הגדה של פסח

דף מהגדת קופנהגן, המאה ה-17.

עמוד מאוייר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרן בולע את מטות החרטומים.

דף מהגדת קאופמן

דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

הגדה מעוטרת מגרמניה, המאה ה-14.

הגדה של פסח‏ היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, על מנת לצאת ידי חובת מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. קובץ זה נקרא "הגדה" מלשון היגד - אמירה כפי שכתוב בפסוק "והגדת לבנך".

מבנה ההגדה

בהגדה של פסח מסופר בקצרה, בסגנון של תשובה לשאלה, סיפור תולדותיו של עם ישראל, וכל סיפורי הנפלאות בצאתם ממצרים, בעיקר על פי פרשנות חז"ל. אמירת ההגדה פותחת בשאלות, ולכן מתוארים ארבעה טיפוסים של בנים השואלים שאלות והתשובות אליהם, אמירת ההגדה מבוססת על הכלל "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", כאשר הפתיחה בגנות היא שבהתחלה "עבדים היינו" (שעבוד לאומי), וגם שאבות אבותינו היו "עובדי עבודה זרה" (שעבוד רוחני), והשבח הוא שקרבנו הקב"ה לעבודתו, והוציאנו מעבדות לחירות. לאמירת ההגדה מצורפים ההודאה וההלל שגם בהם יש מסיפור נפלאות יציאת מצרים ותקוות גאולת העתיד.

בנוסף לסיפור יציאת מצרים, עוסקת ההגדה גם בסיפורם של המספרים ביציאת מצרים - סיפורם של התנאים "שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".

ההגדה מיועדת לכל הגילאים, אולם מפני הדגש המיוחד שיש בחינוך הילדים ובמיוחד במצווה זו, מכוונת היא במידה רבה לילדים. רבים מהמעשים הנהוגים בליל הסדר נועדו לעורר עניין וערנות אצלם, כדי שישאלו במה שונה הלילה משאר הלילות. כגון: אכילת כרפס בתחילת הסדר וסילוק המאכלים מהשולחן בטרם האכילה. נהוג שהילד הקטן קורא את נוסח ה"מה נשתנה", שבו ארבע שאלות על השינויים שבין ליל הסדר ללילות רגילים, וגם מנהג גניבת האפיקומן הונהג על מנת להשאיר את הילדים ערים. יש הנוהגים להציג את עצמם כבאים מארץ רחוקה, וגם המנהג להשאיר כיסא לאליהו הנביא, כמו המנהג לפתוח לו את הדלת, מיועד לגרום להתעוררות אצל הילדים. בנוסף נוהגים לחלק לילדים אגוזים, על-מנת לגרום לילדים להישאר ערים עד סוף הסדר.

ההגדה גם מאגדת את שאר מצוות החג - כגון קידוש ושתית ארבע כוסות, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן שהוא זכר לקרבן פסח.

לסדר ההגדה נוצרו עם הזמן כמה וכמה סימנים לזכירה. ר' מנחם מנדל כשר בספרו "הגדה שלמה" (עמ' 82-77) מנה ארבעה עשר כאלה, אך הידוע הוא הסדר הבא:

קַדֵּשׁ וּרְחַץ כַּרְפַּס יַחַץ מגִּיד רַחְצָה מוֹצִיא מַצָּה

מָרוֹר כּוֹרֵךְ שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ צָפוּן בָּרֵךְ הַלֵּל נִרְצָה

יש המייחסים סימן זה לרש"י, אולם על פי כתב יד של אחד מתלמידי מהרי"ל שמצא שד"ל, הרי שמחבר הסימן הוא ר' שמואל מפלייזא, מבעלי התוספות. יש המקפידים לקרוא בפה כל סימן במקומו, מתוך אמונה שיש בכך סודות עמוקים.

ישנם מנהגים שבהם עורך הסדר קורא את כל הטקסטים, וישנם מנהגים שבהם כל משתתף בסדר קורא קטע בתורו, וחלק מהקטעים אף מושרים במנגינה.

