רנה דקארט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| רנה דקארט | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 31 במרץ 1596 |
| תאריך פטירה | 11 בפברואר 1650 |
| זרם | רציונליזם |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מתמטיקה |
| הושפע על ידי | אפלטון, אריסטו, אנסלם מקנטרברי, תומאס אקווינס |
| השפיע על | ברוך שפינוזה, ניקולה מלברנש, גוטפריד לייבניץ, עמנואל קאנט, אדמונד הוסרל |
| רנה דקארט כפיזיקאי ומתמטיקאי René Descartes |
||||
|---|---|---|---|---|
| תרומות עיקריות | ||||
| מייסד גאומטריה אנליטית. הגה מערכת צירים קרטזית.מחקרים בתחום האופטיקה - ניסוח חוק סנל | ||||
|
||||
רנה דקארט (בצרפתית: René Descartes), מוכר גם בצורה הלטינית של שמו רנאטוס קרטזיוס (Renatus Cartesius) (31 במרץ 1596 - 11 בפברואר 1650) היה פילוסוף ומתמטיקאי צרפתי. נחשב לאבי הפילוסופיה והמתמטיקה המודרנית, ולאחד ההוגים החשובים והמשפיעים בהיסטוריה המערבית.
הוא השפיע הן על פילוסופים בני זמנו והן על אלו שבאו אחריהם, ונודע בגישתו הרציונלית המעמידה את התבונה ותכונות המציאות הא-פריוריות (כלומר, הקודמות להתנסות) במרכז חקירותיו. דקארט התעסק בעיקר בידיעה ודאית וביחס בין גוף לנפש. למרות שהיה מוכר בעיקר עקב הגותו פורצת הגבולות בפילוסופיה, הוא השיג פרסום רחב גם כממציא של מערכת הצירים הקרטזית ("קרטזית" מלשון "קרטזיוס", משמע, דקארט). מערכת זו הייתה בעלת השפעה רבה על התפתחות המתמטיקה המודרנית. כמו כן, כְּתב החזקות כפי שהוא נכתב היום, ובו מעריך החזקה נכתב בגופן קטן מעל בסיס החזקה, הוא פרי המצאתו של דקארט.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
דקארט נולד בצרפת, בעיר לה היי שנקראה מאז 1802 על שמו (Descartes, Indre-et-Loire) ומאז 1967 קרויה דקארט. בהיותו בן שנה נפטרה אימו, בהיותו בן 11, שלח אותו אביו, שהיה שופט בבית המשפט הגבוה לצדק, לבית ספר של הישועים ומשם לאוניברסיטה של פואטייה . במטרה להשביע את רצונו של אביו, למד משפטים והוסמך ב-1616 אולם לא עבד כעורך דין. ב-1618 הוא הוצב בהולנד לשרות צבאי, מקום בו פגש את הפיזיקאי ההולנדי איזאק ביקמן שעורר בו את העניין במתמטיקה ופיזיקה ובפרט בעיות של נפילת גופים כבדים.
ב-1619 עבר לשרת בגרמניה והשתתף בקרבות מלחמת שלושים השנים בצ'כיה, שם ב-10 בנובמבר היה לו חיזיון על מערכת מתמטית ומדעית חדשה. ב-1622 הוא חזר לצרפת, מתוגמל מספיק על מנת לא להטרד בבעיות פרנסה בשארית חייו ובילה את השנים הבאות בפריז ובחלקים אחרים של אירופה. הוא אף היה נוכח בזמן מצור לה רושל ב-1627 שהטיל הקרדינל רישלייה.
ב-1628 חיבר את כללים להכוונת הדעת ועזב להולנד שם גר עד 1649. בשנה זו החל גם לעבוד על יצירה נוספת בשם העולם. ב-1633 הורשע גלילאו גליליי בידי האינקוויזיציה, ודקארט החליט לזנוח את תכנוניו לפרסם את "העולם", שעסק בנושאים דומים לאלו בהם עסק גלילאו.
דקארט לא נשא אשה, אך מחוץ למסגרת הנישואין, בשנת 1635, נולדה בתו פרנסין דקארט. היא מתה בהיותה בת 5 בלבד.
דקארט פרסם ב-1637 את מאמר על המתודה שכלל שלושה חיבורים: אופטיקה, מטאורולוגיה וגאומטריה. ואילו ב-1641 פורסם הגיונות על הפילוסופיה הראשונית (Meditationes de prima philosophia), ספרו החשוב ביותר. במהדורה שיצאה שנה לאחר מכן, כלל דקארט גם שש טענות-נגד של הוגי התקופה, ביניהם תומאס הובס ואחרים, והתגובות להן.
