טרור אסלאמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אינו עוסק בחלק מן המוקדים המרכזיים של הטרור האסלאמי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מדינות שנפגעו מפעולות טרור אסלאמי החל מה-11 בספטמבר 2001

טרור אסלאמי הוא כינוי לכלל פעולות הטרור או האלימות, שמבוצעות על ידי מוסלמים קיצונים, בשם דת האסלאם, הן אסלאם סוני והן אסלאם שיעי, לרוב בשמה של מלחמת קודש (ג'יהאד) נגד הבלתי מאמינים, המכונים "כופרים", בין אם הם מוסלמים חילוניים או שאינם מוסלמים. הטרור האסלאמי הוא תוצר של האידאולוגיה האסלאמיסטית, אשר רעיונותיה תפסו אחיזה במהלך המאה ה-20 והשתלבו גם באידאולוגיה של ארגוני הטרור הפלסטיני. במהלך מאה זו, בעיקר במחציתה השנייה, נוסדו ארגוני טרור אסלאמי בארצות רבות, וכיום פועלים ארגוני טרור אסלאמיים חמושים כמעט בכל ארצות האסלאם ואף מחוץ להן.

מאפייני הטרור האסלאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני הטרור האסלאמי מבססים את פעולותיהם על האידאולוגיה האסלאמיסטית, הרואה בדת האסלאם דרך חיים, הקובעת לא רק את אורח חייו של הפרט, אלא גם את אופי המשטר והחברה. ארגוני הטרור האלסאמיסטיים רואים בתרבות המערב את הניגוד המוחלט לאסלאם, ואת העולם החופשי הם רואים כאויב המוסלמים עלי אדמות. הם בזים לערכי המערב, ובפרט לדמוקרטיה, חילוניות, שוויון וזכויות אדם. ארגוני הטרור האסלאמי רואים צורך במלחמת חורמה, ג'יהאד, נגד מי שהם רואים כאויב (במקומות שונים ארגוני הטרור האסלאמי נלחמים נגד אויבים שונים), ומבצעים מעשי טבח ורצח המוניים, לרוב נגד קורבנות אקראיים ולא חמושים.
שנאה עזה במיוחד רוחשים מרבית ארגוני הטרור האסלאמי למדינת ישראל - בה הם רואים את האויבת המושבעת של הדת המוסלמית. הסיבות לכך הן היותה "נטע זר" של תרבות מערבית חילונית בלב המזרח התיכון, המוסלמי רובו ככולו, כמו גם שליטתה על ארץ ישראל (השייכת בעיניהם למוסלמים), ובפרט על ירושלים – עיר המקודשת לדת המוסלמית – ועל מסגד אל אקצא. אל גורמים אלה מצטרפים גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ואף העוינות ההיסטורית של המוסלמים כלפי היהודים. ארגוני הטרור האסלאמי אינם מכירים בזכות קיומה של מדינת ישראל, אותה הם מכנים "הישות הציונית", וחלקם אף טוענים שהציונות איננה אלא שלוחה של האימפריאליזם האמריקני. ארגוני הטרור הפלסטיני אף מקשרים בין המאבק הלאומי של הפלסטינים נגד הכיבוש הישראלי לבין מצוות הג'יהאד.

ישנם ארגוני טרור אסלאמי אשר מטרתם העיקרית היא "ג'יהאד פנימי", דהיינו, הפיכת משטרים חילוניים במדינות מוסלמיות למשטרי הלכה אסלאמיים, על כן הם מתמקדים ברציחות פוליטיות ובפעילות נגד השלטונות, כמו למשל האחים המוסלמים והג'יהאד האסלאמי המצרי. ארגוני טרור אסלאמי אחרים מבצעים פיגועים נגד אוכלוסיות אזרחיות של "כופרים", כאשר המטרה היא להרוג כמה שיותר בני אדם ולזרוע פחד בקרב אוכלוסיית האויב; לדוגמה: חמאס ואל-קאעידה.
על אף כי תאורטית הטרור האסלאמי, ה"ג'יהאד", מכוון נגד "הכופרים", לעתים קרובות קורבנות הטרור האסלאמי הם מוסלמים בעצמם (לעתים אף מוסלמים אדוקים), במקרה שהם "לא מספיק מוסלמים" (כמו למשל, באלג'יריה), כמו גם במאבקים אלימים פנים-אסלאמיים בין הסונים לשיעים (כמו למשל, בעיראק).
היו מקרים בהם הצליחו ארגוני טרור אסלאמי להשתלט על המדינה בה פעלו- מה שהפך את כל תושבי אותה מדינה לקורבנות טרור (כמו בסודאן ובאפגניסטן).

