פצצת כדור פורח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פצצת כדור פורח יפנית

פצצת כדור פורחיפנית: 風船爆弾; פירוש מילולי: "פצצה הנישאת על ידי הרוח" או "פצצה הנשלחת על ידי הרוח") היא כדור פורח ממולא מימן, שנשא מטען 15 ק"ג חומר נפץ, ושימש את האימפריה היפנית במלחמת העולם השנייה לשם תקיפה של ארצות הברית היבשתית.

קוטרו של הכדור הפורח היה כעשרה מטרים. פצצות הכדור הפורח נשלחו לאוויר מאתרים בחופו המזרחי של האי הונשו, הוא האי המרכזי של יפן, ונישאו על כנפי זרמי הסילון לעבר ארצות הברית.

הפצצה היפנית באורגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־5 במאי 1945 הרגה פצצת כדור פורח אישה וחמישה ילדים סמוך ללייקוויו, אורגון. הפיצוץ התרחש כשהם ניסו לגרור פצצה מעין זו, אשר נחתה ביער. הרוגים אלו היו, ככל הידוע, הקורבנות היחידים של מתקפת "פצצות הכדור הפורח", והיחידים שנהרגו על אדמת ארצות הברית היבשתית כתוצאה ישירה של התקפת אויב במלחמת העולם השנייה.