אלסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מדינת אלסקה (ארצות הברית) - Alaska

(דגל המדינה) (סמל המדינה)
The Last Frontier, The Land of the Midnight Sun
מדינות ארצות הברית נוספות
עיר בירה	ג'ונו
העיר הגדולה ביותר	אנקורג'
מושל	שרה פַ‏לין (רפובליקנית)
שפות רשמיות	אנגלית
שטח	1,717,854 קמ"ר, 1 בארצות הברית
- יבשה	1,481,347 קמ"ר
- מים	236,507 קמ"ר, % 13.77
אוכלוסייה (2000)
- סה"כ	626,932, 47 בארצות הברית
- צפיפות	0.42 איש/קמ"ר, 50 בארצות הברית (אחרונה)
כניסה לאיחוד
- תאריך	3 בינואר 1959
- למניין	המדינה ה-49
אזור זמן	מזרחית ל- '169°30: 9-/8- UTC מערבית ל- '169°30: 10-/9- UTC
קו רוחב	'51°20 עד '71°50 צפון
קו אורך	130° עד 173° מערב
רוחב	1,300 ק"מ
אורך	2,380 ק"מ
נתוני גובה
- פסגה	6,194 מטרים
- ממוצע	580 מטרים
- הנמוכה ביותר	0 מטרים
קיצורים
- שם הדואר	AK
- ISO 3166-2	US-AK
אתר אינטרנט	www.state.ak.us

אלסקה היא המדינה הגדולה והצפונית ביותר של ארצות הברית. נמצאת בקצה הצפון מערבי של יבשת אמריקה, צפונית מערבית לקנדה.

בירת אלסקה היא העיר ג'ונו. באלסקה נמצא הר מקינלי, הגבוה בהרי צפון אמריקה (6,194 מטר).

השם "אלסקה" נגזר כפי הנראה מהמילה האלאוטית ל"ארץ גדולה" או "יבשת".

תוכן עניינים 1 גאוגרפיה 1.1 חלוקה לאזורי משנה 1.2 שימושי קרקע 1.3 אקולוגיה 2 היסטוריה 3 דרכים ראשיות 4 כלכלה 5 דמוגרפיה 5.1 שפות 5.2 דתות 6 סמלי המדינה 7 ראו גם 8 קישורים חיצוניים

[עריכה] גאוגרפיה

אלסקה היא אחת ממדינות ארצות הברית, אך היא אינה גובלת בשאר המדינות של ארצות הברית אלא מהווה מובלעת המופרדת מארצות הברית על ידי קנדה.

בירתה ג'ונו ממוקמת בארכיפלג אלכסנדר והיא נגישה רק דרך הים או בעזרת כלי טיס. המדינה גובלת במחוזות יוקון וקולומביה הבריטית הקנדים ממזרח; במפרץ אלסקה ובאוקיינוס השקט מדרום; בים ברינג, במצר ברינג, ובים צ'וקצ'י ממערב; ובים בופור ובאוקיינוס הקרח הצפוני מצפון.

אלסקה היא המדינה הגדולה בשטחה בארצות הברית, 1,717,855 קמ"ר — יותר מכפול משטחה של טקסס, השנייה בגודלה, 695,621 קמ"ר. גודלה העצום שווה בקירוב למחצית שטחה של מערב אירופה.

