פרשת ילדי ראוניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת ילדי ראוניון היא פרשה שהתפרסמה בתחילת שנות ה-2000 בתקשורת הצרפתית והעולמית, בעקבות תביעה שהגישו אזרחים צרפתים כנגד ממשלת צרפת על הזנחה והתעללות בהם בילדותם.

בשנות השישים והשבעים הובאו לצרפת אלפי ילדים, רובם ממוצא קריאולי, מהאי ראוניון, שהוא טריטוריה צרפתית. על פי ההסברה הצרפתית, הילדים הועברו לצרפת מסיבות הומניטריות ובתיאום עם שרותי הרווחה באי ראוניון, על מנת לספק לאותם ילידים, אשר לכאורה באו מחיי עזובה ומסביבת חיים נחשלת, תרבות וסביבה אירופאית, מודרנית ותומכת, ובכך לשפר את איכות חייהם ואת עתידם.

לא היה מדובר בחטיפה בהקשר פלילי, אלא בהעברה בהסכמה של ילדים שהוריהם חתמו על הסכמה בכתב, או שגדלו בראוניון ללא הורה אחראי. גורמים רשמיים שיקרו להורים כדי לשכנע אותם להיפרד מילדיהם. רבים בסופו של דבר עבדו כשכירי משק או כמשרתים עבור משפחות צרפתיות.

תוכנית היישוב מחדש הייתה פרי מוחו של מישל דברה, פוליטיקאי צרפתי בולט שמילא תפקיד מרכזי בכתיבת החוקה של הרפובליקה החמישית והפך לראש הממשלה הראשון שלה. הוא שימש כסגן מושל ראוניון בין השנים 19631988. דברה האמין כי צמיחתו המהירה של האי מהווה איום על עתידו. הפתרון שלו היה פשוט דיו: ליישב מחדש אנשים מהאי המרושש ביבשת.

התביעה עסקה בעוול שנגרם לילדים. הם נותקו מסביבתם הטבעית, הועסקו בעבודות כפיים ללא תמורה, ובניגוד להבטחות, הפכו בבגרותם לעובדי צווארון כחול. בשנת 2014 הצביעה האספה הלאומית בעד החלטה להעלאת המודעות לשערוריית היישוב מחדש ולעשות "כל שביכולתה כדי לסייע למחלקות לשעבר [של המדינה] לשחזר את ההיסטוריה האישית שלהם."[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.