הפיוטים המוכרים שבסוף ההגדה, "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", נועדו ליצור אווירה של יראת שמים, מכיוון ששירים אלו מזכירים את שלטונו המלא של הקב"ה בעולם שהוא האלוהים היחיד בעולם ("אחד מי יודע"), ואת השמירה על עם ישראל מפני אויביו על ידי הקב"ה ("חד גדיא" - השיר ממשיל את ישראל לגדי ואת אויביו ושונאיו לחתול, כלב, מקל, אש מים, פר, שוחט, ומלאך המוות).

משה רבינו, גיבור בולט של סיפור יציאת מצרים בספר שמות, אינו מופיע בהגדה (למעט פעם אחת בעקיפין, לעתים הוא מופיע באיורים לה). בהגדה הגיבור היחיד הוא אלוהים, שהוציא את עם ישראל ממצרים, "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח".

על פי ההלכה, בזמן אכילת המצה ושתיית ארבע כוסות של יין יש להסב על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, אך אין להסב בזמן קריאת ההגדה עצמה. גם שתיית ארבע כוסות נתקנה משום 'דרך חירות', ומספרן מרמז גם לארבע לשונות של גאולה - "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי" (ספר שמות, ו, ו-ז).

התפתחות ההגדה

לא ידוע מתי בדיוק התגבשה ההגדה לנוסח הנוכחי. אחת הסברות מעלה כי הנוסח הנהוג בימינו התגבש ככל הנראה בתקופת בית שני, מלבד הפיוטים והפזמונים שצורפו בימי הביניים. הנוסח הקדום ביותר מופיע בחיבורו של רב סעדיה גאון, סידור רב סעדיה גאון, מהמאה העשירית. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו עליה פירושים רבים החל בתקופת הראשונים ועד לזמנינו. בביבליוגרפיה של אברהם יערי, המונה הגדות מראשית הדפוס ועד 1960, נכללות 2,717 גרסאות של ההגדה. בביבליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי מפעל הביבליוגרפיה, בעריכת יצחק יודלוב, נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960. כגון הגדת הגדת ראשי הציפורים, שנדפסה בגרמניה. הגדת סראייבו בספרד, שניהם במאה ה-13. או הגדת רוטשילד מהמאה ה-14 והגדת אמסטרדם משנת 1695 שכללה מפת ארץ ישראל שצויירה על ידי אברהם בר יעקב.

ליל הסדר הוא טקס מרכזי ביהדות, וההגדה התפתחה בשני ז'אנרים המשקפים זאת:

• הגדה מעוטרת, מצוירת ומהודרת.
• הגדה שבה משולבים פירושים לטקסט.

בנוסף לנוסחים המסורתיים של ההגדה, התפתחו במאה ה-20 נוסחים שונים של הגדה קיבוצית לפסח. הקיבוצים נהגו להכין הגדות משלהם, שסטו מעט או הרבה מהנוסח המסורתי, ושיקפו את האידאולוגיה של הקיבוץ.

בקרב יהודי תימן נהוג להוסיף את המא כ'בר, קטע הנאמר על ידי ילד שתוכנו קיצור ההגדה בשפה ערבית תימנית, על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.

פירושים על ההגדה

ראשונים רבים כתבו פירושים על ההגדה, בהם רש"י, רשב"ם, ראב"ן, רבי יהודה בן יקר, רבי ישעיה די טראני, שבלי הלקט לרבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא וממנו בתניא רבתי, ריטב"א, ארחות חיים לרבי אהרון הכהן מלוניל וממנו בכלבו, אבודרהם, רשב"ץ, רבנו דוד הנגיד, רבנו יצחק ב"ר ישראל, רבנו אברהם חדידה, רבנו נתן ב"ר יוסף מקלמרון, רבנו יצחק ב"ר שלמה אלאחדב, רבנו שם טוב בן שם טוב ועוד.