[עריכה] חלוקה לאזורי משנה

• דרום מרכז אלסקה - הינו האזור המיושב ביותר. בו נמצאת העיר הגדולה ביותר - אנקורג' (Anchorage), ונמל הנפט הגדול והמפורסם של העיר ולדז (Valdez). האזור מאופיין בהרים נמוכים (עד 1000 מטר), ובמזג אוויר נוח ביחס ליתר המדינה.
• דרום מזרח אלסקה - גם הוא אזור מאוכלס, ובין היתר מצויה בו הבירה ג'ונו (Juneau). האזור כולו נחשף עם נסיגת הקרחונים, והוא מאופיין בקרחונים הנשברים לתוך פיורדים רחבים. אזור זה מנותק ממערכת הכבישים, והגישה אליו הינה באמצעות מטוסים וקו מעבורת היוצא מהעיר סקאגווי (Skagway).
• דרום מערב אלסקה - כולל את האי קודיאק, חצי האי האלסקני (Alaska Peninsula), ואת האיים האלאוטיים. באזור זה מתרכזת תעשיית הדייג של המדינה.
• מרכז אלסקה - כולל את מרבית שטחה של המדינה, ומאופיין בשני רכסי הרים ארוכים וגבוהים - רכס אלסקה (בו נמצא הר מקינלי) ורכס ברוקס. בין שני רכסים אלה זורם נהר יוקון. החלק המערבי יותר באזור זה מאופיין במישורי טונדרה גדולים, הוא אינו מחובר למערכת הכבישים וכמעט אינו מאוכלס. בחלק המזרחי עובר ה"אלסקן הייווי" (Alaskan Highway), שלאורכו פזורים יישובי האזור, וגם צינור הנפט האלסקני, המוביל נפט מצפון המדינה לדרומה. מזג האוויר באזור זה הוא סוב-ארקטי, אשר הולך ומתקרר ככל שמצפינים.
• המפנה הצפוני - החל בקו פרשת המים של רכס ברוקס, ועד לחוף הים הארקטי, מכונה "המפנה הצפוני", והוא אזור ארקטי. כביש בודד מגיע לפרודו-ביי - נקודת היישוב הצפונית ביותר אליה ניתן להגיע באמצעות רכב.

[עריכה] שימושי קרקע

כ-65% משטחה של אלסקה הינם יערות לאומיים, פארקים לאומיים או שמורות טבע. הפארק הלאומי דנאלי (Denali National Park) הינו הגדול ביותר בכל ארצות הברית, ושטחו כ-24,500 קמ"ר (כ-18% יותר משטחה של מדינת ישראל).

באלסקה מרבצים רבים של מתכות ומינרלים, רובם בכמויות גדולות מאד. עופרת, נחושת ונפט מצויים בעתודות מוכחות ל-25 שנה לפחות. עם זאת, מדיניות הממשל הפדרלי הינה שלא לנצל את המשאבים הרבים הקיימים באלסקה, מתוך מחשבה לעתיד, בו יתדלדלו הכמויות במכרות ובשדות הנפט ביתר חלקי העולם. לכן, תפוקות המכרות ושדות הנפט באלסקה נמוכים יחסית.

אלסקה הינה המדינה הכי פחות צפופה מבין מדינות ארצות הברית. לשם המחשה, אילו הייתה מנהטן מיושבת בצפיפות הזהה לזו של אלסקה, היה מספר תושביה 25. מרבית האוכלוסייה מרוכזת בחלקה הדרומי של המדינה, ואי קודיאק. היתר מפוזר לאורך ה"אלסקן הייווי", ומעט תושבים פזורים בנקודות שאינן מחוברות כלל למערכת הכבישים או המעבורות.

[עריכה] אקולוגיה

עולם החי מאופיין ב:

• יונקים גדולים, כמו דוב גריזלי, דוב שחור, זאב, אייל קורא ואייל צפוני (Reindeer}.
• יונקים ימיים כמו כלב ים, אריה ים, לוטרה ולווייתנאים.
• מגוון רחב של דגים ובהם הסלמון
• מספר מועט של זוחלים המסוגלים להתמודד עם הקור.
• דו-חיים.

[עריכה] היסטוריה

סוברים כי בסוף תקופת האבן, כ-12,000 שנים לפני הספירה, קבוצות של לקטים-ציידים מאסיה חצו את גשר היבשה שהיה קיים בזמנו במצר ברינג מסיביר לתוך מה שמכונה כיום מערב אלסקה ויישבו את הארץ. מהגרים נוספים המשיכו להגיע לאלסקה במהלך אלפי שנים. אולם הגירה זו נעשתה דרך הים, היות שהגשר היבשתי כבר הוצף.

