אורדת הזהב
| אורדת הזהב | |
 |
|
| הוקמה | 1242 |
| התפרקה | 1502 |
| ישות קודמת | האימפריה המונגולית |
| ישות יורשת | ח'אנות קרים, ח'אנות אסטרח'אן, ח'אנות קזאן, ח'אנות סיביר |
| משטר | ח'אן |
| שפה | מונגולית, טטארית |
| יבשת | אירואסיה |
| עיר בירה | סראי |
אורדת הזהב (טורקית Altın Orda Devleti; טטארית Altın Urda; מונגולית Алтан Ордын улс) הייתה מדינה שנוסדה בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-13 על ידי באטו ח'אן, נכדו של ג'ינגיס ח'אן. מרכז המדינה היה במורד נהר הוולגה ובשיא התפשטותה השתרעה על שטח עצום מהמפרץ הפיני ומורד נהר דנובה במערב ועד מעבר להרי אורל במזרח. במהלך המאה ה-15 החל תהליך ההתפוררות של המדינה אשר הסתיים בשנת 1502.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת המדינה
אורדת הזהב הוקמה כקונפדרציה של שבטים כתוצאה מפלישת המונגולים מערבה שהחלה בזמנו של ג'ינגיס ח'אן. לאחר שכבש את מממלכת ח'ווארזם ניתן החלק המערבי של המדינה הזאת כנחלה לבנו הבכור דז'וצ'י ח'אן, אביו של באטו ח'אן. באטו ח'אן המשיך את מדיניות הכיבושים של סבו והנהיג פלישת צבא מונגולי ענק מערבה. בנוסף לשטחי אסיה המרכזית (חלקים מקזחסטן, אוזבקיסטן וטורקמניסטן) שהיו בשליטתו הוא כבש שטחים גדולים במערב סיביר ואזורים שבין הנהרות וולגה ודון והקים בהם מדינה חדשה - אורדת הזהב. בין השנים 1237-1242 הוא כבש גם את רוס של קייב והפך אותה למדינה וסאלית ופלש למזרח ומרכז אירופה, אך כל השטחים האלה לא נכללו במדינתו החדשה.
[עריכה] תקופת הזוהר
אורדת הזהב הייתה מדינה שנכבשה על ידי מונגולים, אך חיו בה מונגולים מעטים בלבד. היא הורכבה מעמים רבים, שהבולטים בהם היו השבטים הטורקיים אשר נדדו עם עדריהם על פני הערבה הגדולה. מונגולים היוו עילית של המדינה, אולם תוך זמן קצר יחסית הם נטמעו בתוך האוכלוסייה המקומית.
בראש המדינה עמד ח'אן מהאצולה הגבוהה שהורכבה מצאצאי ג'ינגיס ח'אן. בתחילה הכירו שליטי אורדת הזהב בח'אן הגדול של כל המונגולים, אולם ההכרה הייתה פורמאלית בלבד. בתקופות מסוימות הייתה יוקרתו של באטו ח'אן גדולה מזו של הח'אן הגדול.
אורדת הזהב הורכבה משני חלקים: האורדה הלבנה במערב והאורדה הכחולה במזרח. בירת המדינה הייתה סאריי באטו (עיר בשפך הוולגה ליד אסטרחן) בזמן שלטונו של ברקה ח'אן (אחיו של באטו ח'אן 1257-1266) חלו שינויים רבים בחיי המדינה. הוא הביא להתפרקות המדינה המונגולית המאוחדת, כאשר סירב להכיר בעליונותו של הח'אן הגדול (1266) ואף החל במלחמה נגד צאצאי ג'ינגיס ח'אן ששלטו באיראן ואשר הביאה לברית עם הממלוכים ששלטו במצרים. הוא העביר את בירת הממלכה לסאריי ברקה (עיר שהוקמה על גדות הוולגה ליד וולגוגרד של היום). במחצית השנייה של המאה ה-13 החל האסלאם להתפשט ברחבי המדינה עד שהפך בתחילת המאה ה-14 לדת המדינה. אורדת הזהב הגיעה לשיאה בזמן שלטונו של אוזבק-ח'אן. הוא הצליח להקים מדינה ריכוזית ומפותחת הנשלטת מעיר הבירה באמצעות פקידים בכל רחבי המדינה. בזמן שלטונו שרר סדר וביטחון במדינה, הייתה צמיחה כלכלית ופריחת מסחר פנימי ובינלאומי. הוא הכריז על האסלאם כדת מדינה ואסר על אמונות מסורתיות של השבטים הטורקיים ושל המונגולים.
[עריכה] התפוררות אורדת הזהב
אחרי הירצחו של ג'ניבק-ח'אן בנו של אוזבק-ח'אן החלה קרנה של אורדת הזהב לרדת. ב-23 שנים שלאחר מכן התחלפו 25 ח'אנים בראש המדינה. אזורים גדולים שהיו חלק מאורדת הזהב הצליחו לפרוק את עולה: חורזם, שפך הוולגה, מורד הדנייפר שנכבש בידי הליטאים. בנוסף יש לציין תבוסה מידי ברית הנסיכים הרוסיים שהביאה להחלשת אחיזתה של אורדת הזהב ברוסיה.
טוכטמיש-ח'אן שעלה לשלטון ב-1380 עשה ניסיון אחרון לחזק את המדינה המתפוררת. הוא תפס את השלטון בעזרתו של טימור לנג, פעל לחיזוק המדינה ופלש שוב לרוסיה, אך בהמשך הסתכסך עם טימור לנג אשר כבש את אורדת הזהב, הדיח אותו מהשלטון והכתיר תחתיו את אידיגו.
אחרי מותו של אידיגו הואצה התפוררות המדינה. בשנות ה-20 של המאה ה-15 פרשה סיביר, ובשנות ה-40 - אורדה של נוגאיים וקאזאן וקרים. בהמשך פרשו מהמדינה עמים של מרכז אסיה. בשנות ה-70 של המאה ה-15 התפרקה אורדת הזהב לגמרי ועל חלק משטחיה קמה האורדה הגדולה. בשנת 1480 פרקה רוסיה סופית עולה של האורדה. בשנת 1502 חדלה האורדה להתקיים.
על שטחה של אורדת הזהב קמו מדינות חדשות של עמים טורקיים: הח'אנת של קרים, הח'אנת של קאזאן, הח'אנת של אסטרחן ואורדת נוגאיים אשר המשיכו להתקיים עד שנספחו לאימפריה הרוסית.
בין הסיבות להתמוטטות אורדת הזהב אפשר לציין אוכלוסייה הטרוגנית, אי יציבות השלטון, לחץ צבאי מתמיד ממזרח וממערב ומבנה כלכלי לא יציב.
[עריכה] ראו גם
