מישל דברה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מישל דברה

מישל דברה (בצרפתית: Michel Debré‏; 15 בינואר 1912, פריז - 2 באוגוסט 1996) היה פוליטיקאי צרפתי גוליסטי, ממוצא יהודי. נחשב לאבי החוקה הנוכחית של צרפת, וכיהן כראש הממשלה הראשון של הרפובליקה החמישית תחת הנשיא שארל דה גול בשנים 1959 - 1962. ראש הממשלה הרביעי בתולדות צרפת, שהיה ממוצא יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישל דברה נולד בפריז, לפרופ' היהודי הנודע רובר דברה, אשר נחשב כיום על ידי רבים למייסד רפואת הילדים המודרנית. דברה הוא נכדו של סימון דברה, שהיה רב הקהילה בניי-סיר-סן. הוא למד תחילה בבית הספר התיכון "ליסה מונטן" ולאחר מכן ב"ליסה לואי-לה-גראן", ולבסוף רכש תואר בבית הספר למדעי המדינה (היום המכון למדע המדינה פריז) ותואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת פריז.

דברה שירת כקצין בחיל הפרשים בשנת 1939, ונלקח בשבי במהלך המערכה על צרפת אך הצליח להימלט לאחר כמה חודשים. הוא כיהן במועצת המדינה של צרפת תחת משטר וישי, והושבע על ידי המרשל פיליפ פטן. בפברואר 1943 הוא הצטרף למחתרת הצרפתית, וחבר לדה גול. במהלך קיץ 1943 מינה אותו הגנרל שארל דה גול, ששהה בלונדון, לבחור רשימת אישי ממשל שיחליפו את משטר וישי לאחר השחרור. במסגרת הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית שהקים דה גול שימש דברה כשר בין ספטמבר 1944 לדצמבר 1945.

בתקופת הרפובליקה הרביעית דברה תמך תחילה במפלגה הדמוקרטית הסוציאליסטית, אך ערק לבסוף למפלגה הרדיקלית הסוציאליסטית, על פי עצתו של הגנרל שארל דה גול: "עבור למפלגה הרדיקלית, כי שם תמצא את השרידים האחרונים למשמעות של מדינה". לאחר מכן הוא נבחר כסנטור של אנדר-לואר באסיפה הלאומית, תפקיד בו החזיק בשנים 1948-1958. בשנת 1957 ייסד את "קורייה דה לה קולר", עיתון שהגן בלהט על אלג'יריה הצרפתית, וקרא לשובו לשלטון של דה גול: בדצמבר 1957 כתב: "כל עוד אלג'יריה היא שטח צרפתי, כל עוד החוק של אלג'יריה הוא חוק צרפתי, הקרב על אלג'יריה הוא מאבק חוקי, ההתקוממות נגד אלג'יריה היא התקוממות חוקית."

בשנת 1958 הוא מונה לשר המשפטים בממשלת שארל דה גול, והופקד על ניסוח החוקה של הרפובליקה החמישית. לאחר אישורה הוא מונה לראש הממשלה הראשון, תפקיד בו כיהן בשנים 1959-1962. בכך הוא היה לראש הממשלה הרביעי של צרפת שמוצאו יהודי. קדמו לו לאון בלום (1936 - 1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953) ופייר מנדס פרנס (1954 - 1955). למעלה מעשרים שנה אחריו כיהן כראש ממשלת צרפת לורן פביוס (1984 - 1986), אף הוא ממוצא יהודי, אף כי הוריו המירו את דתם לפני לידתו.

דברה התפטר מתפקידו בעקבות חילוקי דעות עם דה גול בסוגיית הבחירה הישירה לנשיאות, ולאחר מכן הוסיף להחזיק בתפקידים מיניסטריאליים שונים בממשלות צרפת: במשרד האוצר בשנים 1966-1968, במשרד החוץ בשנים 1968-1969, ובמשרד ההגנה בשנים 1969-1973. כשר חוץ, הוא חתם מספר פעמים על הצהרות פומביות נגד התנועה הפאן ערבית.

דברה התמודד בבחירות לנשיאות צרפת בשנת 1981, וזכה ב-1.65% מהקולות בלבד. גם לאחר שפרש מהחיים הפוליטיים, הוא הוסיף להשמיע ברמה את דעתו בסוגיות שנויות במחלוקת בצרפת. בשנת 1988 נבחר לחבר האקדמיה הצרפתית. דברה המיר את דתו לקתוליות.

לדברה ארבעה בנים: היזם וינסן דברה (נולד ב-1939), העיתונאי פרנסואה דברה (1942), האורולוג והפוליטיקאי ברנאר דברה (1944), והפוליטיקאי ז'אן-לואי דברה (1944).

ציונים לשבח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • La Mort de l’État Républicain, 1947 – (מות המדינה הרפובליקנית)
  • Ces Princes qui nous gouvernent, 1957 – (אלה שרי הממשלה)
  • Une certaine idée de la France, 1972 – (תפיסה מסוימת על צרפת)
  • Une Politique pour la Réunion, 1975 –
  • Le Pouvoir Politique, 1977 – (כוח פוליטי)
  • Le Gaullisme, 1978 – (הגוליזם)
  • Français, Choisissez l’Espoir, 1979 – (צרפתים, בחרו בתקווה)
  • Lettre Ouverte aux Français pour la Reconquête de la France, 1980
  • Peut-on lutter contre le chômage?, 1982 – (האם אפשר להלחם באבטלה?)
  • Trois Républiques pour une France, 4 Bände, 1984 – 1995
  • Entretiens avec le Général De Gaulle: 1961 – 1969, 1993 – (שיחות עם דה גול: 1961 - 1969)
  • Combattre Toujours: 1969 – 1993, 1994 –

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]