פרשת קריקטורות מוחמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דף העיתון שבו מוצגות הקריקטורות ושבו פורסמו לראשונה בעיתון הדני, שעורר את תחילת המהומות והמחאות שהתפשטו לרחבי העולם.

פרשת קריקטורות מוחמד היא משבר ביחסי דנמרק עם העולם המוסלמי, שהחל בעקבות שתים-עשרה קריקטורות עיתונאיות שבהן מצויר מוחמד, שהופיעו במדור התרבות והסאטירה של העיתון הדני הנפוץ "יילנדס פוסטן" (Jyllands-Posten) ב-30 בספטמבר 2005 (לאחר זמן מה הופיעו הקריקטורות במעל 20 עיתונים במדינות שונות, בהן ישראל, שבה הופיעו הקריקטורות בעיתון ג'רוזלם פוסט).

התגובות לפרסום הציורים היו מעל ומעבר למצופה, והן התפשטו אל מעבר לדנמרק ויבשת אירופה בכלל; החל מאיומי מוות על הכותבים וציירי הקריקטורות ועד לשריפת שגרירויות דנמרק והפגנות אלימות ברחבי העולם. בנוסף, עוררה הפרשה דיונים ברחבי אירופה והעולם כולו באשר לגבולות חופש הביטוי וההתחשבות במיעוטים דתיים.

אף על פי שהקריקטורות פורסמו כבר בספטמבר 2005, המהומות והתגובות הסוערות לפרסום הקריקטורות החלו רק בחודשים ינואר ופברואר 2006, בעקבות פרסום הקריקטורות בעוד עיתונים. עד אז, המחאה הייתה שקטה יחסית.

הרקע לפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סביר להניח, שלא רק הציורים כשלעצמם הם שגרמו להתפרצות ולזעם הגדול בעולם המוסלמי כנגד אירופה ודנמרק. קדם להם רקע של מתח וכעס בין שני הצדדים. כבר קודם לכן נכתב בעיתון זה ובעיתונים אחרים מאמרים היוצאים כנגד שמרנותם וקיצוניותם של המוסלמים, בין השאר בעקבות הרצחו של תאו ואן גוך על ידי מוסלמי, על רקע דעות נוגדות לאסלאמיזציה.

בעקבות פיגועי הרכבת במדריד ופיגועי לונדון ביולי 2005 החלו רבים באירופה לחשוש מגל של טרור אסלאמי והקצנה של אוכלוסיות המהגרים המוסלמיות לעבר האסלאם הפונדמנטלי מבית אל-קאעידה והטאליבאן. על רקע זה חקקה ממשלת צרפת את חוק הרעלה, כדי להדגיש שהדמוקרטיה החילונית היא מעל כל דת ושלמוסלמים כדאי לנטוש את יהבם לחולל באירופה הפיכה מוסלמית.

ההתפרצות הסוערת ביותר של מתח זה בין המוסלמים לבין אירופה כולה אירעו במהומות שפרצו בצרפת ב-2005.

מוחמד הוא מייסד האסלאם, וחשיבותו בדת רבה ביותר. פגיעה בכבודו של מוחמד נחשבת לחטא באסלאם.

הקריקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקריקטורות תואר הנביא במצבים מצחיקים ומשפילים, כשבאחד מהם אף נראה מוחמד מסתיר מטען חבלה מתחת לכובעו. במקור הובאו הציורים במדור הסאטירי, מלווים במאמרים על חופש הביטוי. בין השאר נכתב שם:

"החברה המודרנית והחילונית באירופה דחויה, לדעת כמה מוסלמים. הם דורשים תשומת לב, והתחשבות מיוחדת בצרכיהם. רצונם מנוגד לשלטון הדמוקרטי ולחופש הביטוי השורר בדנמרק. זה נכון שיש גבול, וצריך לנסות להתחשב במיעוטים דתיים ולא לפגוע ברגשותיהם ובקדושים שלהם, אולם כאן לא נעשית כל פגיעה... אנחנו, בפרסמנו כאן את הציורים האלו, רוצים להבהיר לכולם שבדנמרק לא הייתה ולא תהיה צנזורה והגבלת חופש הביטוי."

וכן נכתב על גבולות הצנזורה בתקשורת ובעולם המודרני.