המגע המתועד הראשון בין תושבי אירופה לאלסקה היה בשנת 1741, כשויטוס ברינג הוביל משלחת עבור הצי הרוסי וגילה את אלסקה. ב-1784 התיישבו באזור לראשונה אירופאים, וחברה רוסית-אמריקאית החלה להרחיב את תוכנית ההתיישבות בתחילת המאה ה-19. חרף מאמצים אלה, האימפריה הרוסית מעולם לא מימשה את תוכנית אכלוס אלסקה במלואה, והמושבה שהגישה אליה הייתה קשה, שימשה רק כמקור לפרוות. הצאר הרוסי אלכסנדר השני ראה בה מטרד בלבד לאור החובות בהם שקעה רוסיה לאחר מלחמת קרים.

על רקע זה, ב-1867 רכשה ארצות הברית את אלסקה בסכום הפעוט יחסית של 7.2 מיליון דולר אמריקאי. סכום זה אמנם היה שווה הרבה יותר משוויו היום, אך קטן מהרבה מערכה הכלכלי האמיתי של אלסקה. את המהלך יזם ויליאם סיוארד, מזכיר המדינה של ארצות הברית, כמשקל נגד להתגבשות קנדה. המהלך לא זכה בזמנו לתמיכת הציבור האמריקאי, וסיוארד הואשם בבזבוז כספי הציבור. ברבות הימים, לאחר שהתגלו באלסקה מרבצי זהב, פחם, גז טבעי ונפט, התברר כי העיסקה הייתה אחת המוצלחות בהיסטוריה. ב-30 במרץ 1867 נחתמה האמנה בין הצדדים, וב-18 באוקטובר 1867 הונף לראשונה דגל ארצות הברית באלסקה. יום השני האחרון בחודש מרץ נחגג באלסקה כיום סיוארד וה-18 באוקטובר מכונה יום אלסקה.

בקיץ 1897 נמצאו מרבצי זהב בקלונדייק, ליד דוסון סיטי שבטריטוריות יוקון השכנה, והחלה בהלת הזהב של 1898. הגילוי עורר גם את אלסקה ובמקביל החלו לכרות זהב גם בה. רוב המחפשים שעברו לקנדה עברו דרך העיר סקגוויי וכך ניתנה תנופה לכלכלת דרום אלסקה.

ב-3 בינואר 1959 הצטרפה אלסקה לארצות הברית כמדינה ה-49.

ב-1964 התרחשה באלסקה אחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה, שזכתה לשם רעידת האדמה של יום שישי הטוב; הרעידה הרגה 131 אנשים והרסה כפרים רבים. ב-1968 נתגלו בצפון אלסקה מצבורי נפט גדולים, ובשנת 1977 הושלמה בניית קו צינור הנפט טראנס-אלסקה להעברת הנפט מצפון אלסקה, משדה הנפט המדרונות הצפוניים לנמל ואלדז לחוף פרינס ויליאם סאונד.

[עריכה] דרכים ראשיות

ההצעה לבניית דרכים ראשיות באלסקה הועלתה כבר בשנת 1930 אולם כדי שהרעיון יהיה בר ביצוע נדרשה הסכמת ממשלת קנדה. לממשלת קנדה לא היה עניין רב להשקיע בפרויקט מסוג זה כי הגבול היחיד שלה עם אלסקה הוא באזור פרובינציית יוקון - פרובינציה מעוטת תושבים, בתחילה הועלה הרעיון לבנות מסלול דרך הרי הרוקי הקנדיים אך צורכי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה קבעו את הנתיב הסופי. האמריקאים הם גם אלו שבנו ומימנו את מרבית הדרך. כביש זה נקרא אלסקה הייווי.

אלסקה מחוברת לקנדה בכבישים בודדים שהעיקרי בהם הוא אלסקה הייווי. כדי להגיע לאלסקה יש לעבור דרך פרובינציית יוקון ופרובינציית בריטיש קולומביה, שתיהן פרובינציות של קנדה.

