פליקס החתול: הסרט
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי |
טיבור הרנאדי  |
|---|---|
| תסריט |
פיט בראון |
| מדבבים |
דייוויד קולין כריס פיליפס פיטר ניומן מורין אוקונל אליס פלייטן |
| צילום |
László Radocsay |
| מדינה |
 ארצות הברית גרמניה הונגריה פולין בולגריה קנדה |
| חברת הפקה |
Felix the Cat Creations Animation Film Cologne Pannónia Filmstúdió |
| חברה מפיצה | New World Pictures |
| הקרנת בכורה |
11 במאי 1989 |
| משך הקרנה |
78 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט מדע בדיוני, מדע בדיוני קומי, סרט פנטזיה, סרט מוזיקלי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
פליקס החתול: הסרט (באנגלית: Felix the Cat: The Movie) הוא סרט פנטזיה מונפש משנת 1989 בבימויו של טיבור הרנאדי, אשר מבוסס על הדמות המצוירת והקומיקס בעל אותו השם.
פיתוח הסרט החל בשנת 1985, והפקתו התרחשה באירופה בין 1986 ל-1987. הסרט לא פורסם רשמית בארצות הברית עד 1991 ב-VHS.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בממלכת אוריאנה, הנסיכה אוריאנה, שליטת הממלכה, קיבלה הודעה על ידי מגדת עתידות מקומית בשם פרל שדודה המרושע, הדוכס מזיל, פולש לממלכה. כדי להתמודד עם האיום של הדוכס, אוריאנה ופרל יורדות למערה שמתחת לטירה ומנסות להשתמש במכשיר עתיק בשם "דימנספורטר" על מנת לברוח למימד אחר ולמצוא גיבור שיציל את הממלכה. עם זאת, הן נתפסות על ידי הצבא הרובוטי של הדוכס ונכלאות, בעוד הדוכס עצמו משתלט על הממלכה. כשהנסיכה נלקחת על ידי הרובוטים ה"צילינדרים" של הדוכס, היא מזילה דמעה קסומה, שמתעופפת לתוך הדימנספורטר במקומה ומועברת למימד של פליקס החתול, שם הוא מנמנם מתחת לעץ דקל כשהדמעה מוצאת אותו. הדמעה מתעוררת ומנחה אותו למכרה זהב נטוש, שם נמצא הדימנספורטר. פליקס החתול, עם תיק התעלולים הקסום שלו, מועבר במהרה לממלכת אוריאנה.
בינתיים, אויבו של פליקס, הפרופסור, ואחיינו מבריקוני, שריגלו אחריו, הולכים בעקבות פליקס לאוריאנה בתקווה לתפוס את פליקס ולגנוב את תיק הקסמים שלו. באוריאנה, הדמעה אומרת לפליקס שהיא לא יכולה להנחות אותו יותר ונעלמת. פליקס הולך לאיבוד ובעקבות כך מסתיים בביצה בארץ זיל. שם, הוא פוגש את פים, שמציע להדריך אותו, אבל פים בוגד מאוחר יותר בפליקס ומעביר אותו לוואק ליזארדי, הבעלים של קרקס מקומי ומשרתו של הדוכס. לפי הצעתו של פים, וואק מחרים את התיק של פליקס ומכניס אותו לעבודה כאומן במה, ונועל את פליקס בתא לפני ואחרי כל הופעה.
בסופו של דבר, פליקס מצליח לחמוק מתאו ונפגש עם הנסיכה, המוחזקת בתא סמוך. היא מסבירה לפליקס על כיבושו של הדוכס על ממלכתה, שאותו היא מגלה שהוא למעשה דודה. בעבר הדוכס היה מדען שלא הסכים עם הדעות הפציפיסטיות שבהן החזיקה הממלכה. לאחר שתאונת מעבדה הותירה אותו מעוות, הוא בנה מחדש את גופו למעטפת מכנית. בגלל ניסיון לתפוס את הסודות המלכותיים של הטכנולוגיה העילית של אבותיהם, הוא גורש לארץ זיל. הוא תכנן נקמה, בינתיים זכה לנאמנות ליצורים המוזרים של זיל, בנה צבא רובוטי והסתער על אוריאנה בכוח. הוא לא הסתפק בלשלוט על אוריאנה, הוא המשיך במאמצים למצוא את הסודות המלכותיים הכלולים ב"ספר הכוח האולטימטיבי", שהנסיכה סירבה לחשוף את מיקומו. פליקס בורח עם הנסיכה באמצעות תיק הקסמים שלו כדי לעוף באמצע הופעת במה. פליקס, אוריאנה ופים שהפך לטוב לב יצאו לדרך לעבר ממלכת אוריאנה, בסופו של דבר הצטרפו הפרופסור ומבריקוני לאחר שלא הצליחו לגנוב את התיק של פליקס.
הגיבורים חודרים לטירה אך נכבשים במהירות ונלכדים על ידי צבא הדוכס. הדוכס מכריח את אוריאנה לחשוף בפניו את מיקומו של ספר הכוח האולטימטיבי בכך שהוא מאיים להרוג את פליקס ואת האחרים, אך עם השגתו, הוא מגלה שתוכנו אינו מועיל לו. הדוכס משחרר בכעס את היצירה האולטימטיבית שלו, מאסטר צילינדר, כדי להשמיד את הגיבורים. עם זאת, פליקס זורק את הספר על מאסטר צילינדר, מה שגורם לו לקצר ולהתקלקל, מה שבתורו מכבה את שאר הצילינדרים. כשהצבא שלו נעלם, הדוכס בורח, נשבע לחזור. הממלכה ניצלה, אוריאנה מעבירה את פליקס, הפרופסור ומבריקוני הביתה עם הדימנספורטר ואמרה לפליקס שיש לו לב זהב.
מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דייוויד קולין בתור פליקס החתול
- כריס פיליפס בתור הפרופסור / גרמפר
- מורין אוקונל בתור הנסיכה אוריאנה
- פיטר ניומן בתור הדוכס מזיל / וואק ליזארדי / פים
- אליס פלייטן בתור גברת פירל / מבריקוני
- דון אוריולו בתור יצור
- סוזן מונטנרו, כריסטיאן שניידר ומייקל פרמר כקולות נוספים
שירי הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט מציג את שיר הנושא של וינסטון שארפלס מסדרת הטלוויזיה פליקס החתול, שעליה מבוסס הסרט. את הפרטיטורה הלחין כריסטופר ל. סטון, עם שירים של ברנד שונהופן, דון אוריולו וכריסטיאן שניידר.
- "ערמומי כמו שועל"
- "שוב ביחד" [Instrumental]
- "כל מה שאתה צריך זה חברים"
- "מי הבוס?"
- "Mizzard Shuffle" [Instrumental]
- "פנים אל הרוח (שיר הנסיכה)" [Instrumental]
- "משהו יותר מחברים"
- "קרדיט סיום" [Instrumental]
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט החל להתפתח בסוף שנות ה-80, כאשר דון אוריולו (בנו של ג'ו אוריולו, יוצר סדרת הטלוויזיה) החל לעבוד על ספיישל טלוויזיה ארוך שנועד כפיילוט.[1] לאחר שאוריולו לקח את הפרויקט לאירופה, הוא הגיע לבמאי טיבור הרנאדי והצוות ההונגרי שלו, בעלות של 9 מיליון דולר.[2]
הסרט נפתח בהקדמה מאת פליקס, אשר מוצג ב-CGI באמצעות טכנולוגיית לכידת תנועה חדשה אז; מודל זה מופיע גם לאורך כתוביות הסיום. שאר הסרט, לעומת זאת, מוצג בהנפשה מסורתית.[3] האנימציה הופקה בסטודיו Pannonia Film בהונגריה, כאשר חלקים מסוימים הועברו בקבלנות משנה לאולפנים בפולין ובבולגריה.
הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
New World Pictures הרימה את הסרט במאי 1987, זמן מה לאחר סיומו, והוצגה בבכורה בתיאטרון Wadsworth בלוס אנג'לס בינואר 1989 כבחירה הפותחת של חגיגת האנימציה השלישית של לוס אנג'לס.[4]
במקור תוכנן לצאת לחג ההודיה בשנת 1988,[2] אולם הוא נדחק לשנת 1990[3] לפני ש-New World Pictures גנזה את הסרט לגמרי בגלל בעיות כספיות. בינתיים, הוא שוחרר בכמה שווקים זרים כמו בריטניה.[5]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט זכה לסיקור נרחב על ידי המבקרים והקהל עם יציאתו לאקרנים. ”מדריך הסרטים של האליוול” כינה זאת "ניסיון עמל לעדכן את הדמות המצוירת הקלאסית".[6] פיליפ סטריק מ- MFB ציין כי "סביר יותר לקבור את פליקס המחבב מעבר לתחייה מאשר לעורר גדודי מעריצים טריים".[6] בספרו משנת 2005 ”תוכניות מצוירות בטלוויזיה”, האל אריקסון ציין שהוא "הצליח להציל את כל הקסם השולי שהיה לסדרת הטלוויזיה מ-1960 על ידי הלבשה עם אנימציה ועיצוב דמויות מהשורה הראשונה".[1]
מדיה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית, הוא לא שוחרר באופן רשמי עד 1991 ב-VHS.[2][7] הסרט שוחרר ב-VHS ב-23 באוגוסט 1991[7][3] על ידי Buena Vista Home Video. הסרט היה גם מרכיב עיקרי ברשימת התוכניות של ערוץ דיסני במהלך שנות ה-90. נכון לשנת 2011, יציאות ה-DVD הלגיטימיות היחידות שלו התרחשו בבריטניה, הולנד, בולגריה, גרמניה וסרביה, ללא DVD של אזור 1 שעדיין יצא לאור.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פליקס החתול: הסרט", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"פליקס החתול: הסרט", באתר AllMovie (באנגלית)
"פליקס החתול: הסרט", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "פליקס החתול: הסרט", באתר אידיבי
"פליקס החתול: הסרט", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Erickson, Hal (2005). "Felix the Cat". Television Cartoon Shows: An Illustrated Encyclopedia, 1949 through 2003. Vol. 1 (A—L). McFarland & Company. p. 327. ISBN 0-7864-2099-5.
- ^ 1 2 3 Cawley, John; Korkis, Jim (1990). Cartoon Superstars. Pioneer Books. pp. 88–89. ISBN 1-55698-269-0. נבדק ב-20 במאי 2010.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 ""Felix The Cat: The Movie". The Big Cartoon DataBase. נבדק ב-8 באוגוסט 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Solomon, Charles (26 בינואר 1989). "L.A. Celebration Brings Home Animation". Los Angeles Times. p. Calendar 4. נבדק ב-12 במאי 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Felix the Cat (1990)".
- ^ 1 2 Gritten, David, ed. (2007). "Felix the Cat: The Movie". Halliwell's Film Guide 2008. Hammersmith, London: HarperCollins Publishers. p. 401. ISBN 978-0-00-726080-5.
- ^ 1 2 "New on Video". Beacon Journal. 12 באוגוסט 1988. p. D21. אורכב מ-המקור ב-27 בספטמבר 2013. נבדק ב-8 באוגוסט 2022.
{{cite news}}: (עזרה)