הקריקטורות פורסמו בעקבות סיפורו של קוֹרה בלוטגן (Kåre Bluitgen) לפלמינג רוס (Flemming Rose), עורך התרבות של היילנדס-פוסטן, על כך שאינו מוצא מאייר שיאייר את ספר הילדים שכתב אודות מוחמד. המאיירים, כך על פי בלוטגן, סירבו לעשות זאת בשל החשש לחייהם מהקהילה המוסלמית. בעקבות זאת פנה רוס לאגודת המאיירים הדנית וביקש מחבריה איורים של הנביא והסכמה ששם המאייר יפורסם בעיתון. בסופו של דבר קיבל כ-12 איורים ממחברים שונים ופרסמם, וזאת למרות שעל פי הזרם המרכזי באסלאם בן-זמננו אין לתאר את מוחמד בצורה מוחשית, ואין לצייר או לפסל את פניו. למרות הכול, העיתון לא הסיר את הקריקטורות, והן עדיין מופיעות באתר העיתון‏[1]. אחת מהקריקטורות אף יצאה כנגד יהודים.

תיאור האיורים:

  • מוחמד מוצג כנווד הרוכב על חמור.
  • על פניו של מוחמד מולבש חצי הסהר האסלאמי.
  • נראה קריקטוריסט המנסה לצייר דבר מה, בעוד מוחמד מתקרב אליו באופן מאיים.
  • מוחמד לובש כובע או מצנפת ישנה ומוזרה, בשונה משאר האנשים.
  • מוחמד מוצג כמהגר לא רצוי, ולא כנביא.
  • הקריקטורה שהסעירה ביותר את המוסלמים - מוחמד מחביא פצצה או מטען חבלה מתחת לכובעו, והוא מוצג כפצצה מתקתקת.
  • מוחמד מוצג כמלאך נקי מכל חטא.
  • מוחמד עם סכין בידיו, כשלצדיו שתי נשים מוסלמיות העטויות בורקה שחורה.
  • מוחמד עומד על ענן בשמים ומחכה למחבלים מתאבדים.
  • חצי הסהר ומגן דוד מוצגים יחדיו, כשמתחתיהם מופיע שיר על עושק נשים וניצולן.
  • מוחמד כמחבל מתאבד בשמים יחד עם בודהה, ישו ומשה. פוליטקאי דני ידוע מנסה לזהות את מוחמד, אך ללא הועיל.

התגובות לקריקטורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תגובתו הרשמית של העיתון היא כי הקריקטורות הן בגבולות חופש הביטוי השורר בדנמרק. עם זאת, מוסלמים רבים בדנמרק זעמו על הפרסום וכן מחו ויצאו להפגנות כנגד מערכת העיתון. מערכת העיתון מסרה שלפחות לשני קריקטוריסטים בעיתון נשלחו איומים ברצח. בעקבות כך, העיתון שיפר את מערכת האבטחה שלו. שגרירויותיהן של אחת-עשרה מדינות ערב דרשו פעולה כנגד העיתון מצד הממשלה הדנית.

בשלב זה נכנסה לתמונה קבוצה של אימאמים שמרנים בדנמרק, אשר נסעה, על פי העיתון גארדיאן[2], למצרים ולערב הסעודית עם תיק המכיל את שנים-עשר הציורים, ובנוסף שלושה ציורים ממקור לא ידוע, המתארים את מוחמד באופן מבזה במיוחד: באחד הוא נראה עם ראש חזיר, באחר הוא מתואר כפדופיל, ובשלישי נראה כלב מקיים יחסי מין עם מאמין מוסלמי. התמונות המזויפות הופצו במהירות ברחבי העולם המוסלמי באמצעות האינטרנט ובמסרונים.

ערב הסעודית ולוב החזירו את שגריריהן מדנמרק כמחאה על הקריקטורות ועל סרובו של העיתון להתנצל. חרם צרכנים גדול אורגן בכווית ובערב הסעודית על מוצרים מתוצרת דנמרק, והתפשט לאחר מכן למדינות ערב רבות אחרות. החרם נחל הצלחה גדולה, וגרם הפסדים של מאות מיליוני דולרים לחברות דניות וסקנדינביות. ארצות מוסלמיות אף ביקשו מהאו"ם לגנות את דנמרק על התקרית.

