פמיניזציה של העוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פמיניזציה של עוני מתארת מצב בו שיעור העוני בקרב נשים גבוה יותר מאשר אצל גברים והעוני שלהן חמור יותר מזה של גברים. עוני בקרב נשים הולך וגדל וכתוצאה מכך, גדל אי השוויון ברמת החיים בין גברים לנשים.[1] על פי נתונים האו"ם שפורסמו בשנת 2000, מתוך 1.5 מיליארד אנשים החיים בפחות מדולר ביום הרוב הן נשים.[2] מחקר שנערך בדמוקרטיות המערביות בין השנים 1969–2000 מצא שהפמיניזציה של העוני קיים בכל המדינות שנחקרו בשנים שנבדקו וכי בכמעט בכל המדינות המגמה התחזקה עם השנים.[3]

התפתחות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-70 של המאה הוקדמת, החלו ארגונים וחוקרים העוסקים בעוני להבחין בעלייה באחוז הנשים העניות.[4] המונח הפך למוכר בשנות ה-90 של המאה הקודמת, בעקבות מספר דוחות של האו"ם בנושא.[5] ב-1978 החוקרת דיאנה פירס תבעה את המונח פמיניזציה של העוני במאמר The Feminization of Poverty: Women, Work and Welfare שפורסם בכתב עת אקדמי (Urban and Social Change Review). פמיניזציה של העוני מתאר את ייצוג היתר, ההולך וגובר, של נשים וילדים בקרב העניים בארצות הברית.[6] פירס טענה, כי על אף שיותר נשים השתלבו בשוק העבודה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת, אחוזי משקי בית העניים שבראשן עומדות נשים בקרב העניים גדל. פירס טענה שהסיבה לפמיניזציה של העוני היא העידר תמיכה של הממשלה בנשים גרושות ורווקות.[7]

ב-1995 בוועידת הנשים העולמית ה-4 של האו"ם, נוסחה "הצהרת בייג'ינג" (אנ'). ההצהרה כללה הכרה של המדינות שהשתתפו בכינוס בחשיבות מיגור העוני אצל נשים. פמיניזציה של העוני הוגדר כאחד מ-12 תחומי הדאגה הקריטיים הדורשים תשומת לב ופעולה מיוחדת של הקהילה הבינלאומית, ממשלות וחברה אזרחית.[2]

סיבות לעוני אצל נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויים במבנה המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עליית גיל הנישואים ואחוז הזוגות המתגרשים מעלים את הסיכוי לעוני בקרב נשים. נשים רווקות או גרושות שנסמכות על הכנסה יחידה, שלרוב נמוכה יותר מזו של גברים עלולות לסבול מעוני. בנוסף, מספר הילדים שחיים במשפחה חד הורית שבראשה עומדת אישה מגדיל את הסיכוי לעוני אצל נשים וילדיהן.[7] בארצות הברית, הפמיניזציה של העוני נבעה כמעט באותה מידה מהגידול המהיר בשכיחות משפחות החד הוריות שבראשן עומדת אישה ומהירידה בשיעורי העוני בקרב קבוצות אחרות.[8] גירושים או שינוי אחר במבנה המשפחה הם הגורם העיקרי להידרדרות לעוני בארצות הברית.[9] ברוסיה, אמהות חד הוריות הן הנשים העניות ביותר, וילדיהן נוטים לסבול מקשיי התפתחות בהשוואה לבני גילם.[10] גם בישראל, הסיכוי של גרושות לחוות עוני גדל בעקבות מזונות נמוכים, אי רציפות תעסוקתית, שכר ממוצע נמוך בהשוואה לגברים ועבודה במשרות מתגמלות פחות מבחינה כלכלית.[11]

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינות המתועשות, תעסוקה מפיחתה את שיעור העוני בעיקר אצל גברים. במדינות מתפתחות תעסוקה אינה בהכרח מקדמת יציאה מעוני. ככלל, הקשר בין תעסוקה וייצאה מעוני חלש יותר אצל נשים בעיקר מסיבות שנובעות מאפליה וחסמים מובנים בשוק התעסוקה.[12] בחברות רבות ברחבי העולם, נשים מתמודדות עם הגבלות על הבחירות וההזדמנויות העומדות בפניהן. ההבדלים המגדריים מצמצמים את אפשרויות התעסוקה ומובילים לעיתים קרובות להכנסה נמוכה יותר לנשים. מספרן המועט של נשים בצמתי קבלת החלטות מגבילה את קידום תוכניות וסיוע לנשים בתעסוקה והשכלה.[13] מחקר שבדק את מעמדן הכלכלי-חברתי של נשים בישראל בין השנים 1997–2011, מצא כי על אף שיפור ברמת ההשכלה ועלייה בשיעור התעסוקה של נשים, נשים סובלות מעוני יותר מגברים.[14]

