בית חרושת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מפעל" מפנה לכאן. לערך העוסק בטורניר ספורט, ראו מפעל (ספורט).
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20
מיון עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981

בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד). בתי החרושת המודרניים ממוכנים ברובם ומתבססים על פס ייצור.

בית חרושת הוא בדרך כלל מבנה גדול ומקורה, שבו אולם אחד גדול ("אולם ייצור") ובצידו מספר חדרים שנועדו להנהלה ולעובדים (משרדים, חדר אוכל, חדר מנוחה, ארוניות לציוד אישי וכו'). לעתים קרובות, קרוב לבית החרושת ישנו מחסן בו מאוחסנים חומרי הגלם והתוצרים. אולם הייצור הוא אולם גדול ובו פזורות מכונות גדולות המהוות חלק מפס הייצור. לצידן ניתן למצוא כלי עבודה, כיסאות לפועלים וכבלי חשמל, מים, אוויר ותמסורת. באולמות ייצור מסוימים ישנו עגורן גשר המרחף מעל כל מרחב הייצור ומאפשר העברת משאות כבדים ממקום למקום בתוך האולם בקלות ויעילות. באולמות שבהם אין עגורן משתמשים לרוב במלגזות. המפעלים המתקדמים ביותר מתבססים על פס ייצור שכמעט כולו אוטומטי שרוב העבודה בו נעשית על ידי רובוטים המבוקרים בידי מחשב.

בתי החרושת החלו להופיע בעקבות המהפכה התעשייתית ורתימת כוח הקיטור על מנת לבנות מכונות שמסוגלות לבצע עבודה גדולה בהרבה מאשר מסוגל האדם הרגיל. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו בתי החרושת מקור פרנסתם העיקרי של תושבי הערים, שגדלו מאוד באותה תקופה. באותה תקופה הייתה מודעות מאוד נמוכה לזיהום אוויר והמפעלים גרמו לערפיח גדול שנפלט מארובותיהם עקב הצורך בשריפת פחם ודלק אחר כדי להניע את המכונות. בשנות ה-60 גדלה המודעות לאיכות הסביבה ובשנות ה-80 החלו בתי חרושת לנקוט בהדרגה צעדים להקטנת זיהום האוויר שהם גורמים. גם העברת מקור הכוח משריפת דלק לחשמל גרמה לירידה בערפיח ובזיהום הנפלט מבתי החרושת.

עדות להווי החשוב של בתי חרושת ממוכנים אלה ניתן למצוא בסרטו של צ'ארלי צ'פלין על הווי התעשייה בשנות ה-20 של המאה ה-20: "זמנים מודרניים".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]