לידו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תחנת הוואפורטו (אוטובוס המים) של לידו.
הלידו ולגונת ונציה.

הלידואיטלקית: Lido) הוא אי חולי שאורכו כ-11 ק"מ, המהווה את הגבול המזרחי של לגונת ונציה, בסמוך לעיר ונציה. באי מתגוררים כיום כ-20,000 תושבים קבועים. בחודשי הקיץ מוכפלת אוכלוסיית האי בשל התיירים הרבים הבאים לנפוש בו.

מדי שנה, בחודש ספטמבר, נערך באי פסטיבל הסרטים של ונציה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי מצויים בתי מלון ואתרי נופש ופנאי רבים. בצפוני האי, אזור הלידו בו מתרחש פסטיבל הסרטים, וכן נמצאים בו מלון גראנד הוטל דה בן, הקזינו של ונציה ומלון גרנד הוטל אקסלסיור. במרכז האי נמצאת השכונה מאלאמוקו, ובדרום האי נמצא מגרש גולף.

חופי האי המזרחיים, הפונים לעבר הים האדריאטי הם חופי רחצה חוליים. מרבית החופים נמצאים בבעלות פרטים של המלונות. חופים אלה מוזכרים בספרו של תומאס מאן "מוות בוונציה".

בקצהו הדרומי ובקצהו הצפוני של האי חופים ציבוריים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1202, בראשית מסע הצלב הרביעי שימש הלידו כאתר התכנסות של כוחות הצלבנים. על האי נבנו אוהלים רבים, בעת שאלה המתינו לספינות שנבנו עבורם בארסנלה (המספנה של ונציה). לאחר שהתברר כי הצלבנים אינם יכולים לשלם עבור הספינות, צר הצי הוונציאני על השוהים באי.

החל מסוף המאה ה-19 הפך האי לאתר תענוגות ונופש של עשירי ואצילי אירופה. באי נבנה קזינו שפעל בחופי הקיץ ומלונות רבים.

אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפופולריות הרבה לה זכו חופי הלידו, המונח "לידו" הפך לכינויים של חופי רחצה ובריכות שחיה ברחבי העולם, וכן הסיפונים בספינות תענוגות רבות, בהם בריכת השחייה של הספינה מכונים לעתים "סיפון לידו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]