פרנסיס סימור האדן

פרנסיס סימור האדן
Francis Seymour Haden
לידה	16 בספטמבר 1818; לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	1 ביוני 1910 (בגיל 91); Woodcote Manor, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	סורבון; קרייסט'ס הוספיטל; בית ספר דרבי ;
תקופת הפעילות	1833–1910 (כ־77 שנים)
תחום יצירה	רפואה, history of painting, אמנות חזותית, אספנות
פרסים והוקרה	עמית מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש; Knight Bachelor
בן או בת זוג	Deborah Delano Whistler (1847–?)
צאצאים	Anne Harriet Haden, Francis Seymour Haden

פרנסיס סימור האדן (באנגלית: Francis Seymour Haden‏; 16 בספטמבר 1818 – 1 ביוני 1910), היה מנתח אנגלי, וידוע בעיקר כחרט. הוא היה בלבה של תחיית התחריט בבריטניה, וממייסדי אגודת הציירים-תחריטאים, בהווה החברה המלכותית של המדפיסים, כנשיאה הראשון. הוא היה גם אספן וחוקר הדפסי רמברנדט.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדן נולד בצ'לסי, לונדון. אביו, צ'ארלס תומאס האדן, היה רופא ידוע ואוהב מוזיקה. הוא התחנך בבית הספר בדרבי, בבית החולים כריסטס וביוניברסיטי קולג', לונדון, וגם בסורבון, פריז, שם למד את התואר בשנת 1840.^[1]^[2] הוא התקבל כחבר במכללת המנתחים בלונדון בשנת 1842.^[3]

קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1843–1844, עם חבריו דובל, לה קאן וקולונל גיבוט, הוא נסע לאיטליה ועשה את הרישומים הראשונים ושישה תחריטים ישירות מהטבע. האדן לא למד באף בית ספר לאמנות ולא היו לו מורים לאומנות, אך בין השנים 1845–1848 הוא למד בקפידה את ההדפסים השייכים לסוחר יד שנייה בשם לאב, שהייתה לו חנות בבונהיל רו, רובע הקוויקר הישן של לונדון. בזמן סידור ההדפסים בסדר כרונולוגי, הוא למד במיוחד את עבודותיהם של החרטים המקוריים הגדולים, אלברכט דירר, לוקאס ואן ליידן ורמברנדט.

הדפסתו של האדן נעשתה הדדית גם על ידי גיסו הצעיר, ג'יימס מקניל ויסלר, בבית מגורי האדן בצ'לסי בשנת 1855. במקום הותקן מכבש דפוס ולמשך זמן מה האדן וויסלר שיתפו פעולה בסדרת תחריטים על התמזה. עם זאת, היחסים ביניהם והפרויקט לא החזיקו מעמד.

האדן עקב באומנות התחריט המקורי במרץ כה רב שהוא הפך לא רק למעצב הבריטי החשוב ביותר של אותה אמנות משנת 1865, אלא הביא לתחייתה באנגליה. מאמציו וההתמדה המאומצים שלו, בסיוע יכולתו של סר ויליאם דרייק, הביאו להקמתה של החברה המלכותית לציירים-מדפיסים וחרטים. היא עיצבה את החברה המלכותית של יוצרי הדפוס עד 1990. כשהנשיא האדן שלט בחברה במשך שלושים שנה ביד חזקה מראשית דרכה הראשונה בשנת 1880.

כתב פרידריך קפל, סופר ואספן הדפסים: "סר פרנסיס סימור האדן עשה עבודה חשובה בשמירה על דוקטרינה ברורה בתחריטים. הוא לא הודה שהיה "מסחרי" באופיו. תחריטים שנעשו בעקבות ציורים של ציירים אחרים נשללו נמרצות." באשר לחברי האקדמיה המלכותית "הוא שלט בהם ביד ברזל." ולא התקבלו בקלות כחברים בארגון.

על אף לימודו של האדן על החרטים הוותיקים באמנותו, הלוחות של האדן עצמו היו אינדיבידואליות מאוד. הוא העדיף לעבוד ישירות על הלוחות מול הנושא.^[4] אחד התחריטים הגדולים והבולטים ביותר היה הפרידה הגדולה של האגמנון.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של האדן על רמברנדט, מלבד השפעתם על יצירתו המקורית, הביאו להוצאת המונוגרפיה החשובה שלו על תחריטי האמן ההולנדי. האדן היה הראשון שקטלג את תחריטי רמברנדט באופן כרונולוגי ובשיטתיות. באמצעות ספרים והרצאות, ובעזרת תערוכה במועדון הברלינגטון לאמנויות יפות בשנת 1877, הוא ניסה לתת השתקפות אמיתית על יצירתו של רמברנדט, והוציא מהמאגר הרשום מספר רב של לוחות שיוחסו לו בעבר. נימוקיו של האדן התבססו על תוצאות מחקר של עבודות המאסטר בסדר כרונולוגי, ובאות לידי ביטוי בבירור במונוגרפיה שלו, "העבודה החרוטה של רמברנדט" שנבדקה מחדש באופן ביקורתי, הודפסה באופן פרטי בשנת 1877, וב"מלאכתה החרוטה של רמברנדט: אמת ושקר". (1895).

ספרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Etudes a l'eau forte (Paris, 1865)
About Etching (London, 1879)
The Art of the Painter-Etcher (London, 1890)
The Relative Claims of Etching and Engraving to rank as Fine Arts and to be represented in the Royal Academy (London, 1883)
Address to Students of Winchester School of Art (Winchester, 1888)
Cremation: a Pamphlet (London, 1875)
The Disposal of the Dead, a Plea for Legislation (London, 1888).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1847 הוא התחתן עם המוזיקאית דאשה ויסלר, אחותו למחצה של האמן ג'יימס מקניל ויסלר (האחים חולקים את אותו אב בלבד). בנו הבכור, פרנסיס סימור האדן (נולד ב־1850), התחנך במכללת מרלבורו בווילטשייר והיה בקריירה מכובדת כחבר ממשלה בקולוניה נטאל בין השנים 1881–1893.