צוות וירטואלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צוות וירטואלי (באנגלית: Virtual Team) הוא צוות עבודה אשר חבריו ממוקמים במיקומים גאוגרפים שונים ומשתמשים בטכנולוגיות שונות לצורך ההתקשרות ביניהם.

ההבדלים בין צוות וירטואלי לצוות סטנדרטי באים לידי ביטוי במרחק הגאוגרפי, המשליך על זמינות חברי הצוות. כמו כן, חלוקת זמנים ושעות פעילות - הצוות נשען על כלי תקשורת אסינכרוניים בחלק ניכר מן הזמן, ומבצע פגישות מחוץ לשעות העבודה; פערי תרבויות - החל בכישורי שפה וכלה בגינונים, מנהגים, תרבויות מקומיות ותרבויות ארגוניות שונות; שוני במבנים הארגוניים - להבדיל מצוות סטנדרטי, בצוות וירטואלי לכל חבר בצוות התמחות בתחום נפרד. יתרונותיהם של צוותים וירטואליים לארגון באים לידי ביטוי ביכולת גיוס האנשים הטובים ביותר בתחום על אף אילוצי זמן ומקום, גמישות רבה יותר, תפוקה גדולה יותר, חיסכון בזמן ועלויות, הגברת התקשורת והלמידה בין גורמים שונים בארגון, הגדלת מגוון הרעיונות האפשרי והרחבת הצוות בקלות כיוון שאין צורך במקום פיזי. היתרונות מנקודת מבטם של העובדים הם גמישות בעבודה הן מבחינה גאוגרפית והן מבחינת לוחות זמנים, מספר הולך וגדל של סוגים והזדמנויות למידה, שיפור רב בגישה לידע ערכי, הזדמנויות רבות לרישות, מפגש והתפתחות חברויות בין קולגות. לפי מחקרים, מספר העובדים בצוותים וירטואליים עלה ביותר מ-800% במהלך השנים 2004-2009.

אתגרים בצוותים וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתגרי תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהמרחק בין חברי הצוות גדול יותר, כך הפרשי הזמן ביניהם גדולים יותר, וקשה יותר לתאם פגישות עבודה. מתעוררות בעיות תקשורת טכניות - חוסר תיאום, הפרעות ורעשי רקע, אי הבנות, העדר נגישות למסרים בלתי מילוליים (מחוות, הבעות פנים ושלל סממני שפת גוף). חלוקת התפקידים והצבת היעדים עלולות להיות מוגדרות בחוסר בהירות מפאת חוסר זמן לצורך הגדרת המשימות ולצורך ההיכרות עצמה של חברי הצוות זה עם זה. תקשורת שאינה מילולית קשה במיוחד להעברה, כשחברי הצוות לא רואים האחד את השני.

מחקרים מצאו כי תקשורת בתכיפות נמוכה והעדר רמזים שאינם מילוליים, המצויים בתקשורת משולבת מחשב (CMC - Computer Mediated Communication), מהווים גורם ישיר למשך זמן ארוך יותר בתהליך קבלת ההחלטות, וכשלים בהגעה להסכמה בזמן המוקצה לכך.

אתגרי טכנולוגיה ואימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי שפגישה תתקיים, הכרחי שכל הגורמים המעורבים יכירו היטב את הטכנולוגיה או הכלי, שמשמש לקיום הפגישה. חשוב לאפשר הזדמנויות להיכרות ואימון בכלים השונים, כך שהשימוש עצמו בכלים לא יהווה גורם מפריע בקיום המטלות השונות.

הבנת הכלים, לא די בה לקיום השיחה, צריך גם להתאמן בהם ולרכוש הבנה לאופן התנהלות הפגישה. בסביבות פיתוח יש ללמד ולאמן כיצד להשתמש ולהתנהל באזורים המשותפים.

