צחיחנית
 צחיחנית
| |
|---|---|
_(48134011816).jpg)
פרט מהמין צחיחנית החרמון בפקיסטן
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | עפרוניים |
| סוג: | צחיחנית |
| שם מדעי | |
 Eremophilaבויה, 1828 | |
| |
צְחִיחָנִית (שם מדעי: Eremophila) הוא סוג עופות, בו שני מיני עפרוניים, שלראשם זוג ציצות דמויות-"קרניים".
טקסונומיה ואטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסוג הנוכחי הוא מיוונית עתיקה eremos, "מדבר", ו-phileo, "לאהוב".[1] השם העברי מרמז על חיבתה לשטחים חשופים וצחיחים.
מינים קיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תמונה | שם מדעי | שם עברי | תפוצה |
|---|---|---|---|
.jpg)
|
Eremophila alpestris | צחיחנית החרמון | צפון אמריקה, אירופה, אסיה |
.jpg) |
Eremophila bilopha | צחיחנית מדבר | אלג'יריה, מצרים, עיראק, ישראל, ירדן, כווית, לוב, מאוריטניה, מרוקו, ערב הסעודית, סוריה, תוניסיה וסהרה המערבית |
מינים נכחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש לפחות מין מאובן אחד שנכלל בסוג זה:
- † Eremophila orkhonensis (הפליוקן המאוחר של מרכז אסיה, שם אחר = Pliocalcarius orkhonensis)[2]
- † Eremophila prealpestris (הפליוקן המאוחרת של וארשטס, בולגריה)[3]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לרוב העפרונים האחרים, אלו מינים ייחודיים למראה עם דפוסי ראש ופנים בולטים, שחור ולבן בצחיחנית ושחור וצהוב ברוב צחיחניות החרמון. בקיץ לזכרים משני המינים יש "קרניים" שחורות, המעניקות לעפרונים אלה את שמותיהם החלופיים.
תפוצה ובית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
עפרונים אלו מקננים על הקרקע בשטחים פתוחים. צחיחנית חרמון היא מין נודד בעל תפוצה נרחבת באזורים הצפוניים של צפון אמריקה, אירופה ואסיה ובהרי אירופה. צחיחנית מדבר היא בעיקר מין יציב בחלק גדול מצפון אפריקה, דרך צפון ערב ועד למערב עיראק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צחיחנית, באתר ITIS (באנגלית)
- צחיחנית, באתר NCBI (באנגלית)
- צחיחנית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צחיחנית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צחיחנית, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. p. 148. ISBN 978-1-4081-2501-4.
- ^ E. S. Palastrova; N. V. Zelenkov (2020). "A fossil species of Eremophila and other larks (Aves, Alaudidae) from the Upper Pliocene of the Selenga River valley (Central Asia)". Paleontological Journal. 54 (2): 187–204. doi:10.1134/S0031030120020124.
- ^ Boev, Z. 2012. Neogene Larks (Aves: Alaudidae (Vigors, 1825)) from Bulgaria - Acta zoologica bulgarica, 64 (3), 2012: 295-318.