ארגוני הטרור האסלאמי משתמשים בכל האמצעים בהם משתמשים ארגוני טרור אחרים, כולל פיגועי ירי, הטמנת פצצות, הפגזת אזרחים וחטיפות, אך האמצעי המזוהה ביותר עם הטרור האסלאמי הוא פיגוע התאבדות - פיגוע בו המחבל מפוצץ את עצמו בתוך המון, ובכך ממית את עצמו ואת כל מי שבקרבתו. ארגוני הטרור האסלאמי מעודדים ומהללים את פיגועי ההתאבדות – לא רק בתור אמצעי לחץ על האויב, אלא בעיקר בתור אידאל בפני עצמו. בעיניהם, פיגוע התאבדות הוא הגילוי הנעלה ביותר של הנאמנות לדת המוסלמית, והמבצע אותו נקרא שהיד, דהיינו, מי שנהרג במלחמת קודש למען הדת המוסלמית. ארגוני הטרור האסלאמי טוענים כי המחבל המתאבד, השהיד, הופך לקדוש אחרי מותו ועולה לגן עדן, שם הוא מקבל 72 בתולות כגמול על מעשהו.

חלק מארגוני הטרור האסלאמי מתפקדים גם כתנועות חברתיות, השובות את לב ההמונים המוסלמים באמצעות תעמולה אסלאמיסטית ואף הקמת מוסדות חינוך וצדקה. באופן זה פועלים האחים המוסלמים במספר מדינות, כמו גם החזבאללה בלבנון והחמאס ברשות הפלסטינית.

אף על פי שישנם ארגוני טרור אסלאמי רבים, אשר פועלים במדינות שונות בעולם, חלקן מרוחקות אחת מהשנייה, ונלחמים נגד אויבים שונים, ישנו קשר אידאולוגי מובהק ואף ארגוני וכלכלי בין ארגוני הטרור האסלאמי השונים.

ארגוני טרור אסלאמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן סקירה תמציתית של ארגוני הטרור האסלאמי:

האחים המוסלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האחים המוסלמים

תנועה חברתית אסלאמיסטית אשר נוסדה בשנת 1928 במצרים על ידי חסן אל-בנא אחרי נפילת האימפריה העות'מאנית, ושמה לעצמה למטרה להילחם נגד השפעת המערב על ארצות האסלאם, ובפרט נגד מגמת החילון. תנועת האחים המוסלמים מרכזת את פעילותה במאבק פוליטי וצבאי נגד המשטרים החילוניים בארצות האסלאם. על פעולות הטרור של האחים המוסלמים נגד משטרים חילוניים נמנים רצח ראש ממשלת מצרים, מחמוד פהמי נוקשי, בשנת 1948, רצח 83 צוערים עלאווים בבית ספר לארטילריה בסוריה בשנת 1979, התנקשות כושלת בנשיא סוריה, חאפז אל אסד, בשנת 1980 (שגררה אחריה טבח שנעשה במוסלמים בסוריה בהוראתו של אסד) ומעורבות ברצח נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בשנת 1981. האחים המוסלמים השתתפו באופוזיציה האנטי-סובייטית במלחמת אפגניסטן הראשונה וכיום הם מסייעים לטרור הצ'צ'ני נגד רוסיה. כמו כן, מייסדי הג'יהאד האסלאמי המצרי באו מקרב האחים המוסלמים, וגם השייח' אחמד יאסין, מייסד החמאס, בא מקרב הסניף העזתי של האחים המוסלמים. בשנים 2011 ו-2012 עלו "האחים המוסלמים" לשלטון במצרים.

הג'יהאד האסלאמי המצרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הג'יהאד האסלאמי המצרי

ארגון טרור אסלאמי שהוקם בשלהי שנות ה-70 של המאה ה-20 במצרים על ידי פעילים אסלאמיסטיים שבאו מקרב האחים המוסלמים. בדומה לאחים המוסלמים, גם הג'יהאד האסלאמי המצרי פועל נגד המשטרים החילוניים בארצות האסלאם. על פעולות הטרור של הג'יהאד האסלאמי המצרי נמנים רצח נשיא מצרים, אנואר סאדאת, (אשר חתם על הסכם שלום עם ישראל) בשנת 1981 ופיצוץ מכונית תופת בשגרירות מצרים בפקיסטן בשנת 1995- פיגוע בו נהרגו 17 בני אדם. אימן א-זוואהרי, סגנו של אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה, היה בעבר מראשי הג'יהאד האסלאמי המצרי, ורוב גורמי המודיעין של המערב ומדינות ערב מצביעות על זה שהוא לא ארגון עצמאי כיום, אלא אחד מהמרכיבים של אל-קאעידה.

