אלסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מדינת אלסקה (ארצות הברית) - Alaska
דגל אלסקה סמל אלסקה
(דגל המדינה) (סמל המדינה)
The Last Frontier, The Land of the Midnight Sun
מפת ארצות הברית עם אלסקה מודגשת
מדינות נוספות בארצות הברית
עיר בירה ג'ונו
העיר הגדולה ביותר אנקורג'
מושל שון פרנל (רפובליקני)
שפות רשמיות אנגלית
שטח 1,717,854 קמ"ר, 1 בארצות הברית
 - יבשה 1,481,347 קמ"ר
 - מים 236,507 קמ"ר, % 13.77
אוכלוסייה (2010)
 - סה"כ 735,132 (אומדן 2013), מס' 47 בארצות הברית
 - צפיפות 0.4 איש/קמ"ר, 50 בארצות הברית (אחרונה)
כניסה לאיחוד
 - תאריך 3 בינואר 1959
 - למניין המדינה ה-49
אזור זמן מזרחית ל- '169°30: 9-/8- UTC
מערבית ל- '169°30: 10-/9- UTC
קו רוחב '51°20 עד '71°50 צפון
קו אורך 130° עד 173° מערב
רוחב 1,300 ק"מ
אורך 2,380 ק"מ
נתוני גובה
 - פסגה 6,194 מטרים
 - ממוצע 580 מטרים
 - הנמוכה ביותר 0 מטרים
קיצור AK
אתר אינטרנט www.state.ak.us
(למפת אלסקה רגילה)
קרחון באלסקה גולש לים. למרגלות הקרחון ספינת תיירים
מחפשי זהב מטפסים על מעבר צ'ילקוט ב-1898

אלסקה (אנגלית: Alaska ) היא המדינה הגדולה מבחינת שטח והצפונית ביותר של ארצות הברית. נמצאת בקצה הצפון-מערבי של יבשת אמריקה, צפון-מערבית לקנדה.

בירת אלסקה היא העיר ג'ונו. באלסקה נמצא הר מקינלי, הגבוה בהרי צפון אמריקה (6,194 מטר).

השם "אלסקה" נגזר כפי הנראה מהמילה האלאוטית ל"ארץ גדולה" או "יבשת".

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלסקה היא אחת ממדינות ארצות הברית, אך אינה גובלת בשאר המדינות של ארצות הברית אלא מהווה מובלעת המופרדת מארצות הברית על ידי קנדה.

בירתה ג'ונו ממוקמת בארכיפלג אלכסנדר והיא נגישה רק דרך הים או בעזרת כלי טיס. המדינה גובלת במחוזות יוקון וקולומביה הבריטית הקנדים ממזרח; במפרץ אלסקה ובאוקיינוס השקט מדרום; בים ברינג, במצר ברינג, ובים צ'וקצ'י ממערב; ובים בופור ובאוקיינוס הקרח הצפוני מצפון.

אלסקה היא המדינה הגדולה בשטחה בארצות הברית, 1,717,855 קמ"ר — יותר מכפול משטחה של טקסס, השנייה בגודלה, 696,240 קמ"ר. גודלה העצום שווה בקירוב למחצית שטחה של מערב אירופה.

חלוקה לאזורי משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרום-מרכז אלסקה - הינו האזור המיושב ביותר. בו נמצאת העיר הגדולה ביותר - אנקורג' (Anchorage), ונמל הנפט הגדול והמפורסם של העיר ואלדז (Valdez). האזור מאופיין בהרים נמוכים (עד 1000 מטר), ובמזג אוויר נוח ביחס ליתר המדינה.
  • דרום-מזרח אלסקה - גם הוא אזור מאוכלס, ובין היתר מצויה בו הבירה ג'ונו (Juneau). האזור כולו נחשף עם נסיגת הקרחונים, והוא מאופיין בקרחונים הנשברים לתוך פיורדים רחבים. אזור זה מנותק ממערכת הכבישים, והגישה אליו הינה באמצעות מטוסים ומעבורות.
  • דרום-מערב אלסקה - כולל את האי קודיאק, חצי האי אלסקה (Alaska Peninsula), ואת האיים האלאוטיים. באזור זה מתרכזת תעשיית הדיג של המדינה.
  • מרכז אלסקה - כולל את מרבית שטחה של המדינה אזור רחב ממדים הינו אזור זה ומאופיין בשני רכסי הרים ארוכים וגבוהים - רכס אלסקה (בו נמצא הר מקינלי) ששוכן מצפון לרכס אלסקה ומדרום לרכס ברוקס. בין שני רכסים אלה זורם נהר יוקון. מרכז אלסקה הוא מקום שבו הטמפרטורה נעה בין קור קיצוני בחורף וחום עז בקיץ. החלק המערבי יותר באזור זה מאופיין במישורי טונדרה גדולים, הוא אינו מחובר למערכת הכבישים וכמעט אינו מאוכלס. בחלק המזרחי עובר ה"אלסקן הייווי" (Alaskan Highway), שלאורכו פזורים יישובי האזור, וגם צינור הנפט האלסקני, המוביל נפט מצפון המדינה לדרומה. מזג האוויר באזור זה הוא סוב-ארקטי, אשר הולך ומתקרר ככל שמצפינים.
  • המפנה הצפוני - החל בקו פרשת המים של רכס ברוקס, ועד לחוף הים הארקטי, מכונה "המפנה הצפוני", והוא אזור ארקטי. כביש בודד ה"דלטון הייווי" (Dalton Highway), שנפרץ לאורך קו צינור הנפט טראנס-אלסקה ורובו המוחלט יותר דרך עפר מכביש, מגיע מפיירבנקס לפרודהו-ביי - מקום קידוחי הנפט באלסקה, המהווה נקודת היישוב הצפונית ביותר אליה ניתן להגיע באמצעות רכב.