ב-1644 פרסם דקארט את ספרו עקרונות הפילוסופיה (Principia philosophiae), שהוקדש לנסיכה אליזבט מבוהמיה איתה ניהל תכתובת ארוכה. ואילו ב-1647 קיבל הקצבה ממלך צרפת, ופרסם את הערות על אודות מסמך (Notae in programma), בתגובה לפרסומו של תלמידו לשעבר, הנריקוס רגיוס.
ב-1649 קיבל דקארט את הזמנתה של המלכה כריסטינה ונסע לשבדיה. בשנה זו פורסמה גם יצירתו היפעלויות הנפש (Les passions de l'âme), אשר הוקדשה אף היא לנסיכה אליזבט מבוהמיה. עקב הקור העז ששרר בשבדיה, ובשל דרישתה של המלכה כריסטינה לקבל שיעורים בשעות הבוקר המוקדמות, מת דקארט מדלקת ריאות בסטוקהולם, כשנה לאחר הגעתו, והוא בן 53 בלבד.
קברו מצוי כיום בכנסיית סן ז'רמן דה פרה בפריז.
[עריכה] מחיבוריו הבולטים
- כללים להכוונת הדעת (Les Règles pour la direction de l'esprit), 1628
- מאמר על המתודה (Discours de la méthode), 1637
- הגאומטריה (La Géométrie), 1637
- הגיונות על הפילוסופיה הראשונית (Meditationes de prima philosophia), 1641
- עקרונות הפילוסופיה (Principia philosophiae), 1644
- רגשות הנפש (Les passions de l'âme), 1649
[עריכה] טיעון הקוגיטו - אני חושב, משמע אני קיים
 |
ערך מורחב – אני חושב, משמע אני קיים |
יש הרואים בדקארט את ההוגה המודרני הראשון אשר סיפק מסגרת פילוסופית למדעי הטבע כאשר אלו החלו להתפתח. כדי לנסות לומר דבר בעל משמעות על העולם, ביקש דקארט לצאת מנקודת מוצא כלשהי שעליה יוכל להישען בבואו לדון במהותו של העולם. נקודת מוצא זו, הוא קבע, תהיה אמת ודאית שלא ניתן להטיל בה ספק. את אותה נקודת מוצא גולל בספרו "ההגיונות". כדי להשיג זאת, הוא הפעיל שיטה (מתודה) הידועה בשם ספקנות מתודולוגית: הטלת ספק בכל רעיון שניתן להטיל בו ספק. מטרת הספקנות המתודולוגית היא להגיע לנקודת-הוודאות, וזאת בניגוד לספקנות המנסה לערער על תמונת-המציאות (כמו למשל, הספקנות הפירוניסטית, או הסטואית, אשר מטרתה להביא את הספקן לשלוות-הנפש).
במסגרת זו הגיע דקארט לעקרון אני חושב, משמע אני קיים (בלטינית: cogito ergo sum, לכן מכנים משפט זה בקיצור הקוגיטו).
[עריכה] כמתמטיקאי
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
דקארט לראשונה חשב להביע פונקציות על ידי שרטוט מערכת צירים גרפית של X ו-Y ועליה לתאר את ערכי הפונקציה של X-Y. כך ניתן להבין התנהגות פונקציות באופן גרפי שמקל לעתים על הבנת הפונקציה. שיטה זו נקראת מערכת צירים קרטזית על שמו.
דיקארט היה הראשון להציג את התחשיב האינפיניטיסימאלי, אשר היווה את הבסיס לחשבון האינטרגלי והדיפרנציאלי שפיתחו לייבניץ וניוטון לאחר מותו.
תרומתו הידועה ביותר למתמטיקה, הייתה בתרגום הגאומטריה לתחשיב אלגברי, מה שידוע כ"גאומטריה אנליטית" וכטריגונומטריה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ביוגרפיה של רנה דקארט, באתר MacTutor (באנגלית)
- אורי הולנדר, על פניה המלנכוליים של בלוטת האצטרובל, באתר הארץ
- מדריך בן אל-מוות, נעה ברק, nrg
- מאמר על המתודה תרגום חדש בהוצאת כרמל מאת ד"ר עירן דורפמן. מצורף המבוא.
- דקארט - בדידותו של פילוסוף נועה נעמן צאודרר, ההוצאה לאור אוניברסיטת ת"א.