גם אחרונים רבים כתבו לה פירושים, והבולטים שביניהם: זבח פסח לאברבנאל שעל פירושו נתחברו ארבעה קיצורים בשל אריכותו, מהר"ל בתוך ספרו "גבורות ה'", "חוקת הפסח" לרבי משה ב"ר חיים פיזאנטי ורבי שלמה ב"ר ברוך, הגר"א, "בנין אריאל" לרבי שאול לוונשטאם מאמסטרדם, כמה פירושים של רבי חיים יוסף דוד אזולאי, "מעשי ה'" לרבי אליעזר אשכנזי, "מעשה ניסים" לרבי יעקב מליסא, חתם סופר, רבי יעקב עמדין, "פרי עץ חיים" לרב יחיא צאלח, "לקוטי טעמים ומנהגים" לרבי מלובביץ', "מאיר עין" למאיר איש שלום, "מגדל עדר" - ליקוט ממאות מפרשים, הגדה שלמה בהוצאת הרב מנחם מנדל כשר, הסדר הערוך ועוד.
בשנת תשס"ז יצאה לראשונה לאור ה"הגדה לעם ישראל" על ידי תנועת "נס ציון" - ההגדה מלווה בהסבר רעיוני ערכי לאומי אוניברסלי שווה לכל נפש, שהוסכם על ידי רבנים ואנשי רוח בעלי השקפות שונות בחברה הישראלית, המסביר את מהלך הסדר כתהליך התפתחות לאומי אישי וקולקטיבי.
כמו כן נדפס חיבור על ההגדה בשם 'אוצר פירושים וציורים להגדה של פסח', שערך רבי יהודה דוד איזנשטיין, יצא לאור בשנת תרע"ז (1917) ובתשל"ו (1975) בתל אביב.

בשנת תשס"ח יצאה בירושלים, על ידי מכון ירושלים, הגדה בשם אוצר מפרשי ההגדה - ליקוט מכל ספרות חז"ל והמפרשים אודות ההגדה.

ההגדה בראי הקבלה

לפי הקבלה, ההגדה אוצרת בתוכה סודות ורמזים לתהליכים רוחניים עמוקים שעובר האדם בדרכו לדבקות באל. ניתן לראות זאת בבירור בקטע: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה, אלא אף אותנו גאל עמהם" לפי זה אין לראות ביציאת מצרים אירוע חד פעמי אלא אירוע מתמשך אשר הפרט או הכלל חווה בכניסתו לעולם הרוחני.

"כמו שאמרו חז"ל 'ויוציאנו ה' ממצרים, לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו' אולם מתי האדם מקבל את העזרה, שה' יוציא אותו משליטת מצרים, שהוא הרצון לקבל לעצמו. זהו דווקא בזמן שיש להאדם חסרון אמיתי כנ"ל, ולא מותרות".

מבנה ההגדה, המתחילה בגנות ומסיימת בשבח, מייצג את השלבים אותם עובר האדם בדרכו הרוחנית, כאשר נקודת ההתחלה היא תחושת הריקנות והאפסיות:

"...הנה הטעם של 'להתחיל בגנות ולסיים בשבח' הוא עד"ה 'כיתרון האור מן החושך' וע"כ צריך לזכור עניין הגנות שמתוכו יוכר לנו ביותר שיעור חסדיו ית' שעשה עמנו, ונודע אשר כל ההתחלה שלנו הוא רק עניין הגנות, משום שההעדר קודם להויה ".

תחושת ההעדר הקודמת להויה, קרי לגילוי העולם הנסתר, מתבטאת בשיר הפותח את ליל הסדר מה נשתנה. ארבע הקושיות מייצגות את הקשיים והשאלות, אותם מעלה האדם בדרכו הרוחנית, ובלעדיהם אינו יכול להשתחרר מכבלי האגו ולהגיע לחירות אמיתית.

התהליך הרוחני בקבלה מורכב מארבעה שלבים, הנקראים: עשייה, יצירה, בריאה ואצילות. המספר ארבע הוא מוטיב מרכזי בהגדה, למשל שתיית ארבע כוסות יין, המקבילות לארבע לשונות גאולה, ועל כך אומר האר"י: "ולזה צריך לכוין בד' כוסות, כי כל כוס גי' אלהים, של ד' עולמות. כוס א' של קידוש נגד אצילות...כוס ב' סיפור הגדה, שאנו אומרים מתחלה היו עובדי ע"ז, לכן אמר רשע נגד עשיה,.. כוס ג' בברכת המזון בבריאה... כוס ד' ביצירה שיש שם קליפות... ולכן בכוס זה אומרים שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, כמו פרעה שאמר לא ידעתי את ה'".