שימושי קרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כ-65% משטחה של אלסקה הינם יערות לאומיים, פארקים לאומיים או שמורות טבע. הפארק הלאומי דנאלי (Denali National Park) הינו אחד מהגדולים ביותר בכל ארצות הברית, ושטחו כ-24,500 קמ"ר (כ-11% יותר משטחה של מדינת ישראל).

באלסקה מרבצים רבים של מתכות ומינרלים, רובם בכמויות גדולות מאד. עופרת, נחושת ונפט מצויים בעתודות מוכחות ל-25 שנה לפחות. עם זאת, מדיניות הממשל הפדרלי הינה שלא לנצל את המשאבים הרבים הקיימים באלסקה, מתוך מחשבה לעתיד, בו יתדלדלו הכמויות במכרות ובשדות הנפט ביתר חלקי העולם. לכן, תפוקות המכרות ושדות הנפט באלסקה נמוכים יחסית.

אלסקה הינה המדינה הכי פחות צפופה מבין מדינות ארצות הברית. לשם המחשה, אילו הייתה מנהטן מיושבת בצפיפות הזהה לזו של אלסקה, היה מספר תושביה 25. מרבית האוכלוסייה מרוכזת בחלקה הדרומי של המדינה, ובאי קודיאק. היתר מפוזר לאורך ה"אלסקן הייווי", ומעט תושבים פזורים בנקודות שאינן מחוברות כלל למערכת הכבישים או המעבורות.

אקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם החי מאופיין ב:

אלסקה נחשבת למקום בו השפעת האדם על הסביבה הינה מועטת ביותר, בשל האוכלוסייה הדלילה. לפיכך, ערכי טבע ונוף רבים הם מוגנים. באלסקה שוכן הפארק הלאומי דנאלי - הגדול בין הפארקים הלאומיים של ארצות-הברית. בגלל העושר והכמות הגדולה של בעלי חיים וצמחים החיים באלסקה כמעט ללא הפרעה, נחשב אסון הנפט של אקסון ואלדז לאסון אקולוגי עצום, אף על פי שכמות הנפט שדלפה בו אינה הגדולה ביותר שדלפה אי פעם.

פעילות געשית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלסקה מספר הרי געש פעילים‏[1]. הר הגעש אוקמוק התפרץ ללא התרעה מוקדמת, ב-12 ביולי 2008. הר הגעש באי אוגוסטין התפרץ בתחילת 2006 והתפרצות קלה ב-2007.

הר הגעש רדבאוט, שגובהו 2,700 מעל הסובב אותו וקוטרו בבסיס הוא כ-6 ק"מ, הוא הר מסוג סטראטווולקנו, כלומר מרובד משכבות וולקניות של התפרצויות קודמות. ההר התפרץ ב-1778, 1881, במאה הקודמת ב-1902, 1922, 1966, 1989 ופעם נוספת ב-2009.

ההתפרצות האחרונה ברדבאוט הייתה בשנת 2009, כאשר כבר ב-30 בינואר הזהיר המכון הגעשי של אלסקה כי צפויה התפרצות, ב-31 בינואר הייתה רעידת אדמה געשית ונפער חור גדול בדופן הקרחון שצמוד להר הגעש. ב-15 במרץ, כחודש וחצי לאחר מכן, נרשמה פעילות סיסמית חזקה והובחנו קיטור ואפר הבוקעים מההר. ב-22 במרץ התחילה התפרצות געשית שהגיעה לשיאה ב-26-28 לחודש. ב-4 באפריל אובחנו 26 פעילויות געשיות. בתחילת מאי דווח כי הנזק המשני לתעשיית הנפט באזור מוערך ב-1.5 מיליון דולר.

