ביטחון תזונתי
ביטחון תזונתי (באנגלית: Food security) הוא מונח המתאר מצב שבו משק בית או פרט מקבל גישה ישירה ויום יומית למזון בכמות ובאיכות העונה על צרכיו הבסיסיים. לעומת זאת חוסר בביטחון תזונתי הוא מצב שבו למשק בית או אדם אין גישה ישירה או יום יומית למזון.
בעיות בריאותיות הנובעות מחוסר בביטחון תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן בעיות בריאותיות רבות היכולות לנבוע מאי צריכת מזון.
הבעיות אצל הסובלים מחוסר בביטחון תזונתי נגרמות ממחסור בויטמינים ומינרלים הגורם למחלות רבות. משום שהגוף אינו מייצר את רוב הוויטמינים[1] ואינו מייצר מינרלים בכלל הוא מקבל את רובם דרך צריכת מזון ומשום שאנשים הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי אינם צורכים מזון באופן סדיר הם אינם מקבלים את אותם הוויטמינים או מינרלים.
ישנם מחלות רבות הנובעות ממחסור בוויטמינים ומינרלים:
- מחסור בוויטמין B1 עלול לגרום לדיכאון, בלבול, הפרעות בעיכול, חוסר תיאבון וחולשת שרירים. בסיסה של פרשת רמדיה הוא במחסור בוויטמין B1 בתרכובות צמחיות של מזון לתינוקות של חברת רמדיה, שגרם לפגיעה במערכת העצבים של תינוקות רבים וגרם להם לחלות במחלה בריברי הגורמת לחולשה, עצבנות, בחילה, כאבי שרירים, רעד בגפיים, ירידה במהירות הרפלקסים, הפרעה בקצב הלב והגדלת הלב.
- מחסור בוויטמין B2 עלול לגרום לסדקים בזוויות הפה, צריבה או גירוי בעיניים ועוד.
- מחסור בוויטמין B3 עלול לגרום להפרעות בעור, במערכת העיכול ובמערכת העצבים המרכזית.
- מחסור בוויטמין B5 עלול לגרום לעצבנות, עייפות, חוסר תיאבון ותחושת נימול.
- מחסור בוויטמין B6 עלול לגרום לאנמיה, עייפות והפרעות נוירולוגיות.
- מחסור בוויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה ולפגיעה במערכת העצבים.
- מחסור בנתרן יכול לגרום לתשישות, התכווצויות שרירים, סחרחורת והקאות. במקרים קשים עלולה לחול ירידה ניכרת בלחץ הדם, והיא גורמת בלבול, עילפון ופעמת.
- מחסור במגנזיום יכול לגרום לעוויתות, נדודי שינה, פעימות לב מהירות ובלתי סדירות.
- מחסור באבץ יכול לגרום לדיכאון ועצבנות.
- מחסור באשלגן יכול לגרום לעייפות, אובדן תיאבון, קצב לב לא סדיר, חולשה, בססת מטבולית (בסיסיות יתר בדם ובנוזלי הגוף), אנורקסיה, אדישות, התכווצויות שרירים ועוד.
היקף התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברחבי העולם ישנם כ-925 מיליון אנשים הסובלים מרעב המוני בשל עוני ולעומת זאת ישנם כ-2 מיליארד אנשים הסובלים מאי ביטחון תזונתי בגלל רמות שונות של עוני.
גורמים לחוסר ביטחון תזונתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוף 2007 נערך מחקר העריך את עליית אי ביטחון התזונתי בגלל סיבות רבות כמו: עליית שער הדולר, עלייה ברמת הייצור של דלק ביולוגי, עליית מחירי הנפט, גידול האוכלוסייה העולמית, שינויי אקלים, אובדן של קרקע חקלאית לטובת מגורים ומסחר והביקוש הצרכני הגובר בסין ובהודו שנטען כי העלה את מחירי האורז, עם זאת השפעתם של גורמים רבים נמצאת תחת דיון.[דרוש מקור]
ביטחון תזונתי במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רקע חקיקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
זכות היסוד של בני האדם לביטחון תזונתי נקבעה בסעיף 25 להצהרת זכויות האדם מ-1948[2].
האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד, שהתקבלה בנובמבר 1989. הגדירה את זכותו של כל ילד לרמת החיים ההולמת את התפתחותו הגופנית, הנפשית, הרוחנית, המוסרית והחברתית, ובכך קבעה כי על המדינה לנקוט צעדים נאותים על מנת לסייע להורים ולאנשים אחרים האחראים על הילד לממש זכות זו, ולספק לו במקרה הצורך עזרה חומרית ותוכניות סיוע, ובמיוחד בתחום המזון (לצד ביגוד ודיור)[3] כמו כן, האמנה הגדירה את זכותו של כל ילד למזון בריא ומזין בתוך אחד האמצעים להבטחת זכותו של הילד לבריאות ברמה הגבוהה ביותר[3].
בישראל, חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, התשע"א–2011 מגדיר ביטחון תזונתי כ"אפשרות לצרוך באופן סדיר מזון הכולל את כל רכיבי התזונה הנדרשים להתפתחות תקינה ולבריאות האדם"[4]. המשמעות של אי-ביטחון תזונתי היא היעדר אחד מהתנאים שבהגדרות.[2] מעבר לתנאים אלה, ניתן לסווג מצבים של אי-ביטחון תזונתי לפי רמות חומרה שונות, למשל, אי-ביטחון תזונתי מתון או חמור, או לפי משך התופעה, למשל, אקוטי או כרוני. בהתאם לחומרת התופעה ומשכה, אי-ביטחון תזונתי עשוי להוביל לאיכות הזנה לקויה, לחסרים תזונתיים, לתת- תזונה ובמצבי קיצון, לרעב[2].
נתוני התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי סקר הביטחון התזונתי שפרסם המוסד לביטוח לאומי בשנת 2016, 82.2% מהמשפחות בישראל חיו ב-2016 בביטחון תזונתי ו-17.8% מהמשפחות חיו באי-ביטחון תזונתי. הסקר הראה מגמה של עליה בביטחון התזונתי באוכלוסייה, בהשוואה לסקרים הקודמים. מגמת השיפור בביטחון התזונתי בכלל האוכלוסייה נתמכת בירידה בשיעורי המשפחות והנפשות החיות בעוני בין שתי התקופות. הירידה משתקפת היטב בקרב המשפחות עם ילדים, שאצלם ירדה רמת האי ביטחון תזונתי משיעורים הנעים סביב 30% לשיעורים שסביב 20%[5]. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, אי-ביטחון תזונתי קיים בשיעורים גבוהים יותר בקרב מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה, משפחות חד הוריות, נכים וכן בקרב משקי בית בחברה הערבית[6].
מבחינת אפיון תופעת האי-ביטחון התזונתי כתופעה מתמשכת (פרמננטית) – הממצאים מורים כי מרבית המשפחות (92.4%) מאלה שחיו בביטחון תזונתי 5 שנים קודם לכן (2012-2011), חיים בביטחון תזונתי גם ב-2016. ואולם מבין אלו שחיו באי ביטחון תזונתי ב-2011–2012 מעט פחות ממחצית (44.7%) המשיכו לחיות באי ביטחון תזונתי גם ב-2016. דהיינו בטווח זמן של כ-4 שנים רמת הפרמננטיות של תופעת האי ביטחון תזונתי מגיעה לקרוב למחצית[5].
לפי ארגון "לתת", מאז חודש מרץ 2020 מספר הבקשות לסיוע גדל כמעט פי שניים. מדובר בעשרות אלפי משפחות שהגישו בקשות לקבלת סיוע ברכישת מזון. לפי הערכה של המועצה לביטחון תזונתי, מספר משקי הבית המצויים באי-ביטחון תזונתי עומד על 150 אלף לפחות[6] (עדכנית לחודש יולי 2020).
מענה לאי ביטחון תזונתי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מרכז אדווה המענה הישיר עבור משפחות הסובלות מחוסר ביטחון תזונתי הוזנח במשך שנים על-ידי המדינה, ואת מקומה תופסות עמותות מזון, ארגונים חברתיים וארגוני צדקה[6].
