עצם האף
 | |
 | |
| תמונה תלת־ממדית של עצם האף. אפשר להקיש על התמונה ולסובב עם מקש שמאלי בעכבר לכל הכיוונים, כדי לראות את המבנה המדויק | |
| שיוך |
גולגולת האדם  |
|---|---|
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (156) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
os nasale |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A02.1.10.001 |
| TA2 (2019) |
748 |
| FMA |
52745 |
| מזהה MeSH |
D009295 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0027422 |
  | |
עצם האף היא אחת משתי עצמות מלבניות קטנות, השונות מאדם לאדם בגודלן ובצורתן. שתי עצמות האף ניצבות זו לצד זו ומתחברות ליצירת גשר האף. עצמות אלו משמשות כקבצים מצורפים[דרושה הבהרה] לרקמות הסחוס שיוצרות את צורת האף. לכל אחת מעצמות האף יש שני משטחים וארבעה גבולות.[1]
מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשטח החיצוני של האף, הוא קמור (מתעקם כלפי חוץ) ומכוסה במדחס הנחיר ובשריר הפרוצרוס. במרכז משטח האף יש חור שדרכו עובר וריד קטן. המשטח הפנימי של עצם האף הוא קעור ונע כלפי מטה. יש בו תעלה המאפשרת לאחד את הפיצולים של עצב הנקרא עצב נוססילרי.[2]
שבר בעצם האף[עריכת קוד מקור | עריכה]
שברים בעצמות האף הם הנפוצים מבין השברים בעצמות הפנים. על-פי מספר מחקרים רטרוספקטיביים, שברים בעצמות האף מהווים כ-50% מכלל שברי הפנים. המטופל הטיפוסי הוא גבר בן 15-30 שנים שהיה מעורב בקטטה, נפל או נפגע בתאונת דרכים.
קירות האף, לרוחב האף, כוללים כל אחד שלושה זוגות של עצמות קטנות, דקות ודמויות צדף: העליון, הבינוני ואחת מקונכיות האף הנחות, אשר יוצרים את המסגרת הרזה של עצם הקונכייה. לרוחב מבנים מעוקלים אלה שוכב הקיר המדיאלי של הסינוס בלסת העליונה.
כ-80% משברי האף מתרחשים בין החלקים הדיסטליים הסמיכים יותר והדקים יותר של עצמות האף. למרות שגורם חזיתי יכול לגרום לשברים בעצמות האף, השפעות לרוחב שכיחות יותר. פציעות השפעה רוחביות אלו גורמות בדרך כלל לשקע של אחד מעצמות האף ועלולות לגרום תזוזה לרוחב של עצם האף הנגדי.[3]
אבחון שבר בעצם האף[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רוב השברים באף מאובחנים על ידי היסטוריה ובדיקה גופנית.
- ההיסטוריה כוללת בדרך כלל טראומה קיימת, אשר יכולה להיות מלווה בדימום מהאף. הדימום נפסק בדרך כלל עוד לפני הפנייה לאיש מקצוע.
- בדרך כלל אפשר להבחין בנפיחות מעל גשר האף ושינוי במראה או בצורת האף.
- ממצאי בדיקה גופנית כוללים נפיחות בגשר האף וסטייה גסה של עצמות האף.
- צילומי רנטגן רגילים אינם מועילים באבחון או בניהול של שברים באף לפציעת אף מבודדת[דרושה הבהרה].
- טומוגרפיה ממחושבת של עצם האף מועילה אם יש קשר לשברי פנים[דרושה הבהרה].
- יש להשוות את הצורה החיצונית של האף למצבה טרם החבלה כדי לקבוע, אילו תמרונים דורשים תיקון כדי לשחזר את המראה של המטופל.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Written and medically reviewed by the Healthline Editorial Team, nasal bone, Inner Body, 12.1.2015
- ^ Written by Dr Craig Hacking and Radswiki et al, nasal bone, Health Line, 2005-2016
- ^ 1 2 nasal fracture, Medscape, 25.2