רעידות אדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שנה מתחוללות באלסקה כ-5,000 רעידות אדמה בעוצמות שונות (כ-10% מכלל רעידות האדמה המתחוללות בכדור הארץ כולו).

אחת מרעידות האדמה החמורות של המאה ה-20, התחוללה ב-1964 וזכתה לכינוי רעידת האדמה של יום שישי הטוב (1964).

הסיבה לרעידות האדמה ולפעילות הגעשית היא טקטוניקת הלוחות שבין הלוח הצפון-אמריקאי לבין הלוח הפסיפי. הלוח הפסיפי שקע מתחת ללוח הצפון אמריקאי, גרם לשבר ענק לאורכו יש תזוזה של היבשת ולרעידות האדמה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוברים כי בסוף תקופת האבן, כ-12,000 שנים לפני הספירה, קבוצות של לקטים-ציידים מאסיה חצו את גשר היבשה שהיה קיים בזמנו במצר ברינג מסיביר לתוך מה שמכונה כיום מערב אלסקה ויישבו את הארץ. מהגרים נוספים המשיכו להגיע לאלסקה במהלך אלפי שנים. אולם הגירה זו נעשתה דרך הים, היות שהגשר היבשתי כבר הוצף.

המגע המתועד הראשון בין תושבי אירופה לאלסקה היה בשנת 1741, כשוויטוס ברינג הוביל משלחת עבור הצי הרוסי וגילה את האפשרויות הכלכליות של אלסקה. משלחות מחקר נוספות באו לאחר מכן, ביניהן משלחת המחקר שבה השתתף חוקר הארצות הרוסי הנודע פיודור ליטקה.

ב-1784 התיישבו באזור לראשונה ציידים וסוחרים רוסים, החברה הרוסית-אמריקאית החלה להרחיב את תוכנית ההתיישבות בתחילת המאה ה-19. חרף מאמצים אלה, האימפריה הרוסית מעולם לא מימשה את תוכנית אכלוס אלסקה במלואה, והמושבה שהגישה אליה הייתה קשה, שימשה רק כמקור לפרוות. הצאר הרוסי אלכסנדר השני ראה בה מטרד בלבד לאור החובות בהם שקעה רוסיה לאחר מלחמת קרים.

על רקע זה, ב-1867 חכרה ארצות הברית את אלסקה ל-100 שנים בסכום הפעוט יחסית של 7.2 מיליון דולרים. סכום זה אמנם היה שווה יותר משוויו היום, אך קטן משמעותית מערכה הכלכלי האמיתי של אלסקה. את המהלך יזם ויליאם סיוארד, מזכיר המדינה של ארצות הברית, כמשקל נגד להתגבשות קנדה. המהלך לא זכה בזמנו לתמיכת הציבור האמריקאי, וסיוארד הואשם בבזבוז כספי הציבור. ברבות הימים, לאחר שהתגלו באלסקה מרבצי זהב, פחם, גז טבעי ונפט, התברר כי העסקה הייתה אחת המוצלחות בהיסטוריה. ב-30 במרץ 1867 נחתמה האמנה בין הצדדים, וב-18 באוקטובר 1867 הונף לראשונה דגל ארצות הברית באלסקה. יום השני האחרון בחודש מרץ נחגג באלסקה כיום סיוארד וה-18 באוקטובר מכונה יום אלסקה.

בקיץ 1897 נמצאו מרבצי זהב בקלונדייק, ליד דוסון סיטי שבטריטוריות יוקון השכנה, והחלה בהלת הזהב של 1898. הגילוי עורר גם את אלסקה ובמקביל החלו לכרות זהב גם בה. רוב המחפשים שעברו לקנדה עברו דרך העיר סקגוויי וכך ניתנה תנופה לכלכלת דרום אלסקה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה ובמידה פחותה בתקופת המלחמה הקרה הוקמו באלסקה בסיסי צבא רבים שהביאו לגידול אוכלוסייה, זינוק כלכלי והגדלת ההתמכרות לאלכוהול אצל התושבים המקוריים.

ב-3 בינואר 1959 הצטרפה אלסקה לארצות הברית כמדינה ה-49.

ב-1964 התרחשה באלסקה אחת מרעידות האדמה החזקות בהיסטוריה, שזכתה לשם רעידת האדמה של יום שישי הטוב; הרעידה הרגה 131 אנשים והרסה כפרים רבים.

ב-1968 נתגלו בצפון אלסקה מצבורי נפט גדולים, ובשנת 1977 הושלמה בניית קו צינור הנפט טראנס-אלסקה להעברת הנפט מצפון אלסקה, משדה הנפט המדרונות הצפוניים לנמל ואלדז לחוף פרינס ויליאם סאונד.

