פרסאידים

פרסאידים
סוג	שנתי
שביט/אסטרואיד אב	סוויפט-טאטל
תקופת פעילות המטר	17 ביולי עד ה-24 באוגוסט
סביבות תאריך השיא	12 באוגוסט
הרדיאנט בקבוצת	פרסאוס
קז"ש בשנה רגילה	100
מהירות כניסה לאטמוספירה	59 ק"מ/שנייה

מטר פרסאידים הוא מטר מטאורים חזק במיוחד המגיע לשיאו מדי שנה בסביבות ה־12 באוגוסט, כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק שמותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle). הפרסאידים קרויים כך משום שהם נראים כאילו הם מגיעים מקבוצת הכוכבים פרסאוס.

מטר הפרסאידים הוא מטר המטאורים הנוח ביותר לצפייה בחצי הכדור הצפוני, גם ללא מנוסים בתחום:

• זהו אחד משני מטרי המטאורים השנתיים החזקים ביותר (השני הוא מטר הג'מינידים, לקראת סוף דצמבר).
• המטר מתרחש בשיא הקיץ, כך שישנו סיכוי נמוך לעננות גבוהה בשמי בישראל, וכן מזג האוויר מאפשר לשבת בנוחות בחוץ ולצפות בשמים.
• הרדיאנט שלו ("נקודת־המוצא" המדומה של כל המטאורים) נמצאת גבוה בשמים בקווי־הרוחב הצפוניים, ולפיכך עולה קצב המטאורים הנצפה.

הפרסאידים של 2004

בשנת 2004 היו שני שיאים לפרסאידים. השיא הרגיל היה, כבכל שנה, ב־12 באוגוסט בערך בשעה UTC 11:00 (14:00 לפי שעון ישראל), כלומר לאחר הזריחה בישראל. אך היה גם שיא נוסף, ב־11 באוגוסט בשעה UTC 21:00 (חצות לפי שעון ישראל): בערך בזמן הזה חלף כדור הארץ דרך שביל־אבק חדש יחסית, שהושאר מאחור על ידי סוויפט-טאטל בשנת 1862. קצב המטאורים הנצפה בזמן הזה היה כ־60 מטאורים בשעה.

הפרסאידים של 2007

בשנת 2007 נצפה שיא למטר הפרסאידים ביום שני, ה-13 באוגוסט, בשעה 3:00 בקירוב, על פי שעון ישראל. יש לציין כי בשנה זו התצפית הייתה נוחה ביותר, שכן הירח היה במולדו ולא הפריע לצופים, שיכלו לצפות בפרסאידים גם מאזורים מיושבים (בעיקר בחופי הים).

הפרסאידים של 2008

בשנת 2008 היו שני שיאים למטר הפרסאידים, הראשון השיא הרגיל, שהיה חלש יחסית עם קז"ש של כ-80, והשני, שיא לא צפוי, שהופיע בהפתעה לילה לאחר ליל השיא, והגיע לקז"ש של כ-130 בשעה למשך זמן קצר.

הפרסאידים של 2009

בשנת 2009 ניתנו מספר תחזיות מפי אסטרונומים מובילים בתחום המטאורים, לפעילות חזקה מהרגיל של הפרסאידים. התחזיות התממשו, והופיעו שלושה שיאים שונים במהלך 24 שעות, בקז"ש של 160, 200 ו-220. עקב התחזיות המטר קיבל פרסום רב בעולם, אשר חלחל גם לישראל, למרות שהתנאים לראותו בשנה זו היו נחותים, עקב מופע ירח גדול, ובמיוחד בישראל, עקב שעות שיא לא מתאימות. לכן על אף הציפיות הגדולות, היה זה מטר פרסאידים חלש יחסית מנק' מבטו של צופה בישראל, שלא זכה "להרגיש" את ההתפרצויות.

הפרסאידים של 2012

ב-2012 ניתן היה לצפות בפרסאידים מישראל בלילות שבין 11 באוגוסט לבין 13 באוגוסט. במקומות שבהם לא היה זיהום אור ניתן היה לצפות במספר של עד כ-200 פרסאידים בשעה. בישראל היו מספר תצפיות מאורגנות בקילומטר ה-101 בכביש הערבה (מאורגנת על ידי מצפה הכוכבים בגבעתיים); בחצבה ובפארק תמנע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה; בחוות כרמי הר הנגב, מצפון למצפה רמון על שפת מכתש רמון (בהשתתפות מצפה הכוכבים ברקת) וברמת יששכר שבמועצה האזורית הגלבוע‏.

הפרסאידים של 2028

בשנת 2000 התפרסם מאמר מאת חוקר המטאורים אסקו לייטינן, אשר חזה את התפרצות הפרסאידים בשנת 2004. בנוסף, באותו מאמר נתן החוקר תחזית להתפרצות חזקה מאוד של הפרסיאדים בשנת 2028, שתגיע לרמה של סופת מטאורים, משמע, אלפי מטאורים בשעה. תנאי התצפית באותו שנה יהיו קשים מבחינת אור ירח, אך המופע עדיין צפוי להיות מרשים, והאזור האידאלי בכדור הארץ לצפות ממנו יהיה בצפון יבשת אמריקה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרסאידים בוויקישיתוף

• אשכול פרסאידים, באתר הידען
• מטר הפרסאידים - מאמר על מטר הפרסאידים של שנת 2007 באתר "הידען".
• חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה - החטיבה מקיימת תצפיות סדירות, הרצאות ומפרסמת תחזיות למטרי מטאורים.
• הערך מטאורים ומטרות מטאורים באתר אסטרופדיה
• תחזית מטרי מטאורים עבור ישראל, באתר המועדון האסטרונומי