משטר המהפכה באיראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה האיראנית

בשנת 1979 השתלטה על איראן קבוצת מהפכנים שיעים קנאים, בהנהגתו של רוחאללה ח'ומייני, אשר השליטה מחדש את חוקי הדת המוסלמית השיעית כחוקי המדינה. המשטר האסלאמיסטי החדש קבע חוקים חדשים בשמה של הדת המוסלמית, אשר פגעו במעמד האישה, כגון חיוב כיסוי ראש לנשים ואיסור ללכת ברחוב בלי גבר. כמו כן, משטר המהפכה משקיע את עיקר כספי המדינה של איראן בהתחמשות גרעינית ובמימון טרור נגד ישראל. משטר המהפכה הוא שייסד, מממן ומאמן את ארגון הטרור השיעי חזבאללה בלבנון. כמו כן, הוא גם משקיע כסף בג'יהאד האסלאמי הפלסטיני ובחמאס, שתי קבוצות שאמנם שייכות לזרם הסוני של האסלאם, אולם הן די קשורות למשטר בטהראן. מאז תחילת המלחמה בעיראק ב-2003, איראן חשודה במימונן וחימושן של מליציות שיעיות במדינה זו, כגון צבא המהדי.

בשנת 2005 נבחר לנשיאות איראן מחמוד אחמדינג'אד, אשר הקצין את מדיניות פיתוח הנשק הגרעיני (על חשבון רווחת האזרחים), תוך שהוא מקדיש לנושא זה את מלוא מרצו, מתגרה בארצות הברית ומאיים להשתמש בנשק הגרעיני העתידי כדי להשמיד את ישראל.

הגי'האד האסלאמי הפלסטיני ("גא"פ")[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני

ארגון טרור פלסטיני קטן אשר נוסד בשנת 1973 בעזה על ידי פתחי שקאקי ומבצע פיגועים נגד ישראל. הג'יהאד האסלאמי אינו מכיר בזכות קיומה של מדינת ישראל, ובזמן האינתיפאדה השנייה נטל חלק בהתקפה המאסיבית של ארגוני הטרור הפלסטיניים על אוכלוסיית ישראל. הארגון הוציא אל הפועל מספר פיגועי התאבדות, אשר המפורסם שבהם בוצע במסעדת מקסים בחיפה על ידי אישה. עיקר מימונו של הג'יהאד האסלאמי בא מאיראן. לעומת חמאס, הגא"פ לעולם לא הסכים להפסקת אש (הודנא/תהדיה) עם ישראל ודוגלת במלחמה טוטאלית עם האויב ללא פשרות.

חזבאללה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חזבאללה

"מפלגת האלוהים", ארגון טרור אסלאמי שיעי בהנהגתו של חסן נסראללה, אשר נוסד בשנת 1982 בלבנון בשליחותה של איראן הח'ומייניסטית; ומטרתו – הפיכתה של לבנון למדינת הלכה אסלאמית שיעית שתהווה נקודת אחיזה של איראן באזור. חזבאללה הקים תשתית אזרחית בלבנון, במסגרתה הוא מממן בתי ספר אסלאמיסטיים ומוסדות צדקה - באמצעותם קנה לו אהדה רבה בקרב האוכלוסייה השיעית בלבנון. כמו כן, לחזבאללה זרוע צבאית הפועלת נגד ישראל. בשנים 1983 ו-1984 ביצע חזבאללה את שני פיגועי ההתאבדות הראשונים בהיסטוריה נגד שגרירות ארצות הברית בביירות. בשנת 1983 ביצע חזבאללה שני פיגועי ענק נגד מטה הנחתים האמריקאי בביירות ונגד כוחות הצנחנים הצרפתיים בעיר.

לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 ניהל חזבאללה לוחמת גרילה עיקשת נגד כוחות צה"ל ברצועת הביטחון בדרום לבנון. בשנת 1992 ביצע חזבאללה פיגוע בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, ארגנטינה, ובשנת 1994 ביצע פיגוע ענק בבניין מרכז הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1996 פתח חזבאללה בירי קטיושות לעבר צפון ישראל, אשר הביא למבצע ענבי זעם, בו הפציצה ישראל את לבנון. בשנת 2000 חטף חזבאללה שלושה חיילי צה"ל – את גופותיהם החזיר לישראל כעבור 4 שנים במסגרת עסקת חילופי שבויים. בשנת 2006 חטף חזבאללה שני חיילי צה"ל מתוך שטחה הריבוני של ישראל והחל בירי טילים חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו לעבר ישראל - שתי פעולות שהביאו לפריצתה של מלחמת לבנון השנייה.

במאה ה-21 השתלב חזבאללה בפוליטיקה של לבנון, אך עדיין שמר על מיליציה חמושה המבצעת פיגועי טרור כנגד מתנגדיה.

חמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חמאס

ארגון טרור אסלאמי פלסטיני, אשר נוסד בשנת 1987 ברצועת עזה על ידי אנשי האחים המוסלמים בראשות אחמד יאסין, ומטרתו- השמדת מדינת ישראל והקמת מדינת הלכה אסלאמית תחתיה בין הירדן לים. בדומה לחזבאללה בלבנון, כך גם החמאס בשטחים הקים רשת של בתי ספר אסלאמיסטיים ומוסדות צדקה, באמצעותה הוא חדר ללבבות ההמונים הפלסטיניים. החמאס הנהיג את ההתנגדות הפנים-פלסטינית לאש"ף החילוני בראשותו של ערפאת, ובפרט להסכמי אוסלו שחתם ערפאת עם ישראל בשנות התשעים. החמאס היה ארגון הטרור הפלסטיני הראשון שביצע פיגועי התאבדות נגד ישראל - מדיניות שהפכה לימים נחלתם של כל ארגוני הטרור הפלסטיניים, אף החילוניים שבהם. את גל פיגועי ההתאבדות באמצע שנות התשעים ארגן יחיא עיאש, אשר נהרג על ידי ישראל בשנת 1996.

בשנים 2000-2004 החמאס שיתף פעולה עם יתר ארגוני הטרור הפלסטיניים בהתקפת טרור חסרת תקדים על אוכלוסיית ישראל – האינתיפאדה השנייה, ביצע פיגועי התאבדות רבים בתוך ישראל, ניהל מאבקים קשים נגד כוחות צה"ל בשטחים והחל לשגר טילי קסאם מרצועת עזה לעבר שדרות וסביבתה. בכל פעולות אלה הצליח החמאס לגרום לאבידות רבות של ישראלים - אזרחים וחיילים כאחד. בשנת 2004 נהרג מנהיג חמאס אחמד יאסין על ידי צה"ל, ומיד אחריו גם יורשו, עבד אל-עזיז א-רנתיסי.

בשנת 2005 נסוגה מדינת ישראל מרצועת עזה על יישוביה האזרחיים ומתקניה הצבאיים במסגרת תוכנית ההתנתקות- מהלך שאותו הציג החמאס כניצחונו. בשנת 2006 ניצח החמאס בבחירות לרשות הפלסטינית שהתקיימו בעקבות מותו של ערפאת והכריז כי "יהפוך את עזה לטהראן". באותה שנה חמאס נטל חלק בחטיפת חייל צה"ל גלעד שליט והגביר את ירי הקסאמים על שדרות וסביבתה - פעולות שגרמו להתקפה של צה"ל על רצועת עזה במסגרת מבצע גשמי קיץ (בסיום המבצע יצאו שוב כוחות צה"ל מהרצועה). בשנת 2007 ביצע החמאס השתלטות צבאית אלימה על רצועת עזה, במהלכה טבח באנשי הפת"ח. בסוף שנת 2008 חמאס שוב החל בהפגזה מסיבית של ערי הדרום ויישובי עוטף עזה, דבר שהביא למבצע עופרת יצוקה בו הרג צה"ל למעלה מ-700 מחבלים ופגע קשה בתשתיות ברצועה.

בנוסף לאידאולוגיות של האסלאמיזם והלאומנות הפלסטינית, מחזיק חמאס באידאולוגיה אנטישמית קיצונית: הוא מכחיש את השואה וקורא להשמדת כל היהודים, אותם הוא רואה כאויבי האל.