אלימות כלפי נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – אלימות נגד נשים

נשים שיש להן בני זוג או בני משפחה מתעללים מתקשות להתמיד בעבודה בגלל שליטה של בני המשפחה מתעללים בהן. אם הן מצליחות למצוא עבודה, הן עלולות להפסיד ימי עבודה והזדמנויות תעסוקתיות כתוצאה מפציעה ואין להן שליטה בהכנסות שלהן. לפי הבנק העולמי, במזרח התיכון וצפון אפריקה 35% מהנשים חוות אלימות במשפחה. אלימות נגד נשים, מהווה הפסד של 3.7% מהתמ"ג, שכן היא מונעת מנשים מלהשתתף בשוק עבודה. נשים שאינן מסוגלות לעבוד ולהתפרנס מתקשות לצאת ממעגל האלימות. כתוצאה מכך, הן ממשיכות לחיות מתחת לקו העוני.[15]

הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו קשר הדוק פמיניזציה של העוני לפמיניזציה של הגירה.[16] נכון לשנת 2021, כמעט מחצית מאוכלוסיית המהגרים בעולם הן נשים.[17] נשים מהגרות יכולות להשתחרר מתפקידים מגדריים מסורתיים שנכפו עליהן בארץ המוצא, אך נאלצות לעבוד במשק בית, כעובדות סיעודיות, בעבודה לא מקצועית בתנאים קשים ולא פעם בצורה לא חוקית. יש נשים מהגרות נאלצות לעבוד כעבודות מין[17][16] מהגרות שהפכו לעניות בעקבות ההגירה, הסובלות מבידוד חברתי וחסרות רשת תמיכה חשופות יותר לאלימות מינית וזנות.[18]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנשים ולנערות יש גישה מוגבלת לחינוך בסיסי במדינות מתפתחות. בגלל אפליה מגדרית חזקה והיררכיות חברתיות במדינות אלו. במדינות מפותחות אין בעיית גישה לחינוך.[19] כרבע מהבנות בעולם המתפתח אינן לומדות בבית הספר.[20] סביבות למידה לא בטוחות ולא מגינות משפיעות לרעה על חוויות הלמידה של בנות ומרתעות משפחות מלשלוח את בנותיהן לבית הספר. למשל, מחקר ממוזמביק מצא שסכנות כמו התעללות מינית בבית הספר או בדרך לבית הספר הרחיקו פי שלוש בנות מבית הספר בהשוואה לבנים. בטנזניה, נערות בהריון מגורשות מבית הספר ונמנעת מהן גישה לחינוך.[21] גישה רחבה לחינוך מובילה לצמצום העוני במשקי הבית[19] ובארצות הברית, השכלה גבוהה היא מפתח מרכזי לצמצום העוני של נשים.[22]

