שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שביט או כוכב שביטאנגלית: Comet) הוא גוף שמיימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בקצה האחד של המסלול חולפים כוכבי השביט קרוב לשמש, במרחק כמה מיליוני קילומטרים ממנה, אך בקצה השני הם הרבה יותר רחוקים, לעתים רחוקים מכל כוכבי הלכת האחרים בנקודה זו, והם נמצאים במרחק מיליארדי קילומטרים מן השמש.

השם העברי, "שביט" ניתן לגופים שמיימיים אלה, ככל הנראה, בשל הדמיון שמצאו חכמינו בין ה"זנב הארוך" שלהם לענף דק, אשר נקרא בעברית מקראית ובלשון חז"ל "שבט"‏[1]:

Cquote2.svg

... ורש״י פירש, "כוכב היורה כחץ ברקים ממקום למקום וארך כשבט שהוא יורה ונראה כמי שפותח רקיע", ר״ל מטאורים. ובאופן דומה לזה פרש, "הערוך" "הכוכב הנראה בשמים מנתר ממקום למקום כאדם השובט בשבט ומורידו על התינוק שמרה בו, לפיכך נקרא שביט...

Cquote3.svg
פירוש המשנה והתוספתא - מסכת ברכות, מאת יעקב מאיר זלקינד (תרצ"ט), פרק ח'

כוכב השביט אינו פולט אור מעצמו. כדי להראות, עליו להיות קרוב לשמש. אור השמש גורם לשביט להאיר. במרבית השביטים ניתן להבחין רק באמצעות טלסקופ, אך מדי עשור שנים חולפים סמוך לכדור הארץ שביטים אחדים שניתן להבחין בהם גם בעין בלתי מזוינת.

לכוכבי השביט נקשרו אמונות שונות. חקר כוכבי השביט מאפשר להבין כיצד נוצרה מערכת השמש היות שהם מכילים חומר שנותר ללא שינוי מאז.

נכון ל-יולי 2013, מוכרים 4,894 שביטים מחזוריים.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שביט הוא גוש קרח. הקרח מורכב לרוב ממים קפואים בתוספת גזים קפואים ובתוספת גרגרי אבק בגדלים שונים, אבנים קטנות וסלעים בגדלים שונים, בעגה קוראים להרכב זה "קרח מלוכלך" להבדיל מקרח נקי המורכב ממים קפואים, לעתים בתוספת גזים קפואים.

כששביט נמצא רחוק מהשמש הוא אינו סופג קרינה בכמות מספקת להתכת הקרח ולכן הקרח ושאר המרכיבים קפואים כגוף אחד שמכונה "גרעין השביט". עם ההתקרבות לשמש מתנדף הקרח ונוצרת הילה של גזים שהשתחררו מהגרעין.

גרגרי האבק וחלקי ה"חצץ" שהיו לכודים בקרח משתחררים אף הם, אך גורלם שונה מזה של הגז. הילת השביט עשויה להגיע לקוטר של מאות אלפי ק"מ, אך כמות החומר בה דלילה למדי. הגזים בהילה נדחפים מכיווּן השמש והלאה, בגלל הקרינה וזרם החלקיקים ("רוח השמש") הנפלטים מהשמש. כך נוצר זנב השביט מהחומר שנפלט לתוך ההילה. החלקים המוצקים נזרקים מגרעין השביט במהירות של עשרות מטרים לשנייה ויוצרים זנב שני, שמושפע מקרינת השמש באופן שונה מהגזים, לכן יש שביטים שלהם זוג של זנבות.

Comet Diagram text stripped.png

השביט מורכב משלושה חלקים עיקריים:

  • גרעין העשוי חומר קפוא (קרח, פחמן חד-חמצני ומתאן), אבק וסלעים מתכתיים, ומגיע לקוטר שבין ק"מ ספורים למאה ק"מ.
  • קומה, שהיא ענן גזי המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה. קוטר הקומה יכול להגיע ל-100,000 ק"מ.
  • זנב מרהיב, שהוא החלק המוכר ביותר של השביט, המורכב משלושה רכיבים הנוצרים מהקומה: זנב יונים חשמליים, זנב אבק וזנב גזי.