[עריכה] כלכלה

בסוף שנת 2005 היה תוצר המדינה 39.9 מיליארד דולר. בצפון אלסקה יש מרבצי נפט גדולים, אולם הקדיחה וההובלה של הנפט עלולים לגרום לפגיעה בסביבה ויש גורמים המתנגדים להרחבת הקידוחים לאזורים נוספים בצפון אלסקה. בשנת 1989 עלתה על שרטון מכלית הנפט אקסון ואלדז, והנפט שהיה בה נשפך לים וגרם לאסון הסביבתי הכבד בתולדות ארצות הברית.

[עריכה] דמוגרפיה

בשנת 1950 היו באלסקה רק 128,643 איש ובשנת 1960 אלסקה מנתה 226,167 איש. גידול זה של 75.8% הוא הגידול החד ביותר באוכלוסייה בעשור כלשהו. בשנת 2000 מנתה אוכלוסיית אלסקה כ-626,000 איש. רוב האוכלוסייה שוכנת בעמקי הנהרות ולאורך החופים הדרומי והמערבי. פחות מ-50,000 נפש מתגוררים במרכז ובצפון המדינה.

הערים בעלי האוכלוסייה הרבה ביותר, לפי סקר משנת 2000 הן אנקוראג' עם 289,803 תושבים, פיירבנקס עם 133,524, הבירה ג'ונו עם 31,263, ואסילה עם 11,473 ופאלמר עם 9,307 תושבים.

במרץ 2007 פרסמה עיריית אנדרסן, הרחוקה 120 ק"מ מהעיר הקרובה פיירבנקס, תוכנית לחלוקה חינם של 26 מגרשים, 5 דונם כל אחד, שיינתנו חינם למי שיתחייב לבנות במגרש זה, תוך שנתיים, בית בשטח של כמאה מטר מרובע. עשרות אנשים מרחבי העולם התייצבו ושילמו 500 דולר פיקדון כשגם העובדה שאין תחנת הדלק ואין חנות מכולת בעיר, וכן העובדה שבחורף הטמפרטורה יורדת עמוק מתחת לאפס לא הרתיעה את הנרשמים.

[עריכה] שפות

לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2000, 85.7% מתושבי אלסקה מעל גיל 5 מדברים אנגלית כשפת אם. שאר השפות הן אסקימו-אלואט אותה דוברים חלק גדול מהילידים כשפת אם, ספרדית (2.88%), ושפות אסיאתיות.

[עריכה] דתות

82% מתושבי אלסקה הם נוצרים, מהם 76% פרוטסטנטים, 10% אורתודוקסים, 9% קתולים, 5% מורמונים ואחוז אחד אפיסקופלים. האחוז הגבוה יחסית של האורתודוקסים מקורו בשנות ההתיישבות הרוסית באלסקה. באלסקה יש כיום כ-3,500 יהודים, רובם באנקורג'.

[עריכה] סמלי המדינה

• הציפור המסמלת את המדינה - שכוי ערבה, אומצה על ידי הרשות המחוקקת בשנת 1955.
• הדג המסמל את המדינה - סלמון מלכותי, אומץ בשנת 1962.
• פרח הבר המסמל את המדינה - זכריני, אומץ על ידי הרשות המחוקקת בשנת 1917. הוא פרח רב שנתי, שנמצא לאורך כל אלסקה.
• המאובן המדינתי - ממותה צמרירית, אומץ בשנת 1986.
• אבן החן של המדינה - ירקן, אומצה בשנת 1968.
• החרק המסמל את המדינה - שפירית, אומץ בשנת 1995.
• החיה המסמלת את המדינה - אייל קורא, אומצה בשנת 1998.
• חית המים המסמלת את המדינה- לווייתן קשות ראש, אומץ בשנת 1983.
• מינרל המדינה - זהב, אומץ בשנת 1968.

[עריכה] ראו גם

• רכישת אלסקה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אלסקה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלסקה

• נוסח חוזה קניית אלסקה
• קו צינור הנפט טרנס-אלסקה