יינון

‏

אנרגיות יינון של יסודות שונים

יינון היא האנרגיה שיש להשקיע בכדי להוציא אלקטרון אחד מאטום ניטרלי במצב גזי. זהו תהליך שבו אטום חסר מטען חשמלי הופך ליון. המושג מתייחס לתהליך בו אלקטרון אחד או יותר עוזב את האטום ומטען האטום הופך לחיובי, או לתהליך בו האטום קולט אלקטרון אחד או יותר, ומטען האטום הופך לשלילי.

הגורמים המשפיעים על אנרגיית יינון:

• מרחק: ככל שהמרחק שבין האלקטרון שיוצא מהאטום לגרעין גדל, הכוח החשמלי חלש יותר. מספר רמות האנרגיה הוא מדד למרחק ולכן ככל שיש יותר רמות אנרגיה, אנרגית היינון קטנה. באותו טור בטבלה המחזורית, ככל שנרד למטה אנרגית היינון תקטן.
• מטען הגרעין: ככל שמטען הגרעין גדול יותר, המשיכה החשמלית גדולה יותר, ותידרש יותר אנרגיה כדי להביא לעזיבתו של האלקטרון (בצורונים בעלי מספר אלקטרונים זהה, (איזואלקטרונים)).

בדרך כלל אנרגיית היינון הולכת וגדלה לקראת הצד הימני-העליון של טבלת היסודות מפני שככל שנלך ימינה בשורה, הכוח החשמלי יגדל ולכן אנרגית היינון תגדל. עם זאת, ישנן חריגות מכלל זה.

ראו גם

• זיקה אלקטרונית

קישורים חיצוניים

• אנרגיית יינון - בספרייה של מטח.

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.