פרשת סוקל
פרשת סוקל או תרמית סוקל (באנגלית: The Sokal Hoax) הוא כינוי שניתן לתעלול אקדמי שבו פורסם מאמר מופרך מיסודו בכתב עת מכובד.
בשנת 1996 פרסם הפיזיקאי אלן סוקל את מאמרו "פורצים גבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית" ( Transgressing the Boundaries: Toward a Transformative Hermeneutics of Quantum Gravity) בכתב העת Social Text. כעבור מספר ימים חשף הכותב בכתב העת לינגואה פרנקה כי המאמר הארוך ועמוס הערות השוליים מופרך מיסודו ומורכב מבליל שטויות, הבלים וטעויות בחשבון בסיסי. אחת הטענות המופרכות במאמר הייתה ש־
(פאי – היחס בין קוטר המעגל להיקפו) ו־G (קבוע הכבידה) הם תלויי הקשר היסטורי, כמו כן טוען המאמר בין השאר שבדיוק כמו המציאות החברתית גם המציאות הפיזיקאלית היא הבניה חברתית ולשונית ושתורת הכבידה הקוונטית מראה שהמרחב זמן איננו מציאות פיזיקאלית אובייקטיבית.
המאמר פורסם בגיליון של כתב העת שהוקדש ל"מלחמות המדע" - דיון מתמשך שהחל בשנות ה-70 של המאה ה-20, הסלים והגיע לשיאו בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, בין מצדדי המדע, רובם מדענים ופילוסופים אנליטיים של המדע, למתנגדיו, רובם סוציולוגים של המדע ומבקרי תרבות המשתייכים לזרם הפוסטמודרני. עקב פרסום זה התחוללה שערורייה רבתי באקדמיה, סביב השאלה מדוע פורסם המאמר מלכתחילה, ומה אומר פרסום המאמר על אמות המידה של כתבי האקדמיה של ימינו. סוקל עצמו הכריז במפורש שמטרת המאמר הייתה להדגים את הטפשות שבפוסטמודרניזם ואת הניוון המחשבתי שהוא גורם לאקדמיה.
ביקורת רבה נמתחה על עורכי Social Text וגרסה כי הסיבה העיקרית לכך שהסכימו לקבל את המאמר לדפוס היא עובדת היותו רווי במינוחים פוסטמודרניים אשר החמיאו לדעתם הפרטית של העורכים. להגנתם טענו עורכי כתב העת כי התייחסו לתוכן הפילוסופי של המאמר כניסיון ראשוני ולא מוצלח במיוחד של פיזיקאי להתמודד עם תאוריות ביקורתיות מורכבות, ושלא הייתה להם סיבה לחשוד בתוכן הפיזיקלי של המאמר בגלל המוניטין המכובד של הכותב. עוד טענו כי המאמר לא עמד אמנם בסטנדרטים הרגילים לפרסום, אולם הם חשבו שיש לו מקום בגיליון המיוחד שהוקדש למלחמות המדע.
אל מול הביקורת שנמתחה על עורכי ה-Social Text ועל ההגות הפוסט-מודרנית בכללותה, נשמעות כיום טענות (כך למשל, בספר "מגרסת הזהויות", שחר פלד, 2007) כי למעשה הפרשייה משמשת במקביל גם ככתב ביקורת אל מול אתוס המומחיות המודרניסטי. לטענת פלד, פרסום המאמר נובע דווקא ממבנה הוודאות המודרניסטי-מדעי, אשר במסגרתו המדען והשיח המדעי קונים את אמון החברה ללא תלות בתוכן הדברים. על כן, למרות היותו כתב עת המתהדר בנופך פוסט-מודרני, הרי שבבסיס פרסום המאמר עומד דווקא האמון שרחשו עורכי כתב העת לכותב המאמר על רקע שמו כפרופסור וממראה המאמר (לדוגמה - ריבוי הערות שוליים, מילים מדעיות וכתיבה אקדמית - אשר משמשים בסיס לשיח האקדמי-מדעי ללא תלות בתוכן).
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- The Sokal Hoax: the Sham that Shook the Academy. Bison Books, 2000. ISBN 0803279957 כולל את המאמר המקורי, ביקורות שפורסמו בעיתונים, ומאמרים אשר פרסמו אנשי אקדמיה בתגובה לפרשה כולה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- יהודה בלו, הקלות הבלתי נסבלת של פרסום מדעי, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 18 באפריל 2006
- שחר פלד, התרמית של סוקאל: ערך הידע (מתוך מגרסת הזהויות)
- האתר של אלן סוקל, כולל את המאמר המקורי, מאמרי תגובה ופרשנות
