רבות לתורת הקבוצות, ופיתח שלוש מערכות של תורת קבוצות אקסיומטית.
[עריכה] עמדותיו של קוויין
מכיוון שקוויין לא עסק רבות באתיקה או בפילוסופיה פוליטית, הוא לא נדרש להביע דעות לעיתים קרובות בסוגיות פוליטיות כחלק מעבודתו הפילוסופית. עם זאת, כמה פעמים הביע קוויין את דעתו בסוגיות פוליטיות, והציג עמדה שמרנית.
קוויין הביע תמיכה בצנזורה מוסרית, ותמך בהגבלות מסויימות על זכויות אזרח. בנוסף, הוא הביע התנגדות לסבסוד של החינוך בידי המדינה.[5]
קוויין היה מתנגד נחרץ לפילוסוף ז'אק דרידה, ובשנת 1992 הוא יזם עצומה שנועדה למנוע מאוניברסיטת קיימברידג' להעניק לו תואר כבוד. העצומה לא הצליחה למנוע את הענקת התואר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של וילארד ואן אורמאן קוויין, באתר MacTutor (באנגלית)
[עריכה] לקריאה נוספת
- "שתי דוגמות לאמפיריציזם". תרגום: ענת בילצקי וענת מטר מטאפורה: כתב עת לפילוסופיה 4 (1996): 41-55