גם ברשות הפלסטינית נערכו הפגנות ואף נשרפו דגלי דנמרק[3], והג'יהאד האיסלאמי אף איים בחטיפת תיירים מסקנדינביה. ב-2 בפברואר מומשו האיומים, כשתייר גרמני נחטף בשכם, אך שוחרר לאחר זמן קצר, ואנשי טרור פלסטינים צרו על משרד האיחוד האירופי בעזה תוך כדי ירייה באוויר, בדרישת התנצלות (למרות שממשלת דנמרק כבר התנצלה)‏[4].

ב-4 בפברואר 2006 הוצתו שגרירויות דנמרק ונורבגיה בדמשק על ידי אלפי מתפרעים. דווח שנעשה ניסיון גם להצית את שגרירות צרפת, אך הוא סוכל ברגע האחרון על ידי המשטרה הסורית. בעקבות האירועים הורתה דנמרק לכל אזרחיה לעזוב את סוריה מיד‏[5]. ב-5 בפברואר באותה שנה הוצתה שגרירות דנמרק בביירות.

מהומות כבדות ואלימות במיוחד אירעו גם באפגניסטן ומצרים. באפגניסטן, נורו מספר מפגינים על ידי המשטרה המקומית.

ב-5 בפברואר פורסם באתר הליגה הערבית של אירופה איור של אנה פרנק במיטה עם היטלר[6], במסגרת מה שהליגה כינתה "תרגיל בחופש הביטוי". בנוסף, עיתון איראני נפוץ יזם תחרות ציורי קריקטורות בנושא השואה, כמחאה על קריקטורות מוחמד‏[7], מה שמהווה חוליה נוספת במדיניות הכחשת השואה שאיראן נוקטת.

בתגובה ליוזמת איראן, הכריזו שני יוצרים ישראלים, אייל זוסמן ואמיתי סנדי על "התחרות הישראלית לקריקטורות אנטישמיות"‏[8], שבה הורשו להשתתף רק ציירי קריקטורות יהודיים, במטרה להבליט את היחס השונה שניתן לקריקטורות פוגעניות בעולם היהודי לעומת העולם המוסלמי ולהגחיך את התחרות האיראנית. כעבור מספר ימים נצטברו למעלה ממאה קריקטורות מועמדות‏[9]. ב-6 באפריל 2006, בחר חבר השופטים, שכלל את יוצר הקומיקס האמריקאי ארט ספיגלמן, הבמאית עדנה שביט, המשורר מאיר ויזלטיר הקריקטוריסט הישראלי עמוס בידרמן ויוצר הקומיקס הישראלי אורי פינק, את הקריקטורה "כנר על הגג" של ארון כץ לקריקטורה הזוכה. בקריקטורה נראה כנר העומד על גשר ברוקלין ומנגד עולים באש מגדלי התאומים.

תגובה מוצלחת במיוחד לתחרות האירנית הייתה היוזמה של הקריקטוריסטים המערכתיים פורקום וקוקס שהצליחו להחדיר לתחרות האירנית קריקטורה המשווה בין אחמדיניג'אד להיטלר, סיפור המעשה מתואר באתר "אנכי"‏[10].

לאחר לחץ כבד, הסכים העיתון הדני להתנצלות חלקית והסביר שהוא מצר על הפגיעה במוסלמים, אך צריך להבין שאלו הקריטריונים לחופש הביטוי בדנמרק. למרות זאת, אף בדנמרק עצמה היו רבים שאמרו שלמרות עקרון חופש הביטוי ראוי היה להתנצל בפני הנפגעים מבלי לעורר פרשה כה גדולה היכולה אף להוביל למקרי טרור בתוך דנמרק, כגון פיגועי התאבדות.

בעקבות התגובות העזות ברחבי העולם המוסלמי כולו כנגד אירופה וסקנדינביה בכלל ודנמרק בפרט, פוטר אחד הקריקטוריסטים שציירו את הקריקטורות בעקבות סירובו העיקש להתנצל, אך המשבר עדיין היה רחוק מלהסתיים.

ב-19 בפברואר פרצו מהומות קשות בלוב עקב תמונתו של שר איטלקי שלבש חולצה ועליה קריקטורה של מוחמד. במהומות אלה נהרגו 10 מתפרעים מאש המשטרה הלובית, שניסתה למנוע מהם להצית את בניין השגרירות האיטלקית. השר, רוברטו קלדרולי, אולץ להתפטר. בניגריה נרצחו כ-15 נוצרים והוצתו מספר כנסיות במהומות של מוסלמים‏[11].

בשלב מסוים שר המסחר של איראן קרא לשנות את השם של הדייניש ל"ורד של הנביא מוחמד".

