הגדה של פסח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגדה של פסח היא קובץ של מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, על מנת לצאת ידי חובת מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים [1].
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה ההגדה
בהגדה של פסח מסופר בקצרה, בסגנון של תשובה לשאלה, סיפור תולדותיו של עם ישראל, וכל סיפורי הנפלאות בצאתם ממצרים, בעיקר על פי פרשנות חז"ל. אמירת ההגדה פותחת בשאלות, ולכן מתוארים ארבעה טיפוסים של בנים השואלים שאלות והתשובות אליהם, אמירת ההגדה מבוססת על הכלל "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", כאשר הפתיחה בגנות היא שבהתחלה "עבדים היינו" (שעבוד לאומי), וגם שאבות אבותינו היו "עובדי עבודה זרה" (שעבוד רוחני), והשבח הוא שקרבנו הקב"ה לעבודתו, והוציאנו מעבדות לחירות. לאמירת ההגדה מצורפים ההודאה וההלל שגם בהם יש מסיפור נפלאות יציאת מצרים ותקוות גאולת העתיד.
בנוסף לסיפור יציאת מצרים, עוסקת ההגדה גם בסיפורם של המספרים ביציאת מצרים - סיפורם של התנאים "שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם: רבותינו, הגיע זמן קריאת שמע של שחרית".
ההגדה מיועדת לכל הגילאים, אולם מפני הדגש המיוחד שיש בחינוך הילדים ובמיוחד במצווה זו, מכוונת היא במידה רבה לילדים. רבים מהמעשים הנהוגים בליל הסדר נועדו לעורר עניין וערנות אצלם, כדי שישאלו במה שונה הלילה משאר הלילות. כגון: אכילת כרפס בתחילת הסדר וסילוק המאכלים מהשולחן בטרם האכילה. נהוג שהילד הקטן קורא את נוסח ה"מה נשתנה", שבו ארבע שאלות על השינויים שבין ליל הסדר ללילות רגילים, וגם מנהג גניבת האפיקומן הונהג על מנת להשאיר את הילדים ערים. יש הנוהגים להציג את עצמם כבאים מארץ רחוקה, וגם המנהג להשאיר כיסא לאליהו הנביא, כמו המנהג לפתוח לו את הדלת, מיועד לגרום להתעוררות אצל הילדים.
ההגדה גם מאגדת את שאר מצוות החג - כגון קידוש, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן שהוא זכר לקרבן פסח.
לסדר ההגדה נוצרו עם הזמן כמה וכמה סימנים לזכירה. ר' מנחם מנדל כשר בספרו "הגדה שלמה" (עמ' 82-77) מנה ארבעה עשר כאלה, אך הידוע הוא הסדר הבא:
- קַדֵּשׁ וּרְחַץ
- כַּרְפַּס יַחַץ
- מגִּיד רַחְצָה[2]
- מוֹצִיא מַצָּה
- מָרוֹר כּוֹרֵךְ
- שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ
- צָפוּן בָּרֵךְ
- הַלֵּל נִרְצָה
יש המייחסים סימן זה לרש"י, אולם על פי כתב יד של אחד מתלמידי מהרי"ל שמצא שד"ל, הרי שמחבר הסימן הוא ר' שמואל מפלייזא, מבעלי התוספות. יש המקפידים לקרוא בפה כל סימן במקומו, מתוך אמונה שיש בכך סודות עמוקים.
ישנם מקומות שבהם עורך הסדר קורא את כל הטקסטים, וישנם מקומות שבהם כל משתתף בסדר קורא קטע בתורו, וחלק מהקטעים אף מושרים במנגינה.
