פיטר ואק
 | |
| לידה |
19 בספטמבר 1986 (בן 37) וסט וילג', ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם במה |
Peter Vack |
| שם לידה |
Peter S. Brown |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1996 |
| מקום לימודים |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פיטר ס' בראון (באנגלית: Peter S. Brown; נולד ב-19 בספטמבר 1986),[1] הידוע יותר בשם הבמה פיטר ואק, הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה, סופר, במאי ומפיק אמריקאי.
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואק נולד בווסט וילג', ניו יורק,[2] לג'יין (לבית ספיבק) ולרונלד בראון, מפיק ותסריטאי.[3] יש לו אחות צעירה בשם בטסי שהיא שחקנית וסופרת. הוא גדל בעיר ניו יורק. ואק הוא יהודי.[4] הוא למד בבית ספר ריברדייל וסיים את בית ספר מקצועי לילדים. ואק סיים תואר ראשון באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם למד תיאטרון.[5]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ואק ערך את הופעת הבכורה שלו בסרט הקצר "יומני היקר" בשנת 1996. הסרט זכה בפרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר.[6] בשנת 2004 ואק התארח בפרקים בודדים של "תקווה ואמונה" ובסדרה "משמרת שלישית" ,בשנת 2005 שיחק בפתפקידי אורח ב"חוק וסדר: מדור מיוחד". בשנת 2009 שיחק בפרק אחד של הלוחשת לרוחות ובסדרה "פשע מן העבר" שיחק בפרק אחד בשנת 2010.
משנת 2011 ועד ביטולו בשנה שלאחר מכן, הוא גילם את ג'ייסון סטריידר בסדרת הטלוויזיה קצרת הימים "I Just Want My Pants Back" ששודרה בערוץ MTV.[5] הוא שיחק בתפקיד אלכס מריוות'ר בסדרת הדרמה הקומית של פריים וידאו "מוצרט בג'ונגל" בין השנים 2014 - 2015, לצד לולה קירקה, מלקולם מקדואל וברנדט פיטרס.[3]
ואק הוא הקול מאחורי האנטגוניסט גארי סמית' במשחק הווידאו "Bully".
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | כותרת | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 1996 | יומני היקר | פיטר | סרט קצר זוכה פרס אוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר |
| 2005 | התאמה מושלמת | ארני | |
| 2006 | הטיפול | טד | |
| 2010 | הסכמה | ג'ושוע | |
| 2011 | נובמבר | החבר | סרט קצר; גם תסריטאי |
| אלוהים לא קובע את החוקים | ג'ואי לארץ' | ||
| 2012 | פרשנות | פירס פיניקס רייגן | |
| נשיקת הארורים | אדם | ||
| 2013 | קאנטרי בלוגראס בלוז | מקניל | |
| לשלוח | תסריטאי, במאי ומפיק | ||
| 2014 | פורט טילדן | בנג'י | |
| אני מאמין בחדי קרן | סטרלינג | ||
| סוולטר | מדסן | ||
| 2015 | 6 שנים | וויל | |
| המתמחה | צוות קריאייטיב ATF | ||
| מכתש תחרה | מיכאל | ||
| 2016 | סלאש | מייק הולוואי | |
| 2017 | משרד החוץ | לוק | |
| המחיר | אלכס מולר | ||
| חורים | אדם שפירו | תסריטאי, במאי, מפיק | |
| הכל בחינם | כריסטיאן | ||
| 2018 | After Everything | צעיר מחלים מסרטן | |
| המתיימר הגדול | אדריאן | ||
| 2019 | בריטני רצה מרתון | ריאן | |
| מסיבה סוף | כומר | ||
| לילה בניו יורק | מאט לאשר | ||
| צ'ט PVT | ג'ק | ||
| 2023 | The Sweet East | מעריץ של ג'ורג' וושינגטון |
טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תפקיד | סדרה | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| 2004 | כשהעולם מסתובב | קייסי יוז | פרקים לא ידועים |
| 2004 | תקווה ואמונה | רודני | פרק: "גברת הנשיא" |
| 2004 | משמרת שלישית | השותף של דני | פרק: "קשרי משפחה: חלק 1" |
| 2005 | חוק וסדר: מדור מיוחד | אוון | פרק: "מכור" |
| 2009 | הלוחשת לרוחות | פול ג'ט | פרק: "תעשי" |
| 2010 | פשע מן העבר | לי | פרק: "כמעט גן עדן" |
| 2011–2012 | I Just Want My Pants Back | ג'ייסון סטריידר | תפקיד ראשי; 12 פרקים |
| 2014 | המופע של מייקל ג'יי פוקס | אנדראס | פרק: "זוגות" |
| 2014–2015 | מוצרט בג'ונגל | אלכס מריוות'ר | 11 פרקים |
| 2015 | הרשימה השחורה | אשר סאטון | 3 פרקים |
| 2018 | הומלנד | קלינט | 5 פרקים |
| 2019 | עושות כותרות | פטריק | עונה 3 |
| 2020 | סיפור אהבה | ג'ים | תפקיד ראשי |
| ריחוק חברתי | אדם | סדרת טלוויזיה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פיטר ואק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פיטר ואק, ברשת החברתית אינסטגרם
פיטר ואק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
פיטר ואק, באתר AllMovie (באנגלית)
פיטר ואק, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- פיטר ואק, באתר Metacritic (באנגלית)
פיטר ואק, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "FamilySearch.org". FamilySearch.org. נבדק ב-2017-11-17.
- ^ Emma Brown (2014-12-24). "Peter Vack, in Focus". Interview Magazine. נבדק ב-2017-11-17.
- ^ 1 2 "Peter Vack, in Focus". Interview Magazine. בדצמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "You Must Know: Peter Vack". Entertainment Tonight (Yahoo!). 5 באפריל 2012. נבדק ב-22 בינואר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Peter Vack Has One Simple Request". Interview Magazine. 2 בפברואר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Dear Diary': How It Got an Oscar Nod". Los Angeles Times. 22 במרץ 1997.
{{cite web}}: (עזרה)