פורטל:השואה/מוזיאוני השואה/28
.jpg)
בית הזכוכית הוא בית ברחוב ודאס 29 בבודפשט שבהונגריה, אשר נבנה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי משפחת וייס, כדי שישמש מקום למשרדיו של המפעל שלהם, למוצרי זכוכית לבנייה. חזית הבית צופתה בזכוכית כדי לציין את מהות המקום וכדי להמחיש טכניקות שילוב של זכוכית בבנייה, וכך זכה הבית לשמו. בעת מלחמת העולם השנייה, עם הטלת הגזרות על יהודי בודפשט, נסגר המפעל. במחצית 1944, כשהחלה שואת יהודי הונגריה, דאגה משפחת וייס בשיתוף הדיפלומט השווייצרי קרל לוץ להפוך את הבית לצירות השווייצרית, על מנת שישמש כמוקד הצלה ליהדות הונגריה. משה קראוס, ראש המשרד הארצישראלי, יזם עם לוץ מבצע נרחב של זיוף תעודות חסות שווייצריות ליהודים. לפי האומדנים בין 20,000 ל-30,000 יהודים ניצלו בזכות פועלו של קראוס. קראוס שהתנגד לתפיסתו של קסטנר לנהל משא ומתן עם הנאצים, פעל בשיתוף תנועות הנוער הציוניות בבודפשט במצבע הזיוף. בבית פעלו בין 60 ל-80 פקידים להכנת התעודות, ויהודים קיבלו בבית זה מחסה זמני בעת ההמתנה להכנתן. לאחר קבלת התעודות הועברו היהודים לבתים בטוחים בעיר. בבית פעלו המשרדים של התנועות הציוניות ונציגי המשרד הארצישראלי בבודפשט בראשות משה קראוס.