אנגלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הממלכות האנגליות בתקופה האנגלו-סקסית

האנגלים הם קבוצה אתנית דוברת אנגלית שמקורה באנגליה, שבה חיים מרביתם ובה הם מהווים את הקבוצה הדומיננטית. בהתייחסות אחרת, האנגלים הם גם תושבי אנגליה, שלא כולם ממוצא אנגלי, המהווים את האומה הגדולה ביותר מבין ארבע האומות המרכיבות את הממלכה המאוחדת (ממלכת בריטניה). חלק מתושבי אנגליה, ובהם אנגלים לפי מוצאם, מגדירים עצמם מבחינה לאומית כבריטים ורואים בזהותם האנגלית זהות אזורית בלבד.

העם האנגלי נוצר מעירוב בין עמים קלטים ששכנו באנגליה מזמנים פרה-היסטוריים לבין העמים הרבים שפלשו אליה עד המאה ה-11 - הרומאים, עמים גרמאנים ועמים סקנדינביים. בתקופת התפשטותה של האימפריה הבריטית נפוצו רבים מהאנגלים ברחבי תבל, ובפרט בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד ובדרום אפריקה.

היסטוריה ומוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנו-בריטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומנו-בריטונים הוא השם הקיבוצי שבו מתוארת האוכלוסייה הקלטית דוברת הברטונית שגרה בבריטניה הגדולה תחת השלטון הרומי בפרובינקיה הידועה בשם "בריטניה". הדעה המקובלת היא שהגל הראשון של ציידים-לקטים התיישב באי בסוף תקופת הקרח. עד לפני פרק זמן קצר היה מקובל להניח שההגירה הגדולה של שבטים אנגלו-סקסוניים הטמיעה בתוכה את האוכלוסייה הברטונית הילידית, להוציא את ויילס ואת קורנוול, אך סקרים גנטיים שנערכו סתרו במקצת את המסקנות האלה.

אנגלו-סקסונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשם אנגלו-סקסונים נוהגים לכנות את האוכלוסייה שגרה בטריטוריה שהייתה תחת השלטון האנגלו-סקסוני בדרומו ובמזרחו של האי מאמצע המאה ה-5 לספירה עד הכיבוש הנורמני באמצע המאה ה-11. הדעה המקובלת היא שהאנגלו-סקסונים הם צאצאים של שבטים גרמאניים שהיגרו מדרום דנמרק ומשטח שנמצא כיום בצפון גרמניה במאה ה-5 לפנה"ס. הסבר אחר טוען שכוחות העזר הגרמאניים שנלחמו בשורות הרומאים נשארו באי אחרי עזיבת הרומאים בשנת 410.

ויקינגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-8 הופיעו באזור הוויקינגים והחלו לתקוף את האי. בתקופה זו היו באי ממלכות קטנות רבות, מתוכן וסקס ומרסיה היו החזקות ביותר. הלחץ הוויקינגי גרם להתקרבות בין שתי הממלכות. בתקופה זו עלה לגדולה שליטה של וסקס, אלפרד הגדול (849-899).

אלפרד הביס את הצבא הדני (תושבי דנמרק בעבר היו ויקינגים, וכיום הם נצר לאבותיהם) בקרב אדינגטון (878) והגיע להסכם עם המנהיג הדני, גותרום (Guthrum). על פי ההסכם הוגבלה ההתיישבות הוויקינגית לצפונו ולמזרחו של האי. להתיישבות זו הייתה השפעה ניכרת על השפה האנגלית.

איחוד הקבוצות האתניות השונות לעם אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ניצחונו של אלפרד, זכו בנו אדוארד הזקן, בתו אתלפלד גבירת המרסים (Æthelflæd lady of the Mercians) ונכדו אתלסטאן (Athelstan) להישגים צבאיים חשובים ושילבו חלקים גדולים מהטריטוריה הדנית בשטחים שהיו בשליטת הסקסונים. אנגליה הוקמה בשנת 937 על ידי אתלסטאן לאחר קרב ברונברוך. כך הפכה וסקס מממלכה קטנה בדרום-מזרחו של האי לממלכה החשובה בבריטניה הגדולה.

נורמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיבוש הנורמני סיים הן את השלטון האנגלו-סקסוני והן את השלטון הוויקינגי בבריטניה הגדולה. האליטה הנורמנית החליפה את האצולה האנגלו-סקסונית, אם כי האנגלו-סקסונים נשארו במעמד נחות למשך כ-300 שנה נוספות, עד היטמעותם המוחלטת. אף שרק נורמנים מעטים התיישבו באנגליה, הם השפיעו רבות על תרבותה, מִמשלה וחוקיה.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנגלים דוברים אנגלית, ענף במשפחת השפות הגרמאניות, כשפת האם שלהם. האנגלית המודרנית התפתחה מהאנגלית העתיקה עם השפעות מצרפתית, מלטינית ומשפות אחרות. אנגלים מעטים דוברים ולשית וקורנית (שפה קלטית שמקורה בקורנוול).

האנגלים חברים בכנסייה האנגליקנית מהמאה ה-16, אחרי פיצול הכנסייה הזאת מהכנסייה הקתולית. כנסייה זו משלבת חלקים מהכנסייה הפרוטסטנטית והקתולית. כיום, רוב האנגלים שמפגינים רגשות דתיים הם פרוטסטנטים, קתולים, או חברים בזרם נוצרי אחר. במפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2001 סיווגו את עצמם קצת מעל ל-37 מיליון מתושבי ויילס ואנגליה כנוצרים. כמו כן, כ-7 מיליון בני אדם, המהווים כ-15% מהאנגלים, הגדירו את עצמם כחסרי דת.

ענפי ספורט רבים אהובים על האנגלים, ביניהם: קריקט, קרוקט, כדורגל, רגבי ואחרים. האנגלים, בדומה לאומות אחרות המרכיבות את הממלכה המאוחדת, מתחרים בנפרד מהאומות האחרות. למשל, נבחרת אנגליה בכדורגל מייצגת את האנגלים ואילו נבחרת סקוטלנד, שגם היא חלק מאותה מדינה, מייצגת את תושביה הסקוטים של בריטניה הגדולה.