נהוג שאת ההגדה קוראים בהסבה על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, וששותים ארבע כוסות יין כנגד ארבע לשונות של גאולה, כדי להרבות בשמחה. הפיוטים המוכרים שבסוף ההגדה, "אחד מי יודע" ו"חד גדיא", נועדו ליצור אווירה של יראת שמים, מכיוון ששירים אלו מזכירים את שלטונו המלא של הקב"ה בעולם שהוא האלוהים היחיד בעולם ("אחד מי יודע"), ואת השמירה על עם ישראל מפני אויביו על ידי הקב"ה ("חד גדיא" - השיר ממשיל את ישראל לגדי ואת אויביו ושונאיו לחתול, כלב, מקל, אש מים, פר, שוחט, ומלאך המוות).
[עריכה] מטרת ההגדה
המטרה העיקרית של ההגדה היא לגרום לילדים הקטנים לשאול על יציאת מצרים, ובכך להעביר את המסורת מדור לדור. הגמרא במסכת פסחים פרק עשירי אומרת כי על האב ללמד את הבן לפי רמתו, ואם הבן לא שואל - עליו לגרום לו לשאול. הגמרא אומרת שאפילו שני תלמידי חכמים שחוגגים יחד את ליל הסדר חייבים לשאול ולענות אחד לשני על סיפור יציאת מצרים. לכן מוסיפה ההגדה מנהגים נוספים כגון נטילת ידיים לפני הכרפס כדי לגרום לילדים לשאול שאלות ובכך לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בנוסף נוהגים לחלק לילדים אגוזים, להחביא אפיקומן ועוד, על-מנת לגרום לילדים להישאר ערים עד סוף הסדר.
[עריכה] התפתחות ההגדה
לא ידוע מתי בדיוק התגבשה ההגדה לנוסח הנוכחי. ישנם חוקרים הטוענים שהיו גרסאות שונות של ההגדה: ארץ ישראלית ובבלית, וכי הגרסה המוכרת היא צאצאית של ההגדה הבבלית.[דרוש מקור] אחת הסברות מעלה כי הנוסח הנהוג בימינו התגבש ככל הנראה בתקופת בית שני, מלבד הפיוטים והפזמונים שצורפו בימי הביניים. הנוסח הקדום ביותר מופיע בחיבורו של רב סעדיה גאון, סידור רב סעדיה גאון, מהמאה העשירית. ההגדה זכתה למהדורות רבות מספור, ונכתבו עליה פירושים רבים החל בתקופת הראשונים ועד לזמנינו. בביבליוגרפיה של אברהם יערי, המונה הגדות מראשית הדפוס ועד 1960, נכללות 2,717 גרסאות של ההגדה. בביליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי מפעל הביבליוגרפיה, בעריכת יצחק יודלוב, נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.
ליל הסדר הוא טקס מרכזי ביהדות, וההגדה התפתחה בשני ז'אנרים המשקפים זאת:
- הגדה מעוטרת, מצוירת ומהודרת.
- הגדה שבה משולבים פירושים לטקסט.
בנוסף לנוסחים המסורתיים של ההגדה, התפתחו במאה ה-20 נוסחים שונים של הגדה קיבוצית לפסח. הקיבוצים נהגו להכין הגדות משלהם, שסטו מעט או הרבה מהנוסח המסורתי, ושיקפו את האידאולוגיה של הקיבוץ.
