רנה דקארט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רנה דקארט | |
|---|---|
| תאריך לידה | 31 במרץ 1596 |
| תאריך פטירה | 11 בפברואר 1650 |
| זרם | רציונליזם |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מתמטיקה |
| הושפע על ידי | אפלטון, אריסטו, אנסלם מקנטרברי, תומאס אקווינס |
| השפיע על | ברוך שפינוזה, ניקולה מלברנש, גוטפריד לייבניץ, עמנואל קאנט, אדמונד הוסרל |
| רנה דקארט כפיזיקאי ומתמטיקאי . – . |
||||
|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||
| מייסד גאומטריה אנליטית. הגה מערכת צירים קרטזית.מחקרים בתחום האופטיקה - ניסוח חוק סנל | ||||
|
||||
רנה דקארט (בצרפתית: René Descartes), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רנאטוס קרטזיוס (Renatus Cartesius) (31 במרץ 1596 - 11 בפברואר 1650) הוא פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאבי הפילוסופיה והמתמטיקה המודרנית, ולאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.
הוא השפיע הן על פילוסופים בני זמנו והן על אלו שבאו אחריהם, ונודע בגישתו הרציונלית המעמידה את התבונה ותכונות המציאות הא-פריוריות (כלומר, הקודמות להתנסות) במרכז חקירותיו. דקארט התעסק בעיקר בידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש. למרות שהיה מוכר בעיקר עקב הגותו פורצת הגבולות בפילוסופיה, הוא השיג פרסום רחב גם כממציא של מערכת הצירים הקרטזית ("קרטזית" מלשון "קרטזיוס", משמע, דקארט). מערכת זו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה המודרנית. כמו כן, כְּתב החזקות כפי שהוא נכתב היום, ובו מעריך החזקה נכתב בגופן קטן מעל בסיס החזקה, הוא פרי המצאתו של דקארט.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
דקארט נולד בלה היי בצרפת, והוסמך במשפטים ב-1616 על אף שמעולם לא עבד כעורך דין. ב-1618 הוא נסע להולנד כדי לשרת את שירותו הצבאי, וב-1619 הגיע לגרמניה, שם ב-10 בנובמבר היה לו חיזיון על מערכת מתמטית ומדעית חדשה. ב-1622 הוא חזר לצרפת, ובילה את השנים הבאות בפריז וגם בשאר אירופה. הוא אף היה נוכח בזמן מצור לה רושל ב-1627 שהטיל הקרדינל רישלייה.
ב-1628 חיבר את כללים להכוונת הדעת ועזב להולנד שם גר עד 1649. בשנה זו החל גם לעבוד על יצירה נוספת בשם העולם. ב-1633 הורשע גלילאו גליליי בידי האינקוויזיציה, ודקארט החליט לזנוח את תכנוניו לפרסם את "העולם", שעסק בנושאים דומים לאלו בהם עסק גלילאו.
דקארט לא נשא אשה, אך מחוץ למסגרת הנישואין, בשנת 1635, נולדה בתו פרנסין דקארט. היא מתה בהיותה בת 5 בלבד.
דקארט פרסם ב-1637 את מאמר על המתודה שכלל שלושה חיבורים: אופטיקה, מטאורולוגיה וגאומטריה. ואילו ב-1641 פורסם הגיונות על הפילוסופיה הראשונית (Meditationes de prima philosophia), ספרו החשוב ביותר. במהדורה שיצאה שנה לאחר מכן, כלל דקארט גם שש טענות-נגד של הוגי התקופה, ביניהם תומאס הובס ואחרים, והתגובות להן.
ב-1644 פרסם דקארט את ספרו עקרונות הפילוסופיה (Principia philosophiae), שהוקדש לנסיכה אליזבט מבוהמיה איתה ניהל תכתובת ארוכה. ואילו ב-1647 קיבל הקצבה ממלך צרפת, ופרסם את הערות על אודות מסמך (Notae in programma), בתגובה לפרסומו של תלמידו לשעבר, הנריקוס רגיוס.
ב-1649 קיבל דקארט את הזמנתה של המלכה כריסטינה ונסע לשבדיה. בשנה זו פורסמה גם יצירתו היפעלויות הנפש (Les passions de l'âme), אשר הוקדשה אף היא לנסיכה אליזבט מבוהמיה. עקב הקור העז ששרר בשבדיה, ובשל דרישתה של המלכה כריסטינה לקבל שיעורים בשעות הבוקר המוקדמות, מת דקארט מדלקת ריאות בסטוקהולם, כשנה לאחר הגעתו, והוא בן 53 בלבד.
קברו מצוי כיום בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז.
[עריכה] מחיבוריו הבולטים
- כללים להכוונת הדעת (Les Règles pour la direction de l'esprit), 1628
- מאמר על המתודה (Discours de la méthode), 1637
- הגאומטריה (La Géométrie), 1637
- הגיונות על הפילוסופיה הראשונית (Meditationes de prima philosophia), 1641
- עקרונות הפילוסופיה (Principia philosophiae), 1644
- רגשות הנפש (Les passions de l'âme), 1649
[עריכה] טיעון הקוגיטו - אני חושב, משמע אני קיים
-

ערך מורחב – אני חושב, משמע אני קיים
יש הרואים בדקארט את ההוגה המודרני הראשון אשר סיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כאשר אלו החלו להתפתח. כדי לנסות לומר דבר בעל משמעות על העולם, ביקש דקארט לצאת מנקודת מוצא כלשהי שעליה יוכל להישען בבואו לדון במהותו של העולם. נקודת מוצא זו, הוא קבע, תהיה אמת ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את אותה נקודת מוצא גולל בספרו "ההגיונות". כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק.
במסגרת זו הגיע דקארט לעקרון אני חושב, משמע אני קיים (בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ביוגרפיה של רנה דקארט, באתר MacTutor
- אורי הולנדר, על פניה המלנכוליים של בלוטת האצטרובל, בעיתון הארץ
- מדריך בן אל-מוות, נעה ברק, nrg
- מאמר על המתודה תרגום חדש בהוצאת כרמל מאת ד"ר עירן דורפמן. מצורף המבוא.
- דקארט - בדידותו של פילוסוף נועה נעמן צאודרר, ההוצאה לאור אוניברסיטת ת"א.