שינויי אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינויי האקלים מורגשים בכל כדור הארץ. אולם, אוכלוסיות שונות סובלות מהם יותר מהאחרות: חקלאים, אנשים החיים באזורים בהם קיימות סכנות להצפות, רעידות אדמה, סופות הוריקן ועוד. אסונות טבע כמו שיטפונות גורמים לאובדן חיים, נזק לתשתיות ופוגעים בצורה אנושה בחיי היומיום של אנשים. שיטפונות קשים עלולים גם לגרום לאבטלה, הגירות מסיביות ופגיעות בגוף ובנפש.[23] למרות התפיסה הניטלית מגדרית לשינויי אקלים, נשים נפגעות משינוי אקליים בדרכים שונות מגברים.[24] נשים אחראיות על ייצור ואספקת מזון למשפחותיהן, ביטחון תזונתי שלהן מושפע שינויי אקלים.[24] אסונות טבע מובילים לכך שגברים יוצאים לחפש פרנסה מחוץ לאזור האסון ונשים נשארות לשקם את הבתים והמשק החקלאי ולטפל בילדים ובזקנים. הן חשופות לפגיעות פיזיות ומילוליות ומדרדרות לעוני.[23]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Christensen, MacKenzie A. (2019), Leal Filho, Walter; Azul, Anabela Marisa; Brandli, Luciana; Özuyar, Pinar Gökcin (eds.), "Feminization of Poverty: Causes and Implications", Gender Equality, Encyclopedia of the UN Sustainable Development Goals (באנגלית), Cham: Springer International Publishing: 1–10, doi:10.1007/978-3-319-70060-1_6-1, ISBN 978-3-319-70060-1
  2. ^ 1 2 Beijing +5 - Women 2000: Gender Equality, Development and Peace for the 21st Century Twenty-third special session of the General Assembly, 5-9 June 2000, www.un.org
  3. ^ David Brady, Denise Kall, Nearly universal, but somewhat distinct: The feminization of poverty in affluent Western democracies, 1969–2000, Social Science Research 37, 2008-09, עמ' 976–1007 doi: 10.1016/j.ssresearch.2007.07.001
  4. ^ Janice Peterson, The Feminization of Poverty, Journal of Economic Issues 21, 1987, עמ' 329–337
  5. ^ United Nations. (1996). Resolution Adopted by the General Assembly on the report of the Second Committee (A/50/617/Add.6) – Women in development. 9 February 1996, Fiftieth session, Agenda item 95 (f), General Assembly A/RES/50/104. New York: United Nations
  6. ^ SUSAN W. HINZE and DAWN ALIBERTI, Feminization of Poverty, The Blackwell Encyclopedia of Sociology, 1, Wiley, 2007-02-15, ISBN 978-1-4051-2433-1. (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Janet Saltzman Chafetz, CHAPTER 7: The. Feminization of Poverty Past and Future, Handbook of the sociology of gender, New York: Kluwer Academic/Plenum Publishers, 1999, Handbooks of sociology and social research, עמ' 127, ISBN 978-0-387-36218-2
  8. ^ Donald Tomaskovic-Devey, The Feminization of Poverty: Nature, Causes, and a Partial Cure, Poverty and Social Welfare in the United States, Routledge, 1988, ISBN 978-0-429-30278-7
  9. ^ Julia A. Heath, B. F. Kiker, Determinants of Spells of Poverty Following Divorce, Review of Social Economy 50, 1992-10, עמ' 305–315 doi: 10.1080/758537075
  10. ^ Shireen Kanji, Labor Force Participation, Regional Location, and Economic Well-Being of Single Mothers in Russia, Journal of Family and Economic Issues 32, 2010-04-27, עמ' 62–72 doi: 10.1007/s10834-010-9198-z
  11. ^ ענת הרבסט, 'זוהי הגנה של המדינה על האישה ועל הילדים': חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, עיונים בתקומת ישראל מגדר בישראל, עמ' 681–651
  12. ^ E/1999/53 The role of employment and work in poverty eradication: the empowerment and advancement of women, www.un.org, ‏1999
  13. ^ Sakiko Fukuda-Parr, What Does Feminization of Poverty Mean? It Isn't Just Lack of Income, Feminist Economics 5, 1999-01, עמ' 99–103 doi: 10.1080/135457099337996
  14. ^ מירי אנדבלד דניאל גוטליב, מעמדן הכלכלי-חברתי של נשים בישראל 1997–2011, מחקרים לדיון 113, 2013
  15. ^ MENA must take bold action against Gender-Based Violence (GBV), blogs.worldbank.org, ‏2021-12-10 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 Amy M. Russell, “Victims of Trafficking”: The Feminisation of Poverty and Migration in the Gendered Narratives of Human Trafficking, Societies 4, 2014-12, עמ' 532–548 doi: 10.3390/soc4040532
  17. ^ 1 2 Danica, Feminization of Poverty, a Pandemic Across the Americas, Capire, ‏2021-10-18 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ Sassen, Women's Burden: Counter-Geographies of Globalization and the Feminization of Survival, Nordic Journal of International Law 71, 2002, עמ' 255–274 doi: 10.1163/157181002761931378
  19. ^ 1 2 Rosie Peppin Vaughan, Girls’ and women’s education within Unesco and the World Bank, 1945–2000, Compare: A Journal of Comparative and International Education 40, 2010-07, עמ' 405–423 doi: 10.1080/03057925.2010.490360
  20. ^ Global Issues: Gender Equality and Women’s Empowerment, www.peacecorps.gov (באנגלית)
  21. ^ Cassandra Lauren Melo, The Feminization of Poverty: A Brief Analysis of Gender Issues and Poverty among Women and Girls, The Canadian Journal of Critical Nursing Discourse Vol 1(1), 2019, עמ' pp 73-81
  22. ^ Mojisola Tiamiyu, Shelley Mitchell, Welfare Reform: Can Higher Education Reduce the Feminization of Poverty?, The Urban Review 33, 2001, עמ' 47–56 doi: 10.1023/A:1010384829009
  23. ^ 1 2 Wasia Arshad, Ikram Badshah, Abdul Raheem, [https://pjsr.com.pk/wp-content/uploads/2022/04/9.-Vol-4.-Issue-2-Apr-Jun-2022-Arshad-Badshah-Raheem-Climate-Change-In-Relation-to-Feminization.pdf CLIMATE CHANGE IN RELATION TO FEMINIZATION OF POVERTY AND WOMEN SOCIOECONOMIC STATUS; REFLECTIONS ON THE UNEXPLORED LINK], Pakistan Journal of Social Research Vol. 4, No. 2, 202265-72., עמ' 65-72
  24. ^ 1 2 Trish Glazebrook, Women and Climate Change: A Case-Study from Northeast Ghana, Hypatia 26, 2011, עמ' 762–782
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פמיניזציה_של_העוני&oldid=38016537"