לבסוף, כעבור כארבעה חודשים מאז תחילת המחאות, המהומות ברחבי העולם המוסלמי שככו, בין השאר בעקבות אירועים אחרים שהסעירו את העולם המוסלמי, כגון הפיגוע במסגד אל-עסכרייה. למרות זאת, גם בימים שלאחר מכן נמשכו המחאות, אך בצורה שקטה יותר. החרם שהונהג כנגד מוצרים דנים וסקנדינביים עדיין התקיים במדינות רבות, וחברות רבות נפגעו.

הפרשה הייתה לאבן דרך ביחסי הגומלין שבין העולם המוסלמי הדתי לבין המערב החילוני, וביטאה, בעיני רבים, את גל האסלאם והקיצוניות ששוטף את אירופה כולה; גל שהתבטא, בין השאר, במתקפות טרור רבות וקיצוניות דתית.

ב-2 ביוני 2008 פוצץ מטען סמוך לשגרירות דנמרק באיסלמבאד, בירת פקיסטן. בהודעה שפרסם ארגון אל קאעידה נאמר שהפיגוע בא כנקמה על קריקטוריות מוחמד שפורסמו בדנמרק[12], בפיגוע נהרגו שישה אנשים‏[13].

ב-2010 סוכלה תוכנית לתקוף את משרדי ה"יילנדס פוסטן". ארבעת האנשים שהיו מעורבים בתוכנית - שלושה אזרחי שבדיה ואזרח תוניסיה נידונו ל-12 שנות מאסר.‏[14]

קורט ווסטרגארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קורט ווסטרגארד

הקריקטוריסט קורט ווסטרגארד, יליד 1935, מהעיתון הדני "יילנדס פוסטן", שהיה זה שהציג בזמנו את הדיוקן של הנביא מוחמד עם פצצה בטורבנו, היה בסוף שנת 2007 מטרה להתנקשות שהתגלתה על ידי השירותים החשאים של דנמרק. בפברואר 2008 נעצרו שלושה גברים מוסלמים - שני אזרחים תוניסאים ואזרח דני ממוצא מרוקאי שהיו מעורבים בפרשה. בעקבות גילוי תוכנית ההתנקשות, החל מנובמבר 2007 הקריקטוריסט, הממשיך לעבוד בעיתון, נאלץ לעקור לעיר אורהוס. שם הוא חייב לעבור עם אשתו כל שבועיים מדירת מסתור אחת לשנייה, מוגן על ידי בלשים.[דרוש מקור]

בתגובה להאשמות נגדו בקשר לקריקטורה, הזכיר ווסטרגארד באחד הראיונות עמו את המקרה, להבדיל, של פיקאסו, שנשאל על ידי קצין נאצי: "זה אתה שעשית את "גרניקה"?. "לא, זה אתם", ענה פיקאסו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר העיתון יילנדס פוסטן
  2. ^ סיפור של ילד מוביל להתנגשות תרבויות מאת לוק הארדינג, אתר הגארדיאן
  3. ^ פלסטינית שרפו דגלי דנמרק בגלל קריקטורה מאת רויטרס, אתר וואלה!
  4. ^ חמושים צרים על משרדי האיחוד בעזה בגלל הקריקטורות מאת רויטרס, אתר וואלה
  5. ^ דמשק: ההמון הצית השגרירויות, איתמר ענברי וברק רביד, אתר nrg מעריב
  6. ^ איי.פי, הנקמה המוסלמית: קריקטורות אנטישמיות, באתר ynet‏, 5 בפברואר 2006
  7. ^ איראן יוזמת תחרות קריקטורות בנושא השואה, אתר וואלה!
  8. ^ מוציאים את העוקץ, מאת איתי שטרן, אתר nrg
  9. ^ הקריקטורות בתחרות, אתר "פליקר"
  10. ^ צופן אחמדינג'אד, אתר אנכי‏‏
  11. ^ הזעם בעקבות הקריקטורה מסרב לדעוך, אתר מעריב-nrg
  12. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגוע בשגרירות הדנית, באתר ynet‏, 5 ביוני 2008
  13. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 6 הרוגים בפיגוע מחוץ לשגרירות הדנית, באתר ynet‏, 2 ביוני 2008
  14. ^ סוכנויות הידיעות, הקריקטורה של מוחמד: מאסר לתוקפי העיתון, באתר nrg‏, 4 ביוני 2012