פורטל:הלכה/ערך נבחר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דרישה וחקירה הן כליו של הדיין במשפט העברי לחקירת עדים - בכל תחום. אלה לא רק כלים העומדים לרשותו, אלא מדובר בציווי מחייב (מדאורייתא) לחקור כל עדים שבאים בפני בית הדין, ובלעדי זה העדות לא תתקבל (למעט עדים בתחום המשפט האזרחי, שם ביטלו חז"ל את הצורך בדרישה וחקירה לצורכי התנעת השוק). קיימות 7 שאלות-ליבה ספציפיות אותן יש לשאול את העד הנחקר, שאלות שנסובות אודות זמן ביצוע העבירה ומיקומה, ושאלות אלו מוגדרות כ"חקירות". כה חשוב לשאול שאלות אלו, עד שהלכה - למעשה יש לשאול אותן אפילו במקרה בו התשובות להן ידועות.
בנוסף לשבע השאלות הללו קיימות קטגוריות נוספות של שאלות, הנקראות "דרישות" ו"בדיקות". לגבי קטגוריות אלו לא מופיע פסוק המחייב את ביצוען, ולכאורה הן בגדר "רשות" ולא חובה, ואכן כך סבורים חלק מהראשונים. אך לדעתו של הרמב"ם גם אותן שאלות נוספות שמעבר לשבע הללו, שאלות בסיסיות וכאלה שנוגעות למהותה של העדות, גם הן מחויבות להישאל ובלעדיהן העדות אינה מתקבלת. שאלות אלו, לדעת הרמב"ם, מוגדרות כ"דרישות".
בהשוואה לחקירה בבית משפט ישראלי, ההבדל הבולט ביותר הוא בנוגע לזהות החוקר; במשפט הישראלי החוקר הוא עורך הדין ובמשפט העברי הדיינים הם החוקרים. בנוסף נראה כי במשפט הישראלי אין ירידה לפרטים בנוגע לתוכן השאלות, ונשאר מרווח רב יותר לשיקול דעת מצדו של השופט.

לערך המלא


לרשימה המלאה