ארגוני שירות כ'לתת', 'עמותת לשובע' ו'לקט ישראל', וארגוני סנגור כעמותות 'ידיד — מרכזי זכויות בקהילה', 'סנגור קהילתי' ו'המרכז לביטחון תזונתי'. פועלים בחלקם מראשית שנות התשעים, נמצאים בשטח על בסיס יום־יומי וערים לשינויים המתרחשים בו בזמן אמת. חלקם פיתחו לאורך השנים מערכי סיוע מקצועיים ענפים, בין אם בפעילויות סנגוריות־ייעוציות ובין אם במערכי תמיכה ישירים להספקת מזון במגוון דרכים החל בבתי תמחוי, עבור בחלוקת מנות מזון לבתי נזקקים וכלה בכרטיסים נטענים ייעודיים לרכישת מזון.[7]
מאז 2012 כלל תקציב המדינה חלק במימון המיזם הלאומי לביטחון תזונתי המספק תלושי מזון לכ-11 אלף משפחות, אך עדכנית ל-2022, טרם שולב תקציב זה בבסיס התקציב של משרד הרווחה. קואליציית ארגונים חברתיים בהובלת ארגון "מזון-תגובה יהודית לרעב" פנתה לשרי הממשלה בדרישה לשלב את מימון המיזם בבסיס התקציב ולהגדילו בהתאם לצורך הגובר כתוצאה מהעמקת העוני בתקופת הקורונה. מחקר הערכה של המיזם שנערך על ידי אגף המחקר של הביטוח הלאומי ב-2018 מציין כי כמחצית מהמשפחות המקבלות סיוע הן משפחות עובדות, וכי למיזם, במקומות בהם הוא פועל, תרומה לצמצום עומק העוני[6].
השלכות התופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השלכות אי הביטחון התזונתי הן קשות וחמורות, כפי שניתן לצפות מתופעה הקשורה לרעב ולמצב כלכלי. אי-ביטחון תזונתי פוגע הן בבריאות הפיזית, הן בבריאות הנפש והן במישור החברתי. לעיתים קרובות תזונתם של משקי בית הסובלים מאי-ביטחון תזונתי מורכבת בעיקר ממוצרי מזון לא בריאים. לכן בקרב אנשים הסובלים מאי-ביטחון תזונתי נמצא בעיות בריאות פיזית, כמו עייפות, תשישות, מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, אוסטיאופורוזיס, אנמיה, מצבים של מומים ופגות, השמנת יתר[8].
אי-ביטחון תזונתי גורם גם להידרדרות מתמשכת של בריאות הנפש, למצוקה פסיכולוגית, לדיכאון וחרדה, להיעדר טיפול רפואי בילדים, לפגיעה ברווחתם וכן לפגיעה קוגניטיבית המשפיעה על כישורי הלמידה, הזיכרון והחשיבה. הזנה לקויה של העובר או של הילד בתקופות הקריטיות תשפיע על עיכוב התפתחותי כבר בגיל הרך ובגילאי הגן, גורם המגדיל את הסבירות של פגיעה בלימודים, הישגים נמוכים עקב חוסר ריכוז בבית הספר ועזיבת מסגרות הלימוד בטרם עת[9].
החסך התזונתי גורם ללחצים במשפחה, לתחושת ניכור חברתי ולהתנהגות חברתית לא מקובלת.[10] המשפחות הסובלות מאי-ביטחון תזונתי נעזרות בעיקר ברשתות תמיכה לא פורמליות, משפחה מורחבת, שכנים, חברים וארגוני צדקה.[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נווית זומר, "ויהי בעת ההיא, והרעב כבד בארץ", באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ גוף האדם יכול לייצר את ויטמין D בעזרת קרני השמש.
- ^ 1 2 3 אזרייבה ג'נטה וגולדשמיט רבקה, מה אנו יודעים על ביטחון תזונתי בישראל?, עמ' 9
- ^ 1 2 אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, באתר cms.education.gov.il
- ^ חוק המועצה הארצית לביטחון תזונתי, תשע"א-2011, באתר www.nevo.co.il
- ^ 1 2 ביטחון תזונתי 2016, מהלך הסקר והממצאים העיקריים - מחקרים לדיון | ביטוח לאומי, באתר www.btl.gov.il
- ^ 1 2 3 4 אי-הביטחון התזונתי התרחב בעקבות הקורונה, באתר מרכז אדוה, 2020-07-09
- ^ ערן קליין, אי ביטחון תזונתי בישראל בחינת הטיפול הממשלתי באי ביטחון תזונתי כמקרה בוחן לתהליכי יישום מדיניות בישראל
- ^ נורית ניראל ברוך רוזן שירה ארז איילה בן הרוש איילת ברג ג'ני ברודסקי, ביטחון תזונתי בישראל בשנת 2003 והקשר לדפוסי תזונה
- ^ אהובה אבן זוהר, אי-ביטחון תזונתי: חוויותיהם של מקבלי סיוע במזון
- ^ 1 2 קאופמן, ר. וסלונים-נבו, ו, חוסר ביטחון תזונתי ורעב בקרב אוכלוסיות מצוקה בנגב: ממצאים ממחקר גישוש
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.