אתגרים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר בין חברי הצוות הוא קשר עבודה בלבד, ולרוב מרחוק, ומנגד קיים הצורך החברתי. מצב זה עלול לגרום לבעיות אמון וחוסר לויאליות בין חברי הצוות. מלבד זאת קיימים פערי תרבות ושפה. מתעורר קושי לשמור על מוטיבציה, הנובע מקושי לבקר על כל חבר צוות מרחוק. בעת פגישה וירטואלית קיים קושי לוודא כי אכן כל הנוכחים בה השתתפו והביעו את דעתם. בנוסף, משתתף בפגישה כזו אשר פחות בקיא בשפה המשמשת בפגישה עלול להימנע מלהביע את דעתו, אף יותר מאשר בפגישה פנים מול פנים. כמו כן, קיימת סבירות גבוהה יותר להסחת דעתם של המשתתפים בעקבות גורמים שונים בסביבת עבודתם במהלך פגישה שכזו. בעיות טכניות עלולות לגרום לחוסר סבלנות ולהקרין באופן שלילי על אחדות הצוות. יש לציין כי חברי הצוות עשויים לקחת חלק ביותר מצוות וירטואלי אחד, דבר המשפיע על השקעתם, התמקדותם ותחושת השייכות שלהם לצוות.

אמצעי התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמצעי התקשורת השונים המשמשים צוותים וירטואליים תומכים בשני סוגי תקשורת:

תקשורת סינכרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת בזמן אמת.

אותו זמן, אותו מקום - התקשורת מתבצעת על ידי פגישה פנים אל פנים.

אותו זמן, מקום שונה - הצדדים מתקשרים באמצעות שיחת וידאו (למשל על ידי התוכנה סקייפ), וכלים ייעודיים לשיחות ועידה מקצועיות (conference calls).

תקשורת אסינכרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת שאינה בזמן אמת.

זמן שונה, אותו מקום - הצדדים מתעדכנים על ידי פורומים או חדרי צ'אט.

זמן שונה, מקום שונה - הצדדים מתקשרים באמצעות דואר אלקטרוני או דואר קולי (voice mail).

בנוסף, ישנן סביבות פיתוח מיוחדות לעבודה מקבילית ומשותפת התומכות בצרכי צוותי הפיתוח והבדיקות הווירטואליים. בחירת טכנולוגית תקשורת צריכה להתחשב ולשקול את המשימה, שמעוניינים לבצע, והתאמתה של הטכנולוגיה למשימה זו.

סוגי צוותים וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותי פיתוח וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוותים אלו מפתחים תוכנה כמיקור חוץ (outsourcing), ואוף-שורינג (offshoring) לארגונים שונים. הם מאפשרים זמינות גבוהה של מפתחים ומהנדסי תוכנה מוכשרים או אשר מהווים כח עבודה זול במדינות שונות. בנוסף, חלה לאחרונה התפתחות טכנולוגית אשר הובילה לירידה משמעותית בעלויות התקשורת הבינלאומית בין חברי הצוות. צוותי פיתוח מתרכזים בעיקר ביצירת מוצרים, מערכות ותהליכים ארגוניים חדשים עבור הארגון או לקוחותיו. העבודה יחד כצוות מתמשכת זמן רב לעומת סוגי צוותים אחרים, ועל כן חברי הצוות נדרשים להיות בעלי יכולת לקבל החלטות. צוותים אלו עשויים להוסיף או להוריד חברי צוות בכל זמן נתון על פי הצורך. פיזור וחלוקה של תהליך פיתוח התוכנה ברחבי העולם נהיה יותר ויותר נפוץ ופופולארי בארגונים שונים, ובהתאם שיעור הצוותים הווירטואליים גדל. אימוץ העבודה הווירטואלית מהווה יתרון תחרותי גדול, מאפשר הפחתת זמן שיווק (time to market) ותמחור תחרותי.