דרכים ראשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצעה לבניית דרכים ראשיות באלסקה הועלתה כבר בשנת 1930 אולם כדי שהרעיון יהיה בר ביצוע נדרשה הסכמת ממשלת קנדה. לממשלת קנדה לא היה עניין רב להשקיע בפרויקט מסוג זה כי הגבול היחיד שלה עם אלסקה הוא באזור פרובינציית יוקון - פרובינציה מעוטת תושבים, בתחילה הועלה הרעיון לבנות מסלול דרך הרי הרוקי הקנדיים אך צורכי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה קבעו את הנתיב הסופי. האמריקאים הם גם אלו שבנו ומימנו את מרבית הדרך. כביש זה נקרא אלסקן הייווי. למרות שמו, מדובר בכביש דו-סטרי צר ברוב חלקיו, המתרחב מנתיב אחד לשני נתיבים רק בקרבת ערים ראשיות. בכל שנה בחודשי הקיץ נערכים בכביש שיפוצים רבים על מנת לתקן את נזקי מזג האוויר הסוער של אלסקה ויוקון.

אלסקה מחוברת לקנדה בכבישים בודדים שהעיקרי בהם הוא אלסקן הייווי. כדי להגיע מגוש המדינות המרכזי של ארצות הברית לאלסקה דרך היבשה, יש לעבור דרך פרובינציית יוקון ופרובינציית קולומביה הבריטית, שתיהן פרובינציות של קנדה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו צינור הנפט טראנס-אלסקה

בסוף שנת 2005 היה תוצר המדינה 39.9 מיליארד דולר. בצפון אלסקה יש מרבצי נפט גדולים, אולם הקדיחה וההובלה של הנפט עלולים לגרום לפגיעה בסביבה ויש גורמים המתנגדים להרחבת הקידוחים לאזורים נוספים בצפון אלסקה. בשנת 1989 עלתה על שרטון מכלית הנפט אקסון ואלדז, והנפט שהיה בה נשפך לים וגרם לאסון הסביבתי מהכבדים בתולדות ארצות הברית.‏[2]

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 היו באלסקה רק 128,643 איש ובשנת 1960 אלסקה מנתה 226,167 איש. גידול זה של 75.8% הוא הגידול החד ביותר באוכלוסייה בעשור כלשהו. בשנת 2009 מנתה אוכלוסיית אלסקה כ-698,473 איש. רוב האוכלוסייה שוכנת בעמקי הנהרות ולאורך החופים הדרומי והמערבי. פחות מ-50,000 נפש מתגוררים במרכז ובצפון המדינה.

הערים בעלי האוכלוסייה הרבה ביותר, לפי סקר משנת 2000 הן אנקוראג' עם 289,803 תושבים, פיירבנקס עם 133,524, הבירה ג'ונו עם 31,263, ואסילה עם 11,473 ופאלמר עם 9,307 תושבים.

במרץ 2007 פרסמה עיריית אנדרסן, הרחוקה 120 ק"מ מהעיר הקרובה פיירבנקס, תוכנית לחלוקה חינם של 26 מגרשים, 5 דונם כל אחד, שיינתנו חינם למי שיתחייב לבנות במגרש זה, תוך שנתיים, בית בשטח של כמאה מטר מרובע. עשרות אנשים מרחבי העולם התייצבו ושילמו 500 דולר פיקדון כשגם העובדה שאין תחנת דלק ואין חנות מכולת בעיר, וכן העובדה שבחורף הטמפרטורה יורדת עמוק מתחת לאפס, לא הרתיעה את הנרשמים.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי מפקד האוכלוסין של שנת 2000, 85.7% מתושבי אלסקה מעל גיל 5 מדברים אנגלית כשפת אם. שאר השפות הן אסקימו-אלואט אותה דוברים חלק גדול מהילידים כשפת אם, ספרדית (2.88%), ושפות אסיאתיות.

דתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

82% מתושבי אלסקה הם נוצרים, מהם 76% פרוטסטנטים, 10% אורתודוקסים, 9% קתולים, 5% מורמונים ואחוז אחד אפיסקופלים. האחוז הגבוה יחסית של האורתודוקסים מקורו בשנות ההתיישבות הרוסית באלסקה. באלסקה יש כיום כ-3,500 יהודים, רובם באנקורג', שבה ישנו גם בית חב"ד.

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Romanov Flag.svg קולוניות האימפריה הרוסית
אלסקהאמריקה הרוסיתפורט רוס (ארצות הברית)לוּ'שׁוּנְקוֹאוּ (סין)מבצר יליזבטה בהוואי (ארצות הברית)דאלני (סין)
Flag of the Russian-American Company.svg