פחמן-12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פחמן-12
כללי
סמל	12C
נייטרונים	6
פרוטונים	6
מידע גרעיני
שפע	98.89%
איזוטופ אב	חנקן-12, בורון-12
מסה איזוטופית	12 u
ספין	0
עודף אנרגיה	0± 0 KeV
אנרגיה מחייבת	92,161.753± 0.014 KeV
מצב רדיואקטיבי	אנרגיה רדיואקטיבית

פחמן-12 או ¹²C הוא האיזוטופ המצוי יותר מבין שני האיזוטופים היציבים של היסוד פחמן (¹²C ו ¹³C), המהווה 98.89% מהפחמן; הוא מכיל 6 פרוטונים, 6 נייטרונים ו-6 אלקטרונים.

פחמן-12 הוא בעל חשיבות מיוחדת, משום שהוא משמש כייחוס, על-פיו מחושבות המסות האטומיות של כל גרעיני האטומים: המסה האטומית שלו היא 12 לפי הגדרה.

[עריכה] היסטוריה

לפני 1959, הארגונים IUPAP ו-IUPAC נטו להשתמש בחמצן כדי להגדיר את המול, הכימאים הגדירו את המול כמספר האטומים של החמצן אשר מסתם היא 16 גרם, הפיזיקאים השתמשו בהגדרה דומה אך עם האיזוטופ חמצן-16 בלבד. שני הארגונים הסכימו ב 1959\1960 להגדיר את המול כ:

"המול הוא כמות החומר במערכת שמכילה מספר חלקיקים (אטומים או מולקולות) השווה למספר האטומים ב-0.012 קילוגרם של פחמן-12; כמות זו מסומנת "mol".‏"

הגדרה זו התקבלה על ידי ה-CIPM בשנת 1967, וב-1971 דבר זה התקבל על ידי ה CGPM הארבע-עשרה.

בשנת 1980 ה-CIPM הבהירו את ההגדרה שלעיל, המגדירה שאטומי פחמן-12 פזורים במצב הנייח שלהם.

[עריכה] ראו גם

• פחמן-11
• פחמן-13
• דלטון

[עריכה] קישורים חיצוניים

• משקלים אטומיים והוועד הבינלאומי - ראיון היסטורי