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת השמש שלנו מרוכזים השביטים בעיקר בשני אתרים: חגורת קויפר המצויה מעבר לפלוטו ועננת אורט המקיף את כל מערכת השמש. לעתים, השפעת כוח הכבידה של השמש או אחד מגרמי השמים מנתקת את אחד השביטים ממקומו והוא נסחף לכוון השמש אותה הוא מתחיל להקיף.

כשהשביט רחוק מהשמש הוא רק "כדור שלג עמום". כמות הקרינה שמגיעה אליו מהשמש מזערית ואינה מספיקה על מנת להתיך את הקרח. מאחר שהשביט מקבל מעט קרינה הוא מחזיר מעט קרינה, ולכן נראה עמום. ככל שהוא מתקרב אל השמש ומקבל קרינה חזקה יותר, הוא הופך לפעיל יותר והקרח שעל פניו מתחיל להמריא - הוא הופך מקרח ישר לגז. השביט מגדל זנב, אותו ניתן לראות נמתח בכיוון המנוגד לכיוון השמש. למעשה לשביט יש שני זנבות: זנב אחד לבן ובולט שעשוי מחלקיקי אבק, והשני כחלחל שהוא זנב הפלזמה של השביט שנוצר מתגובה בין רוח השמש ויונים קלים שנפלטים מהשביט. זנב האבק יכול להגיע לאורך של 10 מיליון קילומטר וזנב היונים לארוך של 100 מיליון קילומטר. לאחר כ-500 סיבובים סביב השמש כמעט כל מעטפת הקומה נפרדת מהשביט ונשאר רק כדור הדומה יותר לאסטרואיד. חלק משביטים אלו מתנגשים באסטרואידים אחרים או מאבדים את מסלולם ויוצאים ממערכת השמש ולא חוזרים.

השמש מאירה את זנב וקומת השביט בצורה מרהיבה כאשר הוא מתקרב אל השמש.

בתרבות האנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, לא ידעו בני אדם את מקורם של כוכבי השביט, ולכן הופעתו הפתאומית של השביט והיעלמותו המהירה הטילו אימה על האדם ונחשבו לאות מבשר רעות. לפני כ-300 שנים, חקר אסטרונום אנגלי, אדמונד היילי, מסמכים שתיארו כוכבי שביט שנצפו. הוא מצא שכל 76 שנים בקירוב עובר כוכב שביט בחלק מסוים של השמים. היילי החליט שכוכב זה הוא כוכב שביט יחידי, שהגיע אל קרבת השמש במחזוריות של 76 שנה. הוא טען, כי כוכב השביט ישוב ב-1758, ויעבור באותו אזור בשמים. בשנת 1758, היילי כבר לא היה בין החיים, אולם כוכב השביט שב, ממש לפי תחזיתו של היילי. מסיבה זו הוא כונה "שביט היילי".

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמים תקנו ברכה לרואה תופעות טבע חריגות, ובין היתר שביט, כמובא במשנה תורה לרמב"ם:

Cquote2.svg

עַל הָרוּחוֹת שֶׁנָּשְׁבוּ בְּזַעַף, וְעַל הַבְּרָקִים, וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל קוֹל הַהֲבָרָה שֶׁתִּשָּׁמַע בָּאָרֶץ כְּמוֹ רֵחַיִם גְּדוֹלִים, וְעַל הָאוֹר שֶׁבָּאַוֵּיר שֶׁיֵּרָאוּ כְּאִלּוּ הֶן כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְרָצִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן זָנָב--עַל כָּל אֶחָד מֵאֵלּוּ--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא עוֹלָם; וְאִם רָצָה--מְבָרֵךְ בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית.

Cquote3.svg
– משנה תורה, הלכות ברכות, פרק י' הלכה י"ז

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי פלטיאל, "מסלולי שביטים ומסלולי כוכבי לכת", פי האטום ג-2, אפריל 1986.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]