פירושים רבים נכתבו בידי המקובלים על ההגדה, וזאת מאחר שראו ביציאת מצרים יסוד ועיקר בעבודה הרוחנית, כדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "יסוד יציאת מצרים: להלחם בטבע הגס של החיים כדי שיחול בקרבו אותו מאור של טבע הקודש".

ראו גם

• הגדת רוטשילד
• הגדת סראייבו
• הגדת ראשי הציפורים
• הא לחמא עניא
• מה נשתנה
• והיא שעמדה
• מא כ'בר

לקריאה נוספת

• דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"ך-1960.
• שמואל ספראי וזאב ספראי, הגדת חז"ל, הוצאת כרטא, ירושלים תשנ"ח-1998.
• מוקי צור ויובל דניאלי (עורכים), יוצאים בחודש האביב: פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ, ירושלים: הוצאת יד בן צבי, מכון בן-גוריון, יד טבנקין, יד יערי, תשס"ד-2004. - אלבום המאגד פרקים מ-500 הגדות קיבוציות שראו אור בין השנים 1930 ל-1960.
• יוסף תבורי, פסח דורות, תל אביב, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996.

ביבליוגרפיה

• אברהם יערי, ביבליוגרפיה של הגדות פסח: מראשית הדפוס ועד היום, הוצאת במברגר את ואהרמן, תשכ"א-1960.
• ‫אוצר ההגדות : ביבליוגרפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס העברי עד שנת תש"ך, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז-1987.

קישורים חיצוניים

הגדות

• חנה פתיה, מדריך לפיוטי ההגדה, בליווי הדגמות של הקלטות וסרטונים באתר הזמנה לפיוט
• קטעים מתוך ההגדה של פסח - מילים, לחנים וביצועים של עדות שונות באתר 'הזמנה לפיוט'
• "מגלות לגאולה" - הגדות מסורתיות ולא-מסורתיות, תערוכה ואוסף דיגיטלי באתר הספרייה הלאומית
  • אוסף הגדות של פסח (מסורתיות)
  • אוסף הגדות לא מסורתיות
• הגדה של פסח ממכלול רוטשילד - באתר הספרייה הלאומית
• אוסף של למעלה מ-900 הגדות סרוקות באתר HebrewBooks.org
• קובצי שמע של ההגדה של פסח
• לשמוע קטע מההגדה על פי נוסח יהודי מרוקו-אלג'יר מפי הרב זרמתי באתר תורת אמ"ת
• הגדה של פסח חילונית שעוצבה על ידי קהילת שכונת שפירא בת"א בפסח תשס"ו
• הגדות להורדה, מאתר "חג שמח"

פרשנויות ומאמרים

• הגדה של פסח, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
• אביגדור שנאן, כך הגענו מההמנונות של פילון איש אלכסנדריה, באתר הארץ, 09 באפריל 2006
• אוסף פירושי ראשונים על הגדה של פסח
• מבחר מאמרים בנושא חג הפסח ופירושים להגדה
• שיעור של הרב לאו על ארבעה בנים מתוך ההגדה של פסח שניתן בישיבת בין הזמנים בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה
• הלכות ליל הסדר - "המצווה לספר ביציאת מצרים"
• יהודה אשלג, וזאת ליהודה, מתוך הפירוש על ההגדה של פסח, באתר "קבלה מהמקור"
• דוד אסף, 'מימיו של משה אכן לא קם כמשה', הארץ, 31 בדצמבר 1999 (באנגלית)
• ישראל מרדכי פלס, ‏מחלוקות במנהג שנודעו מהגדות של פסח, המעיין ניסן תשע"א

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקת הלכה