פקט
 | |
| מיקומו של פקט בקבוצת יונה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | יונה |
| שמות נוספים | α ביונה, HD 37795 |
| סוג | כוכב הסדרה הראשית כחול |
| בהירות נראית | 2.65[1] |
| סיווג ספקטרלי | B9 Ve[1] |
| עלייה ישרה | 05ʰ 39ᵐ 38.94ˢ מילי-שניות קשת בשנה |
| נטייה | 26.8″ 04′ 34°- מילי-שניות קשת בשנה |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת | 1.87- |
| מרחק |
261 שנות אור 80.02 פארסק[1] |
| רדיוס | 5.8[2] רדיוסי שמש |
| מסה | 5[3] מסות שמש |
| עוצמת הארה | פי 477 מהשמש |
| טמפרטורה | 13,000[2] K |
| מהירות סיבוב | 350[4] ק"מ/שנייה |
| גיל | 90[3] מיליון שנים |
| מהירות רדיאלית | 35[1] קילומטר בשנייה |
| היסט | 7.2328±1.0229 אלפיות של שניות קשת, 11.4008±0.4452 אלפיות של שניות קשת |
פָקְט (מערבית: فاختة "פַאחִ'תַה" - תור צווארון), נקרא גם α ביונה, הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים יונה עם בהירות נראית מדרגה 2.65. הוא נמצא במרחק של כ-260 שנות אור ממערכת השמש.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פקט הוא כוכב הסדרה הראשית כחול מסוג ספקטרלי B9 Ve (בעבר סווג גם כתת-ענק כחול מסוג ספקטרלי B7 IV), מסתו מוערכת בכ-5 מסות שמש ורדיוסו כ-6 רדיוסי שמש. טמפרטורת פניו היא כ-13,000 קלווין והוא קורן בעוצמה גדולה פי 470 מהשמש באור נראה, אך בשל הטמפרטורה הגבוהה חלק ניכר מקרינתו היא בתחום העל-סגול כך שעוצמת ההארה הכוללת שלו היא יותר מכפולה.[3] לכוכב מהירות סיבוב עצמי גבוהה שמוערכת בכ-350 קילומטרים בשנייה והוא מעיף מפניו חומר שיוצר מעטפת המקיפה אותו ומגיעה לקוטר זוויתי של 5–7 אלפיות של שניית קשת[2] השקולות לרדיוס של 40–60 רדיוסי שמש, כלומר בערך פי 10 מרדיוס הכוכב עצמו. הקרינה העל-סגולה מייננת את הגז שבמעטפת ויוצרת ספקטרום פליטה אופייני של מימן מיונן ובשל כך נוסף הסימון e לסיווג הספקטרלי שלו. בעבר דווח שבהירותו של הכוכב משתנה והוא סווג כחשוד כמשתנה γ בקסיופאה,[5] אך מדידות עדכניות לא זיהו השתנות של יותר ממאית דרגת בהירות.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פקט באתר של ג'ים קלר
- פקט, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Phact
- ^ 1 2 3 A. Meilland, Ph. Stee, O. Chesneau, & C. Jones: VLTI/MIDI observations of 7 classical Be stars, Astronomy & Astrophysics, Vol. 505, Iss. 2, p. 690-1 (2009)
- ^ 1 2 3 R. S. Levenhagen & N. V. Leister: Spectroscopic analysis of southern B and Be stars, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 371, Iss. 1, p. 6 (2006)
- ^ A. Meilland, F. Millour, S. Kanaan, Ph. Stee, R. Petrov, K. H. Hofmann, A. Natta & K. Perraut: First spectro-interferometric survey of Be stars. I. Observations and constraints on the disk geometry and kinematics, Astronomy & Astrophysics, Vol. 538, id. A110, p. 11 (2012)
- ^ General Catalogue of Variable Stars: α Columbae
- ^ S. J. Adelman: Research Note Hipparcos photometry: The least variable stars, Astronomy & Astrophysics, vol. 367, p. 297 (2001)