עבודת גבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

במדעי החברה עבודת גבול היא מושג המתייחס למקרים שבהם גבולות, תחימות וחלוקות אחרות בין שדות ידע, נוצרים, מוצדקים, מותקפים או מתוקפים. חוקרים העוסקים בעבודת גבול מדגישים, על פי רוב, את המשמעויות הרבות שיש לתחימה עבור המשתתפים, ומרמזים על כך שהגבולות הם גמישים ומובנים חברתית.

המושג המקורי מיוחס לסוציולוג תומאס גיירין (Thomas F. Gieryn) שהתחיל לדון בבעיית הסימון ובקושי הפילוסופי למצוא הבחנה בין מה ש"מדעי" ומה ש"אינו מדעי". גיירין הגדיר את עבודת הגבול כ"ייחוס תכונות נבחרות למוסד (קרי, למי שמקיימים אותו בפרקטיקות, למתודות שלו, לתחום הידע, לערכים ולעבודת הארגון), למטרת הבניית גבול חברתי, שמבחין בין פעולות אינטלקטואליות [ושם אחרות מחוץ לתחום זה]". פילוסופים וסוציולוגים של המדע, כגון קארל פופר ורוברט מרטון ניסו נואשות ליצור הבחנה כזאת ולבדל את המדע מכלל הפעולות של איסוף ידע, אך לא עלה בידם למצוא קריטריון יציב, טרנס-היסטורי ואמין שכזה.

עבודתו של גיירין ב-1983 התמקדה במערכת היחסים בין הדת והמדע כהבחנה חדה בין השניים (ואף בטענות שהמדע הוא מחליפה של הדת), וטיפלה במקרים שבהם המדענים ניסו לטעון שמדע, פוליטיקה ואידאולוגיה ניתנים בכלל להפרדה. בעבודתו הוא העלה את הטענה שהתיחום הוא "אידאולוגי", ושסימון הגבול הוא בעל משמעות רבה, הן משום שהמדענים טוענים לאובייקטיביות, והן משום הצורך באוטונומיה. מאז עבודה זו מדענים והיסטוריונים רבים התבוננו על עבודת גבול בסיטואציות אחרות, בדרך כלל תוך התמקדות ברטוריקה המדעית (ויריביה) והאינטרקציות הבין-אישיות ובין-חברתיות שלה.

מחקרים בעבודת גבול התמקדו גם באופן שבו דיסציפלינות מדעיות נוצרות (בעקבות עבודתו של פייר בורדיה על "שדה מדעי"), וכן בדרכים שבהם "אובייקטים" מסוימים מסוגלים לגשר על הגבולות, משום שהם מספקים את הצורך בריבוי קבוצות חברתיות (אובייקט גבול).

דוגמה לעבודת גבול הוא המחקר של יחסי המדע עם ספרות.