צוותי בדיקות וירטואליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצוות מתמחה בבדיקות תוכנה, ומהווה כח עבודה טכני ומיומן היטב, המשתמש בניסיון, הידע והיכולות שלו על מנת לאתר באגים. צוות בדיקות עצמאי יוכל לצמצם סיכונים, וחשוב מכל יפעל מנקודת מבט אובייקטיבית ובלתי משוחדת כדי להבטיח, שהתוכנה תענה על ציפיותיהם של בעלי המניות. ישנה גישה המקנה עדיפות לכך, שבדיקות התוכנה יבוצעו על ידי צוות נפרד ומרוחק ככל הניתן (בתוך הארגון) מצוות הפיתוח. ארגונים שונים נוטים לבחור במיקור חוץ או העסקת עובדי קבלן משנה מחברות המתמחות בסוגי בדיקות תוכנה שונים כצוות בדיקות עצמאי. צוות עצמאי כזה יכול להיות למעשה צוות בדיקות וירטואלי. ארגון הבוחר להשתמש במיקור חוץ ישקול מאפיינים רבים כגון איכות השירות, שפה אפשרית, תרבות ורמת מחויבות. האתגר העיקרי של צוות הבדיקות הווירטואלי אינו הטכנולוגיה עצמה אלא העובדה, שהצוות עובד בנפרד וחבריו נמצאים במקומות שונים ומרוחקים פיזית.

ניהול והובלת צוות וירטואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובלת צוות וירטואלי מהווה אתגר רב. ניהול צוותים וירטואליים הינו למעשה ניהול כלל הספקטרום של אסטרטגיות תקשורת ושיטות לניהול פרויקטים באופן התומך בצוות. ישנם ארבעה סוגי כישורים ואיכויות בעלי חשיבות רבה בהובלת צוות וירטואלי:

  • העלאת מוטיבציה בקרב חברי הצוות
על ראש הצוות לעודד לתקשורת רציפה ופעילה בין חברי הצוות, דבר זה הכרחי כדי שחברי הצוות יכירו את תפקידיהם וסמכויותיהם האחד של השני. ראש צוות אשר מנהל תקשורת טובה ולוקח יוזמה פעילה, מגביר את שיתוף הפעולה בצוות.
  • תמיכה
חברי הצוות הווירטואלי הינם לרוב בעלי התמחות בתחום נפרד וייחודי. הם אינם מצפים לתמיכה מקצועית רבה מצד ראש הצוות. חברי הצוות כן מצפים לקבל מראש הצוות תמיכה ומשוב. התמיכה הניתנת, צריכה להיות אינפורמטיבית, מועילה או חיובית מבחינה חוויתית.
  • קווים מנחים לשימוש בטכנולוגיות תקשורת ו- CMC
ישנה חשיבות רבה לכך שראש הצוות יספק כלים ואפשרויות תקשורת שונים לחברי הצוות. במידה והוצעו לחברי הצוות כלי תקשורת וסופקו להם קווים מנחים לשימוש יעיל בכלים אלו, התקשורת והשיתוף בין חברי הצוות צפוי להשתפר. יתר על כן, קווים מנחים לייעול CMC נחוצים בצוות.
שיטות וחוקים לתקשורת, נחוצים באותה מידה שהשימוש במחשבים נחוץ כתשתית לתקשורת.
  • הצבת יעדים ברורים לעתיד
הצבת יעדים ברורים הינה האתגר הגדול ביותר לראש הצוות הווירטואלי. הקשיים בהצבת מטרות: המטרות לא הועלו בדיון במסגרת צוותית, המטרות לא הוגדרו באופן מעשי, ריבוי חפיפות בין תפקידי חברי הצוות או שינויים בארגון המשפיעים על הצוות.

גורמים המשפיעים על הצלחת הצוות הווירטואלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדיניות משאבי אנוש:
  • תוכניות לפיתוח קריירה התואמות את צרכי הצוות הווירטואלי
  • תגמול והכרה על פי הישגים
  • תגמול על פי תוצאות
  • סידורי עבודה בלתי שגרתיים, כגון שירותי טלקום, אשר נתמכים באופן אקטיבי
  • ישנה נגישות לאימון טכני
  • למידה בהמשכיות – באופן שגרתי ובאופן נקודתי
  • קיימים כלים לשיתוף חומרים שנלמדו, כך שהחומר אינו אובד
  • סטנדרטים ארגוניים ותהליכי עבודה צוותיים
  • תרבות ארגונית
  • תמיכה בצוותים וירטואליים
  • יכולות ראש הצוות וחברי הצוות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]