אורדת הזהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורדת הזהב
הוקמה 1242
התפרקה 1502
ישות קודמת האימפריה המונגולית
ישות יורשת חאנות קרים, חאנות אסטרחאן, חאנות קאזאן, חאנות סיביר
משטר חאן
שפה מונגולית, טטארית
יבשת אירואסיה
עיר בירה סראי
Golden Horde 1389-HE.svg

אורדת הזהב (טורקית Altın Orda Devleti; טטארית Altın Urda; מונגולית Алтан Ордын улс) הייתה מדינה שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן. מרכז המדינה היה במורד נהר הוולגה ובשיא התפשטותה השתרעה על שטח עצום מהמפרץ הפיני ומורד נהר דנובה במערב ועד מעבר להרי אורל במזרח. במהלך המאה ה-15 החל תהליך ההתפוררות של המדינה אשר הסתיים עם פירוקה בשנת 1502.

הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורדת הזהב הוקמה כקונפדרציה של שבטים כתוצאה מפלישת המונגולים מערבה שהחלה בזמנו של ג'ינגיס חאן. לאחר שכבש את מממלכת ח'ווארזם ניתן החלק המערבי של המדינה הזאת כנחלה לבנו הבכור צ'יוצ'י חאן, אביו של באטו חאן. באטו חאן המשיך את מדיניות הכיבושים של סבו והנהיג פלישת צבא מונגולי ענק מערבה. בנוסף לשטחי אסיה המרכזית (חלקים מקזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן) שהיו בשליטתו הוא כבש שטחים גדולים במערב סיביר ואזורים שבין הנהרות וולגה ודון והקים בהם מדינה חדשה - אורדת הזהב. בין השנים 1237-‏1242 הוא כבש גם את רוס של קייב והפך אותה למדינה וסאלית ופלש למזרח ומרכז אירופה, אך כל השטחים האלה לא נכללו במדינתו החדשה.

תקופת הזוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורדת הזהב הייתה מדינה שנכבשה על ידי מונגולים, אך חיו בה מונגולים מעטים בלבד. היא הורכבה מעמים רבים, שהבולטים בהם היו השבטים הטורקיים אשר נדדו עם עדריהם על פני הערבה הגדולה. מונגולים היוו עילית של המדינה, אולם תוך זמן קצר יחסית הם נטמעו בתוך האוכלוסייה המקומית.

בראש המדינה עמד חאן מהאצולה הגבוהה שהורכבה מצאצאי ג'ינגיס חאן. בתחילה הכירו שליטי אורדת הזהב בחאן הגדול של כל המונגולים, אולם ההכרה הייתה פורמלית בלבד. בתקופות מסוימות הייתה יוקרתו של באטו חאן גדולה מזו של החאן הגדול.

אורדת הזהב הורכבה משני חלקים: האורדה הלבנה במערב והאורדה הכחולה במזרח. בירת המדינה הייתה סאריי באטו (עיר בשפך הוולגה ליד אסטרחן). בזמן שלטונו של ברקה חאן (אחיו של באטו חאן 1257-‏1266) חלו שינויים רבים בחיי המדינה. הוא הביא להתפרקות המדינה המונגולית המאוחדת, כאשר סירב להכיר בעליונותו של החאן הגדול (1266) ואף החל במלחמה נגד צאצאי ג'ינגיס חאן ששלטו באיראן ואשר הביאה לברית עם הממלוכים ששלטו במצרים. הוא העביר את בירת הממלכה לסאריי ברקה (עיר שהוקמה על גדות הוולגה ליד וולגוגרד של היום). במחצית השנייה של המאה ה-13 החל האסלאם להתפשט ברחבי המדינה עד שהפך בתחילת המאה ה-14 לדת המדינה. אורדת הזהב הגיעה לשיאה בזמן שלטונו של אוזבק-חאן. הוא הצליח להקים מדינה ריכוזית ומפותחת הנשלטת מעיר הבירה באמצעות פקידים בכל רחבי המדינה. בזמן שלטונו שרר סדר וביטחון במדינה, הייתה צמיחה כלכלית ופריחת מסחר פנימי ובינלאומי. הוא הכריז על האסלאם כדת מדינה ואסר על אמונות מסורתיות של השבטים הטורקיים ושל המונגולים.

התפוררות אורדת הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הירצחו של ג'ניבק-חאן בנו של אוזבק-חאן החלה קרנה של אורדת הזהב לרדת. ב-23 שנים שלאחר מכן התחלפו 25 חאנים בראש המדינה. אזורים גדולים שהיו חלק מאורדת הזהב הצליחו לפרוק את עולה: חורזם, שפך הוולגה, מורד הדנייפר שנכבש בידי הליטאים. בנוסף יש לציין תבוסה מידי ברית הנסיכים הרוסיים שהביאה להחלשת אחיזתה של אורדת הזהב ברוסיה.

טוכטמיש-חאן שעלה לשלטון ב-1380 עשה ניסיון אחרון לחזק את המדינה המתפוררת. הוא תפס את השלטון בעזרתו של טימור לנג, פעל לחיזוק המדינה ופלש שוב לרוסיה, אך בהמשך הסתכסך עם טימור לנג אשר כבש את אורדת הזהב, הדיח אותו מהשלטון והכתיר תחתיו את אידיגו.

אחרי מותו של אידיגו הואצה התפוררות המדינה. בשנות ה-20 של המאה ה-15 פרשה סיביר, ובשנות ה-40 - אורדה של נוגאיים וקאזאן וקרים. בהמשך פרשו מהמדינה עמים של מרכז אסיה. בשנות ה-70 של המאה ה-15 התפרקה אורדת הזהב לגמרי ועל חלק משטחיה קמה האורדה הגדולה. בשנת 1480 פרקה רוסיה סופית עולה של האורדה. בשנת 1502 חדלה האורדה להתקיים.

על שטחה של אורדת הזהב קמו מדינות חדשות של עמים טורקיים: החאנת של קרים, החאנת של קאזאן, החאנת של אסטרחן ואורדת נוגאיים אשר המשיכו להתקיים עד שנספחו לאימפריה הרוסית.

בין הסיבות להתמוטטות אורדת הזהב אפשר לציין אוכלוסייה הטרוגנית, אי יציבות השלטון, לחץ צבאי מתמיד ממזרח וממערב ומבנה כלכלי לא יציב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]