פאלאצו דולפין מאנין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| על שם |
בית דולפין |
| מיקום |
ונציה |
| מדינה |
איטליה |
| בעלים |
בנק איטליה |
| הקמה ובנייה | |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות הרנסאנס |
| קואורדינטות | 45°26′14″N 12°20′08″E / 45.4371°N 12.3356°E |
 | |
  | |
פאלאצו דולפין מאנין הוא ארמון במחוז סן מרקו הממוקם על התעלה הגדולה של ונציה. הוא ממוקם ליד פאלאצו במבו ופאלאצו דנדולו פאולוצ'י, בקרבת גשר ריאלטו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארמון נבנה על ידי משפחת האצולה האיטלקית דולפין החל משנת 1536, על מנת לשפץ את מקום מגוריהם הקודם, שכלל שני בניינים נפרדים מימי הביניים. הבנייה עלתה כ-30,000 דוקטים, והיא תוכננה על ידי האדריכל יאקופו סנסובינו.
תוכנית שיפוץ התנהלה תחת הדוג'ה הוונציאני האחרון, לודוויקו מאנין, שהזמין את העבודות לג'יאננטוניו סלבה. לאחר שנחתם הסכם קמפו פורמיו בילה לודביקו מאנין ביחידות את שנותיו האחרונות בארמון. ההסכם נחתם בערבות מסעו המוצלח של נפוליאון לכיבוש איטליה וסיים את השלב הראשון במלחמות הנפוליאוניות.
משפחתו של מאנין החזיקה בארמון עד 1867, אז נרכש על ידי הבנק הלאומי של איטליה. הארמון עבר מספר שחזורים ושיפוצים בין השנים 1968–1971 ושוב ב-2002.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
החזית תוכננה בשנים 1538–1547 על ידי יאקופו סנסובינו, שתכנן גם את פינת הפאלאצו. הוא עשוי מאבן איסטרית לבנה ויש לו קשתות עגולות רחבות.
בקומה התחתונה יש שש קשתות הנתמכות על ידי שבעה עמודים, אשר ממשיכות כעמודים האיונים והקורינתיים של הקומות העליונות. לאלה יש אותו מספר חלונות בצדדים, בעוד שבמרכזם שני חלונות מרובעים.
בארמון חצר פנימית, ממנה מוביל גרם מדרגות גדול אל הקומות העליונות.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Brusegan, Marcello (2005). I palazzi di Venezia. Rome: Newton Compton. ISBN 88-541-0820-0.
