פורטל:מוסקבה/היסטוריה/נסיכות מוסקבה

בשנת 1327 הפכה העיר לבירת נסיכות מוסקבה (княжество Московское), אשר נודעה גם בשם הנסיכות הגדולה של מוסקבה (Великое княжество Московское). הנסיכות והתקיימה בין השנים 1263 והפכה לממלכה בשנת 1547 בעת שלטונו של איוון האיום שהוכתר לצאר הרוסי הראשון.

במאה ה-11 מוסקבה הייתה לא יותר מאשר תחנת מסחר קטנה בשולי נסיכות ולדימיר-סוזדאל, אשר שלטה על חלק נכבד של רוס של קייב אחרי התפרקותה. במחצית הראשונה של המאה ה-12 קיימות עדויות להתיישבותם של נסיכים עצמאים במוסקבה, אך רק בשנת 1263 בעת שלטונו של דנייל אלכסנדרוביץ' זכתה למעמד של נסיכות עצמאית. בעת הפלישה המונגולית לרוסיה (1236–1240) נשרפה מוסקבה על ידי המונגולים ששבו ובזזו אותה בשנת 1293, אך ריחוקה היחסי של מוסקבה, קשיי הגישה בגלל היערות עבותים ומשקלה הקטן בפוליטיקה הרוסית של הזמן שמרו עליה והיא הצליחה להשתקם.

תחת שלטונו של איוואן הראשון, העיר החליפה את מקומה של טבר כמרכז הפוליטי של נסיכות ולדימיר והפכה לגובה המיסים היחיד של השליטים המונגולים. בכך ששילם מס גבוה, זכה איוואן לזיכיון חשוב מהחאן. שלא כמו נסיכויות אחרות, מוסקבה לא חולקה בין בניו לאחר מותו, אלא עברה בשלמותה לבנו הבכור. ב-1380, הנסיך דמיטרי דונסקוי ממוסקבה הוביל צבא רוסי מאוחד לניצחון חשוב על האורדת הזהב בקרב קוליקובו. שנתיים בלבד לאחר מכן מוסקבה נבזזה על ידי החאן טוקתמיש. ב-1480, איוואן השלישי השיג עצמאות מלאה משליטי אורדת הזהב, ואפשר למוסקבה להפוך לכוח המרכזי ברוסיה. בזמנו של איוואן הפכה העיר לבירתה של אימפריה שעתידה לכלול את כל שטחה של רוסיה המודרנית ושטחים נוספים.

ב-1571, הטטרים מקרים תקפו ובזזו את מוסקבה, ושרפו את כולה פרט לקרמלין.

ב-1609, הצבא השוודי בפיקודם של הרוזן ג'אקוב דה לה גרדיה ואוורט הורן החל את מסעו מנובגורוד אל מוסקבה כדי לעזור לצאר ואסילי שויסקי, להיכנס לעיר ב-1610 ולדכא את המרד שפרץ נגדו. הצבא עזב את העיר בשנה שלאחר מכן, לאחר פלישתו של האיחוד הפולני-ליטאי. במהלך המלחמת, ההטמן סטאניסלב ז'ולקיווסקי נכנס למוסקבה לאחר שהביס את הרוסים בקרב קלושינו.