אל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אל-קאעידה

ארגון טרור אסלאמיסטי בינלאומי שהוקם על ידי הטרוריסט המיליארדר הסעודי אוסאמה בן לאדן, בשנת 1988, והונהג על ידו עד להריגתו ב-2 במאי 2011, בפעולות כוחות קומנדו של צבא ארצות הברית בפקיסטן. אל-קאעידה שם לעצמו למטרה להילחם עד חורמה נגד העולם המערבי, ובראש ובראשונה, נגד ארצות הברית. בשנים 1992-2007 אל-קאעידה ביצע עשרות פיגועים נגד מטרות מערביות ואמריקניות בפרט ברחבי העולם, אשר שיאם בפיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001- הפיגועים הגדולים ביותר בהיסטוריה, בהם השתלטו מחבלים חמושים בסכינים על מטוסי נוסעים וריסקו שניים מהם לתוך מגדלי התאומים ואת השלישי לתוך הפנטגון. בפיגועים אלה נהרגו קרוב ל-3000 בני אדם. פיגוע ענק מפורסם נוסף של אל-קאעידה הוא ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה בשנת 1998, שבהן נהרגו יותר מ-200 בני אדם. פיגועי 11 בספטמבר זעזעו עמוקות את דעת הקהל בעולם המערבי, והם אלו אשר הובילו להתקפות האמריקניות נגד אפגניסטן ועיראק. מאז ביצע הארגון מספר פיגועים המוניים באירופה. כמו כן, אל-קאעידה מבצע פיגועים נגד כוחות הקואליציה בעיראק ותומך במחתרת הצ'צ'נית במאבקה נגד רוסיה.

טליבאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טליבאן

ארגון טרור אסלאמי אשר הצליח בשנת 1995 להשתלט על אפגניסטן והשליט בה משטר טרור אסלאמי קיצוני במיוחד, אשר שלל מנשות המדינה את כל זכויותיהן. תחת משטר הטליבאן הוכרחו הנשים לכסות את כל גופן ופניהן, ואפילו את העיניים, הן גורשו ממוסדות הלימוד ונאסר עליהן לרכוש השכלה. נשים שנחשדו בחטאים "מיניים" נענשו בעונשים אכזריים, כגון עקירת ציפורניים שנצבעו בלכה. לעתים קרובות נערכו הוצאות להורג פומביות. משטר הטליבאן תמך במשטר האסלאמי הקיצוני בסודאן, המבצע עד היום רצח עם באוכלוסייה המקומית ונתן חסות לטרוריסטים אסלאמיים.

בהמשך פוצצו אנשי הטליבאן את פסל הבודהה העתיק באפגניסטן וקבעו חוק שחייב את ההינדים באפגניסטן לשאת טלאי צהוב. משטר הטליבאן נתן חסות לאל-קאעידה ואפשר לבן לאדן ואנשיו לפעול באפגניסטן- עובדה שקוממה עליו את ארצות הברית בעקבות פיגועי 11 בספטמבר והביאה להתקפה אמריקאית על אפגניסטן ולפריצתה של מלחמת אפגניסטן השנייה, בה מוטט צבא ארצות הברית את משטר הטליבאן. עבר זמן רב מאז נפילת משטר הטליבאן עד אשר העזו הנשים לחשוף את פניהן.

רצח העם בסודאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצח העם בסודאן

בסודאן קיימת מתיחות רבת שנים בין השלטון הערבי-אסלאמי לתושבים השחורים-נוצרים, אשר הגיעה לשיאה ברצח עם של ממש שהחל בשנת 2003 ונמשך עד היום, במהלכו מבצעים כוחות אסלאמיים חמושים מעשי רצח, חטיפה ואונס באוכלוסייה המקומית. כ-450 אלף בני אדם נרצחו עד כה בידי הכוחות האסלאמיים החמושים בסודאן, או מתו ברעב ובמחלות, וכ-2 מיליון בני אדם גורשו או ברחו מבתיהם.

ארגוני הטרור בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיראק קיימת מתיחות פנים-אסלאמית רבת שנים בין הסונים לשיעים, שהתפרצה אחרי נפילת משטרו של סדאם חוסיין בשנת 2003. הטרור האסלאמי בעיראק החל כהתנגדות לכיבוש האמריקאי בדמותם של פיגועים נגד כוחות הקואליציה וחטיפות אזרחים זרים שהסתיימו בעריפות מתועדות של ראשי החטופים. על הכוחות המובילים את ההתנגדות בעיראק נמנית אל-קאעידה, המבצעת את החטיפות. אולם במהרה החלו כוחות ההתנגדות להפנות את האש אחד נגד השני ולבצע פיגועים המוניים נגד אזרחים עיראקיים, מוסלמים ולא-מוסלמים כאחד, אפילו במסגדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]