[עריכה] פירושים על ההגדה
ראשונים רבים כתבו פירושים על ההגדה, ביניהם אנו מוצאים את רש"י, רשב"ם, ראב"ן, רבי יהודה בן יקר, רבי ישעיה די טראני, שבלי הלקט לרבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא וממנו בתניא רבתי, ריטב"א, ארחות חיים לרבי אהרן הכהן מלוניל וממנו בכלבו, אבודרהם, רשב"ץ, רבינו דוד הנגיד, רבינו יצחק ב"ר ישראל, רבינו אברהם חדידה, רבינו נתן ב"ר יוסף מקלמרון, רבינו יצחק ב"ר שלמה אלאחדב, רבינו שם טוב בן שם טוב ועוד. כמו כן אחרונים רבים כתבו לה פירושים, והבולטים שביניהם: זבח פסח לאברבנאל שעל פירושו נתחברו ארבעה קיצורים בשל אריכותו, מהר"ל בתוך ספרו גבורות ה', חוקת הפסח לרבי משה ב"ר חיים פיזאנטי ורבי שלמה ב"ר ברוך, הגר"א, בנין אריאל לרבי שאול לוונשטאם מאמסטרדם, כמה פירושים של רבי חיים יוסף דוד אזולאי, מעשי ה' לרבי אליעזר אשכנזי, מעשה ניסים לרבי יעקב מליסא, חתם סופר, רבי יעקב עמדין, פרי עץ חיים לרב יחיא צאלח, מאיר עין למאיר איש שלום, מגדל עדר - ליקוט ממאות מפרשים, הגדה שלמה בהוצאת הרב מנחם מנדל כשר, הסדר הערוך ועוד. בשנת תשס"ח יצאה בירושלים על ידי מכון ירושלים הגדה בשם אוצר מפרשי ההגדה - ליקוט מכל ספרות חז"ל והמפרשים אודות ההגדה.
[עריכה] ההגדה בראי הקבלה
ההגדה אוצרת בתוכה סודות ורמזים לתהליכים רוחניים עמוקים שעובר האדם בדרכו לדבקות באל. ניתן לראות זאת בבירור בקטע: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים... לא את אבותינו בלבד גאל הקב"ה, אלא אף אותנו גאל עמהם" לפי זה אין לראות ביציאת מצרים אירוע חד פעמי אלא אירוע מתמשך אשר הפרט או הכלל חווה בכניסתו לעולם הרוחני.
"כמו שאמרו חז"ל 'ויוציאנו ה' ממצרים, לא על ידי מלאך, ולא על ידי שרף, ולא על ידי שליח, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו' אולם מתי האדם מקבל את העזרה, שה' יוציא אותו משליטת מצרים, שהוא הרצון לקבל לעצמו. זהו דווקא בזמן שיש להאדם חסרון אמיתי כנ"ל, ולא מותרות." (הרב ברוך שלום אשלג , שלבי הסולם, מהו מסרת גבורים ביד חלשים בעבודה)
מבנה ההגדה, המתחילה בגנות ומסיימת בשבח, מייצג את השלבים אותם עובר האדם בדרכו הרוחנית, כאשר נקודת ההתחלה היא תחושת הריקנות והאפסיות:
"...הנה הטעם של 'להתחיל בגנות ולסיים בשבח' הוא עד"ה 'כיתרון האור מן החושך' וע"כ צריך לזכור עניין הגנות שמתוכו יוכר לנו ביותר שיעור חסדיו ית' שעשה עמנו, ונודע אשר כל ההתחלה שלנו הוא רק עניין הגנות, משום שההעדר קודם להויה " (יהודה לייב הלוי אשלג "וזאת ליהודה")
תחושת ההעדר הקודמת להויה, קרי לגילוי העולם הנסתר, מתבטאת בשיר הפותח את ליל הסדר מה נשתנה. ארבע הקושיות מייצגות את הקשיים והשאלות, אותם מעלה האדם בדרכו הרוחנית, ובלעדיהם אינו יכול להשתחרר מכבלי האגו ולהגיע לחירות אמיתית.
