אאוקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אאוקן (אנגלית: Eocene) היא תקופה בפלאוגן השייכת לתור השלישון בעידן הקנוזואיקון והיא קרובה יותר לזמננו מאשר פלאוקן.

את השם טבע הגאולוג הסקוטי צ'ארלס לייל ב-1847. מקור המלה ביוונית, הלחם בסיסים של Ἠώς ("אאוס", אלת השחר במיתולוגיה היוונית) ו-καινός ("קנוס" - חדש מפתיע), כלומר "השחר החדש". התקופה נקראת כך כי חלק מהמאובנים המצויים בשכבות התקופה הזו הם של מינים הקיימים גם היום. הייתה זו תקופה גאולוגית שראשיתה בעידן שבו התחילו הימים להציף את היבשות ונמשכה 22.1 מיליוני שנים, מלפני 56 מיליוני שנים עד לפני 33.9 מיליוני שנים. היא מחולקת לארבעה גילאים (תת יחידות זמן של תקופה): איפרסיאן (Ypresian), לוטטיאן (Lutetian), ברטוניאן (Bartonian) ופריאבוניאן (Priabonian).

ברוב שטחי כדור הארץ התחיל האאוקן, כשהימים חזרו והציפו את היבשות. באאוקן התרוממו באירופה ההרים הראשונים בקבוצה האלפינית: הפירנאים והאלפים הפרוואנסליים. פעולה טקטונית רבה חלה גם בחלקי עולם אחרים. הפעילות באה לידי ביטוי בשינויים תכופים בדמות הפאליאוגאוגרפית של הארץ, כלומר אירעו תנודות רבות של גבולות הים והיבשה, עם שינויי גובה היבשות ועומק הימים.

באאוקן התיכון התפשטו הימים לכיוון היבשות. באאוקן העליון נסוגו הימים מהיבשות.

בצפון אפריקה מהוות שכבות האאוקן המשך לשכבות הקרטיקון העליון ובשתיהן יש הרבה חומרים זרחניים (פוספאטים). המאובנים באאוקן מעידים על תמורות ביולוגיות גדולות: אין באאוקן מאובנים של יצורים רבים, שחיו בתקופות קודמות. אך יש מאובנים של יצורים, שנוצרו באאוקן ונכחדו באוליגוקן. היצורים הללו התרבו עד כדי כך, ששלדיהם המאובנים יצרו שכבות עבות ורחבות מאוד. בשכבות התחתונות של האאוקן יש מאובנים של יצורים בעלי מבנה שיניים פרימיטיבי מאוד. יצורים אלה (אבות הפילים ואבות הסוסים ואחרים) נוצרו באמצע המזוזואיקון. מאובנים של צמחים ויצורים באאוקן מעידים על כך שבאזור הים התיכון שרר אקלים טרופי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוזואיקון
שלישון רביעון
פלאוגן נאוגן פליסטוקן הולוקן
פלאוקן אאוקן אוליגוקן מיוקן פליוקן גלס פליסטוקן תחתון פליסטוקן תיכון פליסטוקן עליון
Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.