נתן בן יהודה
| לידה | המאה ה-13 (בערך) |
|---|---|
| פטירה | המאה ה-13 (בערך) |
| בני דורו | רשב"א, רא"ש |
| חיבוריו |
ספר המחכים  |
  | |
רבי נתן בן יהודה הוא אחד מהראשונים, חי ופעל במאה ה-13, ומחבר ספר המחכים. נהג לחתום את שמו 'נתן בן לביא'.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעט מאוד ידוע על קורות חייו. הוא נולד וחי בצרפת, משפחתו הייתה משפחת רבנים. הוא למד תורה מפי אביו רבי יהודה, וגם בספרו מביא ממנו מנהגים והלכות.
בספרו הוא מביא הלכות מכמה ראשונים כשהוא מזכירם בשם 'רבותיו', כך למשל מביא בשם הלכה בשם רבי יחיאל, כשהכוונה לרבי יחיאל מפריז[1], כשהוא מזכירו בשם 'רבי'. כן מביא הלכות בשם רבי יצחק בן טודרוס כשהוא כרבו[2].
סבו הוא רבי עזריאל[3] בן נתן, והוא מוזכר בספרות הראשונים, בספר תשובות לרש"י.
מתלמידיו ידועים שניים בלבד, האחד כתב הגדה של פסח בה הוא מרבה להביא פירושים מאת רבו רבי נתן בן יהודה. תלמיד נוסף הוא רבי יהודה בן אליעזר מחבר ספר מנחת יהודה על התורה.
התפרסם בעיקר בעקבות חיבורו 'ספר המחכים'. כתב גם הגהות על סידור הסמ"ק.
ספר המחכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נודע בעיקר בזכות ספרו 'המחכים'. בהקדמה לספר הוא כותב כי כתב את הספר לאחר בקשותיהם של חבריו. חלק מהספר צורף גם לספר סדר טרוייש[4] של רבי יהודה בן אליעזר מבעלי התוספות ותלמידו של רבי מנחם[5]. אך למעשה הוא נדפס לראשונה רק בשנת תרס"ט בקראקוב על ידי רבי יעקב פריימן.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר מפרט את הלכות דיני התפילה ונועד בעיקרו לשליח ציבור. הספר כולל:
- סדר התפילה לימי חול
- סדר תפילה ליום השבת
- סדר התפילה והמועדים, ונועד בעיקרו לשליח ציבור
- סדר ההפטרות לחלק משבתות השנה.
בספרו הוא מביא הלכות מרבנים שונים, וכן כתב כמה פעמים בשם אביו רבי יהודה.
בספרות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מפסיקותיו נזכרו בספרי הראשונים שלאחריו:
בספר הכלבו מצטט בשמו הלכות רבות, כן מצטט ממנו תשובה לענין דין ברכו[6]. ובתשובה אחרת מזכיר גם את שם אביו "הרב נתן בן הרב רבי יהודה"[7].
כמו כן נזכרו הלכות בשמו בספר אורחות חיים שלטי גיבורים ועוד.
בשו"ת מהרי"ק[8] הביא שנשאל לענין לצרף קטן לעשרה, וכפי הנראה מתשובותו השאלה התבססה על כך, שכן כתב בספר המחכים. בתשובותו הוא כותב שעבר על הספר וכן על שאר ספריו ולא ראה דבר זה, וכתב שכנראה יצא להם כך מדבריו שהובאו בתחילת הספר, אך הם טעו בהבנת דבריו[9].
בספר ארבעה טורים הביא בשמו הלכה אחת בהלכות תענית: ”כתב רב נתן: ש"צ שאינו מתענה אינו יכול להתפלל, שכיון שאינו מתענה אינו יכול לומר עננו.” (טור, אורח חיים סימן תקסו.)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על נתן בן יהודה בקטלוג הספרייה הלאומית
- נתן בן יהודה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על ספר המחכים בקטלוג הספרייה הלאומית
- רבי נתן בן יהודה, ספר המחכים, בעריכת יעקב רייפמן, עם מבוא ותולדות המחבר, וורשה תרס"ט, באתר אוצר החכמה
- ספר המחכים באתר דעת
- יששכר דב ברגמן (מהדיר), סידור לבעל הסמ"ק עם פירושיו של בעל ה"מחכים", ספר זיכרון לשמואל קלמן מירסקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בחלק מכתבי היד מופיע בשמו המלא 'רבי יחיאל מפריז'.
- ^ כמו כן מזכירו פעם נוספות בהלכות ראש חודש, שם כותב שמצא בתשובות רבי יב"ט [=יצחק בן טודרוס] שביום השני של ראש חודש אם לא הזכיר בתפילת ערבית יעלה ויבוא חוזר.
- ^ יש ששיערו שרבי עזריאל זה הוא אחיו של רבי יהודה בר נתן חתנו של רש"י, ראו במובא לספר בההדרת רבי יעקב פריימן.
- ^ לשון מחבר הספר: "השם יהיה לי לעזרה בהחילי לכתוב מנהגים וסדרים ישרים מיוסד הרב רבינו מנחם שליח ציבור מעיר הקודש טרויש, ובו תמצא קצת דברי הרב ר' נתן אשר יסד חיבור נאה הנקרא מחכים, והמה כתובים בהגהות בכתיבה דקה"
- ^ הערך "נתן בר יהודה" וטקסט ספרו באתר דעת.[דרושה הבהרה]
- ^ כלבו סימן ה
- ^ כלבו סימן ח.
- ^ בסימן מט.
- ^ בחלק מהמדורות הספר ישנו שיבוש בדברי התשובה, ותחת 'המחכים' נכתב 'חכמים'.
| בקרת זהויות |
|
|---|