עמנואל דבו
 | |
| לידה |
10 במאי 1964 (בת 59) פיטו, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות |
מ-1986 |
| מקום לימודים |
קור פלורן |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
עמנואל דבו (בצרפתית: Emmanuelle Devos; נולדה ב-10 במאי 1964) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון צרפתייה זוכת שני פרסי סזאר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמנואל נולדה להורים שחקני תיאטרון. בילדותה ליוותה אותם לעיתים קרובות מאחורי הקלעים ומהם קיבלה את אהבתה למשחק. עמנואל למדה בבית הספר הידוע למשחק קור פלוראן. לאחר מכן השתתפה בסדנאות למשחק במסגרת בית הספר הלאומי היוקרתי FEMIS בצרפת.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1996 שיחקה בסרט הדרמה "חיי הסקס שלי"; תפקיד שבעבורו הייתה מועמדת לפרס סזאר לשחקנית המבטיחה.
אחד מתפקידיה המוכרים של דבו היה בסרט "על שפתיי" של ז'אק אודיאר שעליו זכתה בפרס סזאר לצדו של השחקן וינסנט קאסל. היא זכתה בפרס זה ב-2002 כאשר גברה על כוכבת אותה שנה, השחקנית אודרי טוטו (על משחקה בסרט אמלי). סרטים ידועים אחרים הם "האישה של ז'יל", "מלכים ומלכות" (עליו זכתה בפרס לומייר), "הנשים שבחיי", "להיות מספר אחת", "במקור" (2009), "פרנק ולולה" ועוד.
בשנת 2017 כיכבה בסרט הדרמה "להיות מספר אחת" מאת הבמאית טוני מרשל; עבור תפקידה בסרט הייתה דבו מועמדת לפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר. לשנת 2018.
בשנת 2020 שיחקה בקומדיה הצרפתית "הבשמים" מאת הבמאי גרגורי מנייה; עבור תפקידה בסרט הייתה דבו מועמדת לפרס לומייר לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2021.
בשנת 2021 שיחקה לצדה של לאה סדו בסרט "הונאה" של הבמאי ארנו דפלשן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמנואל דבו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- עמנואל דבו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
עמנואל דבו, באתר AllMovie (באנגלית)
עמנואל דבו, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
עמנואל דבו, באתר Discogs (באנגלית)
