פייר לה דונה
 | |
| לידה |
31 במאי 1906 Domfront, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
3 בינואר 1970 (בגיל 63) Saint-Masmes, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית, garage owner |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (16 ביוני 1997) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | פייר לה דונה |
  | |
פייר לה דונה (בצרפתית: Pierre Le Donné; 1906, דומפרון (Domfront) שבצפון-מערב צרפת – 1970, סן-מם (Saint-Masmes) שבצפון-מזרח צרפת) היה לוחם בתנועת ההתנגדות הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילותו בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שהמוסך שלו הוחרם על ידי הגרמנים, היה לה דונה אחד ממייסדיה ומנהיגיה של רשת המחתרת ארנה (Groupe de Résistance d'Ernée), שהייתה אחת מרשתות המחתרת הצרפתית בצפון צרפת הכבושה בידי הנאצים. לה דונה פעל בעיר לאוואל שבצפון-מערב צרפת. בשנת 1943 גדל מאגר המגויסים של הרשת מכיוון שהגרמנים גייסו צרפתים רבים לעבודת כפייה בגרמניה (צר'), וצעירים צרפתים רבים ביקשו להתחמק מגיוס זה, שהיה במסגרת עבודת כפייה תחת שלטון גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. אחד משותפיו הבכירים במחתרת היה מישל רוסו (Michel Rousseau) שפעל בכפר סנט-פייר-דה-לנד (Saint-Pierre-des-Landes).
באוקטובר 1943 הציל לה דונה שלוש משפחות יהודיות, אותן שיכן בקרב שתי משפחות נוצריות. בני משפחות אלה שרדו עד שחרור האזור על ידי הארמייה השלישית של ארצות הברית באוגוסט 1944. בתקופה זו נתפסו רבים מחברי קבוצת המחתרת של לה דונה ועונו, אך הם לא הסגירו את יתר חברי הרשת, וקבוצת המחתרת שרדה.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה עזב לה דונה עם בני משפחתו לקזבלנקה שבמרוקו ופתח מוסך. משם עבר לקונאקרי שבגינאה. שם הקים מטע בננה. בשנת 1960 גירש נשיא גינאה, אחמד סקו טורה (אנ'), את הצרפתים, ולה דונה שב לצרפת.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1997 הוכר לה דונה, לאחר מותו, על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פעילותו של לה דונה להצלת יהודים, באתר יד ושם (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "פייר לה דונה".