פורטל:ברלין/היסטוריה של ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Brandenburger tor 1871.jpg

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (Kölln להבדיל מקלן - Köln שעל גדות הריין), שהייתה ממוקמת מדרום לאי המוזיאונים של ימינו, מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן. עם הכתרת פרדריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה, הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918, הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצורכי תעמולה. בנוסף לכך ערכו הנאצים תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"גרמניה, בירת העולם". במהלך המלחמה חלקים גדולים מן העיר נחרבו עקב ההפצצות והלחימה ברחובות. לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום נכנעו הגרמנים ב-1945. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) יצרו את מערב ברלין בעוד שהחלק של ברית המועצות יצר את ברלין המזרחית שהייתה לבירת גרמניה המזרחית. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין, סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית מ-1948 עד 1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית. הסכסוך בין המערב למזרח הוביל להקמתה של חומת ברלין ב־13 באוגוסט 1961 בין מזרח ומערב העיר. חומת ברלין נפלה ב־9 בנובמבר 1989 והייתה הסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 הפכה ברלין לבירתה של גרמניה המאוחדת.