התהליך הרוחני בקבלה מורכב מארבעה שלבים, הנקראים: עשייה, יצירה, בריאה ואצילות. אמנם, אנו רואים כי המספר ארבע הוא מוטיב מרכזי בהגדה, למשל שתיית ארבע כוסות יין, המקבילות לארבע לשונות גאולה, ועל כך אומר האר"י : "ולזה צריך לכוין בד' כוסות, כי כל כוס גי' אלהים, של ד' עולמות. כוס א' של קידוש נגד אצילות...כוס ב' סיפור הגדה, שאנו אומרים מתחלה היו עובדי ע"ז, לכן אמר רשע נגד עשיה,.. כוס ג' בברכת המזון בבריאה... כוס ד' ביצירה שיש שם קליפות... ולכן בכוס זה אומרים שפוך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך, כמו פרעה שאמר לא ידעתי את ה'" (האר"י, פרי עץ חיים, שער חג המצות פרק ז )
פירושים רבים נכתבו בידי המקובלים על ההגדה, וזאת מאחר שראו ביציאת מצרים יסוד ועיקר בעבודה הרוחנית, כדברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק: "יסוד יציאת מצרים: להלחם בטבע הגס של החיים כדי שיחול בקרבו אותו מאור של טבע הקודש" (עולת ראיה חלק א, ל"ו-מ"ב)
[עריכה] לקריאה נוספת
- מוקי צור ויובל דניאלי (עורכים), יוצאים בחודש האביב: פסח ארץ-ישראלי בהגדות מן הקיבוץ, בהוצאת יד בן צבי/מכון בן-גוריון/יד טבנקין/יד יערי, 2004. אלבום המאגד פרקים מ-500 הגדות קיבוציות שראו אור בין השנים 1930 ל-1960.
- אברהם יערי, ביבליוגרפיה של הגדות פסח: מראשית הדפוס ועד היום, הוצאת במברגר את ואהרמן, תשכ"א-1960.
- מפעל הביבליוגרפיה העברית, אוצר ההגדות : ביבליוגרפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס העברי עד שנת תש"ך, ירושלים , הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז.
- דניאל גולדשמידט, הגדה של פסח ותולדותיה, ירושלים תש"ך, בהוצאת מוסד ביאליק.
- שמואל ספראי וזאב ספראי, הגדת חז"ל, ירושלים תשנ"ח, בהוצאת כרטא.
- יוסף תבורי, פסח דורות, תל אביב 1996, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הגדות סרוקות - באתר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי
- אוסף של למעלה מ-900 הגדות סרוקות באתר HebrewBooks.org
- הגדה מעוצבת להדפסה
- להורדת הטקסט המלא ונטול זכויות היוצרים של ההגדה בקובץ RTF באתר של חנן כהן
- הגדה להדפסה לליל הסדר, מאתר Yeshiva.org.il
- הגדה של פסח לעם ישראל, מאתר נס ציון
- הגדה של פסח, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
- אוסף פירושי ראשונים על הגדה של פסח
- מבחר מאמרים בנושא חג הפסח ופירושים להגדה
- לשמוע קטע מההגדה על פי נוסח יהודי מרוקו-אלג'יר מפי הרב זרמתי באתר תורת אמ"ת
- סרט: שיעור של הרב לאו על ארבעה בנים מתוך ההגדה של פסח שניתן בישיבת בין הזמנים בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה
- הגדה של פסח חילונית שעוצבה על ידי קהילת שכונת שפירא בת"א בפסח תשס"ו
- הלכות ליל הסדר - "המצווה לספר ביציאת מצרים"
- הגדה של פסח - ממכלול רוטשילד באתר בית הספרים הלאומי
- יהודה אשלג, וזאת ליהודה, מתוך הפירוש על ההגדה של פסח, באתר "קבלה מהמקור"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מבחינה דקדוקית ניתן גם לומר "אגדה של פסח". וכך כותב ד"ר גבריאל בירנבאום: "אין בין אגדה להגדה אלא שינוי צורה בלבד ללא כל הבדל במשמעות. כך במקורו של דבר, אולם ברבות הימים גברה הצורה אגדה ודחקה את הגדה".
(ד"ר גבריאל בירנבאום, "אגדה והגדה, אגדות ומעשיות", לשוננו לעם (מחזור מ"ה חוברת ג') ניסן - סיוון ה'תשנ"ד, 1994, האקדמיה ללשון העברית) - ^ הגרסה 'רַחְצָה' מצויה בכל כתבי היד (או 'רָחְצָה' בהגייה ספרדית, הר' בקמץ קטן), ואולם וולף היידנהיים תיקן "רַחַץ", כדי שצורת החריזה תהייה מתאימה יותר, במשקל: חץ - חץ - חץ - צה / רך - רך - רך - צה.
