פאני מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאני מנדלסון

פאני ססיל מנדלסון (Fanny Cacilie Mendelssohn;‏ 14 בנובמבר 1805- 14 במאי 1847) הייתה פסנתרנית ומלחינה גרמניה ממוצא יהודי ואחותו של פליקס מנדלסון; שניהם היו נכדיו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאני מנדלסון נולדה בהמבורג למשפחה יהודית מתבוללת, הבת הבכורה לאביה אברהם (שהיה בנו של משה מנדלסון ושינה מאוחר יותר את שם המשפחה למנדלסון ברטולדי) ואמה לאה לבית סולומון, נכדתו של היזם דניאל איציג הייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה. פאני נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס, והם חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם קארל פרידריך צלטר. כמו פליקס שנולד בשנת 1809), התגלו בפאני כשרונות מוזיקליים עילאיים והיא החלה להלחין מוזיקה. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם איגנץ מושלס וסר ג'ורג' סמארט, התרשמו עמוקות משני האחים. על כל פנים היא הותחמה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהיו נחלתו גם של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-1820 "ייתכן כי מוזיקה תהפוך למשלח ידו (כלומר, של פליקס), בעוד שלך אפשרי הדבר ועליו להיות כקישוט גרידא". מאידך, פליכס תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה. על כל פנים הוא ארגן שמספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה פאני סייעה לפליקס בחיבור ביקורתי של חלקים, שהוא תמיד החשיב לקשים במיוחד.

בשנת 1829, לאחר תקופת חיזור של שנים מספר, נישאה פאני לצייר וילהלם הנזל, אשר תמך בהיותה מלחינה. לבסוף, עבודותיה נוגנו לעתים קרובות לצד אלו של אחיה בבית המשפחה בברלין בקונצרטים שנערכו שם. ב-1846 החלה לקבל הזמנות ממולי"ם. מותה הפתאומי קטע באיבה את הקריירה המוזיקלית שלה ובעלה חדל מלצייר לאחר מותה.

הופעת הבכורה שלה נערכה בשנת 1838 כשהיא ניגנה את יצירתו של אחיה הקונצרטו לפסנתר מספר אחד.

פאני מנדלסון-הנזל נפטרה בברלין בשנת 1847 כתוצאה מסיבוכים של שבץ ממנה סבלה בעודה מבצעת את אחת מהאורטוריות של אחיה, "ליל הוואלפורגיס הראשון". בשנים האחרונות נודעה המוזיקה שלה במספר קונצרטים שנערכו ויצאו מספר CD שלהם כמו Hyperion ו-CPO. המוניטין שלה קודם על ידי חקר היצירתיות המוזיקלית הנשית, שהיא אחת מהדוגמאות הבודדות שלהן במאה התשע עשרה.

מותה של פאני זעזע את פליקס שהיה קשור אליה מאד והחיש את מותו ששה חדשים לאחר מכן. בהשפעת מותה חיבר פליקס את רביעית המיתרים בפה מינור אופוס 80, יצירה מלאה ברגשות סוערים ועצב.