קרטיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תור תת-תור גיל גיל במיליוני שנים
פלאוגן פלאוקן דן צעיר יותר
קרטיקון עליון מאסטריכט 66.0–72.1
קמפן 72.1–83.6
סנטון 83.6–86.3
קוניאק 86.3–89.8
טורון 89.8–93.9
קנומן 93.9–100.5
תחתון אלביאן 100.5–~113.0
אפטיאן ~113.0–~125.0
ברמיאן ~125.0–~129.4
הוטרוויאן ~129.4–~132.9
ולנגינאן ~132.9–~139.8
בריאסיאן ~139.8–~145.0
יורה עליון טיתוניאן עתיק יותר
חלוקה של תור הקרטיקון
על פי IUGS ,יולי 2012.
מפת העולם בקרטיקון, כ-105 מיליון שנה לפני זמננו.

קרטיקוןלטינית: creta - גיר) הוא התור המאוחר ביותר בעידן המזוזואיקון. הוא נמשך כ-80 מיליוני שנים, מלפני 145 מיליוני שנים, (עם תום תקופת תור היורה) עד לפני 65 מיליוני שנים (עם תחילת תור הפלאוקן). תום תור הקרטיקון מציין גם את הגבול בין עידן המזוזואיקון לעידן הקנוזואיקון.

הקרטיקון מחולק לשתי תקופות, קרטיקון עליון וקרטיקון תחתון.

הקרטיקון התאפיין באקלים חם ויבש יותר מאשר היורה, ויערות הענק פינו את מקומם לערבות רחבות-ידיים עם צמחייה נמוכה, ובחלק מהאזורים למדבריות. רוב היבשות המרכזיות כבר נפרדו אחת מהשנייה, ובתחילת התור כיסו ימים רדודים חלק מהן (הידוע שבהם הוא הים הפנימי המערבי הרדוד שבמרכז אמריקה הצפונית).

בקרטיקון שגשגו הדינוזאורים וחיו בעדרים גדולים. בקרטיקון תחתון שגשגו הזאורופודים מקבוצת Macronaria שכללה את הברכיוזאוריים והטיטנוזאוריה. באמצע הקרטיקון, כ-90-100 מיליון שנה לפני זמננו, חיו הדינוזאורים הגדולים ביותר: ארגנטינוזאורוס, פוארטזאורוס, זאורופוסידון ופוטאלונגקוזאורוס. בקרטיקון עליון שגשגו האורניתופודים המתקדמים, בעיקר ההדרוזאוריים שהיו אוכלי צמחים יעילים. בתקופה זו חיו הצרטופסים בעדרים גדולים והתפצלו למספר רב של מינים בעלי גולגולות עטורות "צווארון", קרניים וזיזים שונים ומשונים. קבוצות אוכלי צמחים נוספות היו אנקילוזאורים ופכיצפלוזאורים. בקרב התרופודים שגשגה בעיקר אינפרא-סדרה טטנורים והמשפחות קרכרודונטוזאוריים (בהם גיגאנוטוזאורוס הענק), טירנוזאוריים ומנירפטורים (בהם דיינוניכוס וולוצירפטור) כאשר שתי האחרונות כללו דינוזאורים מנוצים. הטורפים הקטנים, המנירפטורים, היו דינוזאורים בעלי נוצות ומהם התפתחו העופות. בין הדינוזאורים הידועים של הקרטיקון נמנים הטירנוזאורוס רקס והטריצרטופס. הטריצרטופס היה אחד הדינוזאורים הנפוצים ביותר באמריקה הצפונית ואילו הטירנוזאורוס היה הטורף הגדול ביותר באמריקה הצפונית בעל עוצמת נשיכה חזקה.

לצד הדינוזאורים חיו תניני ענק (הסרקוסוכוס והדיינוסוכוס), צבים, לטאות, ונחשים (דיניליסיה). יונקים קטנים ועופות קדומים. בסוף תור היורה ובתור הקרטיקון הופיעו הצמחים בעלי הפרחים.

הדעה המקובלת כיום טוענת כי עידן הקרטיקון הגיע לסיומו באחת, כאשר מטאור גדול פגע בכדור הארץ ויצר מכתש ענק. מכתש זה אותר, כנראה בחצי האי יוקטן שבמקסיקו, והוא מכונה מכתש צ'יקשולוב. כיום הוא מכוסה כולו. פגיעת המטאור העיפה כמויות אבק עצומות לשמים. האבק כיסה את עין השמש לכמה שנים וגרם לחשכה ולחורף ממושך. עקב כך, נגרמה הכחדה המונית הידועה בשם הכחדת קרטיקון-שלישון. תוך זמן קצר נכחדו כ-90 אחוז ממיני בעלי החיים שחיו בתקופה זו, ובראשם הדינוזאורים ששלטו ביבשה באותם ימים. בים נכחדו מרבית הזוחלים הימיים. נכחדו גם סוגי צמחים רבים. תאוריית המטאור המקובלת היום, זכתה לאישוש על ידי גילוי שיעור גדול של אירידיום בגבול K-T (אירידיום הוא יסוד מתכתי הנדיר בכדור הארץ אך נפוץ יותר במטאורים בחלל), אך עדיין לא ניתן לשלול שלהכחדה הגדולה תרמו גם שינויים באקלים.

העלמות הדינוזאורים פינתה גומחות אקולגיות. דבר זה איפשר התפתחות של היונקים בתקופת הפלאוקן. מיצורים קטנים דמויי חדף התפתחו היונקים לצורות רבות ומגוונות הדומות למה שאנו מכירים היום, וכמו כן התפתחו סוגי צמחים שונים, וכן העופות.

תור הקרטיקון הוגדר לראשונה כתקופה גאולוגית נפרדת על ידי הגאולוג הבלגי Jean d'Omalius d'Halloy בשנת 1822, שבחן שכבות מאגן המשקעים של פאריס. מקור המילה קרטיקון הוא במילה הלטינית creta שפורשה "גיר" שכן המשקעים הכילו כמות נכבדה של סלע אבן גיר (משקעים של סידן פחמתי מקונכיות של חסרי חוליות ימיים) שמאפיינים את תקופת הקרטיקון העליון ביבשת אירופה ובאיי בריטניה (כולל לדוגמה צוקי דובר הלבנים).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזוזואיקון
טריאס יורה קרטיקון
טריאס תחתון טריאס תיכון טריאס עליון ליאס דוגר מלם קרטיקון תחתון קרטיקון עליון
קנומן טורון סנון
קוניאק סנטון קמפן מאסטריכט